מבזק מס מספר 53 - 20.1.2004

בהודעה שפורסמה לפני מספר ימים על ידי נציבות מס הכנסה נאמר כי דוחות והצהרות הון אשר יוגשו עד ליום 31.01.2004 והיו אמורים להיות מוגשים עד ליום 29.9.2003, (התאריך המוקדם ביותר הרלוונטי להודעה זו),ייראו כדוחות שהוגשו במועד.

כמו כן נאמר בהודעה כי נישומים שיסדירו חובם, לרבות חובות עבר, עד לסוף חודש ינואר, יחולו עליהם הכללים הבאים (ציטוט מתוך ההודעה):

"1. קנסות פיגור בתשלום שנצברו בתקופת העיצומים ועד ליום התשלום בפועל – יבוטלו.

 2.   ריבית שנצברה בתקופת העיצומים ועד ליום התשלום בפועל -בקשות להקלה יידונו באהדה."

לגבי מיסוי מקרקעין תינתן אפשרות להגיש השגה בתקופה של 30 הימים לאחר יום סיום העיצומים, לגבי השגות שלא הוגשו בתקופת העיצומים (לגבי שומות שהוצאו החל מיום 1.9.2003). הגשת השגה במועד זה תיחשב כהשגה המוגשת במועד הקבוע בחוק.

בהקשר להסדרת חובות הנובעים ממיסי מקרקעין נאמר כי: "נישום אשר יבוא להסדיר את חובותיו עד סוף חודש ינואר, יבוטל קנס על אי תשלום במועד אשר נצבר במהלך תקופת העיצומים ובקשות להקלה בריבית ובקנס אי הצהרה במועד, אשר נצברו במהלך תקופת העיצומים יישקלו באהדה."

בשל סיווג ה- L.L.C (להלן: "התאגיד") לעניין דיני ישראל כחבר בני אדם ולעניין דיני המס בארה"ב כשותפות, עולה ביתר שאת בעיית זיכוי בשל המס ששולם בחו"ל, תוך הימנעות מכפל מס.

מבדיקה שערכנו בנציבות מס הכנסה עולה כי במידה והמחזיק בזכויות בתאגיד ידווח בישראל באופן שוטף על הכנסות התאגיד, והשליטה והניהול על עסקי התאגיד הנם מחוץ לישראל, יתאפשר למחזיק לקזז מן המס המחושב בישראל על רווחי התאגיד את המס הזר ששולם ע"י המחזיק בתאגיד. יישום חלופה זו בהקשר לחברה, ישית מס נוסף בישראל על רווחיו של התאגיד עד לשיעור של 36% ומאידך יאפשר לקזז את הפסדיה השוטפים של החברה תושבת ישראל מהכנסה זו.

 בהקשר ליחיד, הרי ששיעור המס אותו ישלים היחיד יהא עד לשיעור המס השולי החל על הכנסותיו של היחיד הכלל עולמיות .

 יובהר כי בעל שליטה בחברת L.L.C אשר לא יבחר ביישום האמור יחולו לגביו הוראות חנ"ז, במידה ועמד בתנאי סעיף 75ב' לפקודה. נדגיש כי כפי שפרסמנו בעבר, לעניין שיעור מס העולה על 20% הנבחן בחנ"ז, ייכלל גם סכום המס ששילם בעל השליטה בתאגיד לשלטונות המס בארה"ב זאת בניגוד לעמדת הנציבות שהייתה נוהגת עד היום. מס זה יוקטן גם מסכום הדיבידנד הרעיוני לעניין חנ"ז.

המלצתינו כי בעלי שליטה בתאגידי L.L.C יבחנו היטב את אופן דיווחם על רווחי התאגיד בשנת 2003 על פי העקרונות העיקריים שפורטו לעיל. הבהרות ניתן לקבל באתר החברה.

תושב ישראל הרוכש מניות בחברה נשלטת זרה (חנ"ז), שהינה חברה שולטת בחברות חנ"ז אחרות בחו"ל, במחיר העולה על ערכן הנקוב של מניות החנ"ז, צפוי לשאת בכפל מס במקום בו חברת החנ"ז תקבל דיבידנדים מחברות בנות המוחזקות על ידה ושמקורם בתקופה שקדמה לרכישת השליטה. פרשנות זו מקורה בכך שעלות רכישת מניות החנ"ז אינו מנוכה מסכום הדיבידנד הזר שקבלה חברת האם – החנ"ז.

לפיכך ראוי ערב רכישת השליטה בחנ"ז לבחון חלופת אחזקה באמצעות חברה תושבת מדינת אמנה שתאפשר משיכת הדיבידנד כרווח הון ולא כחלוקת דיבידנד. כמו כן ראוי לבחון הפיכת המניות ערב רכישת השליטה בחנ"ז בכל אחת מחברות הקבוצה, ככל שהדבר מתאפשר עסקית, למניות ניתנות לפדיון אשר פדיונן אינו בא בגדר רווחים שלא חולקו כמשמעות מונח זה בהוראות חנ"ז .

תושב ישראל הרוכש מניות בחברה נשלטת זרה (חנ"ז), שהינה חברה שולטת בחברות חנ"ז אחרות בחו"ל, במחיר העולה על ערכן הנקוב של מניות החנ"ז, צפוי לשאת בכפל מס במקום בו חברת החנ"ז תקבל דיבידנדים מחברות בנות המוחזקות על ידה ושמקורם בתקופה שקדמה לרכישת השליטה. פרשנות זו מקורה בכך שעלות רכישת מניות החנ"ז אינו מנוכה מסכום הדיבידנד הזר שקבלה חברת האם – החנ"ז.

לפיכך ראוי ערב רכישת השליטה בחנ"ז לבחון חלופת אחזקה באמצעות חברה תושבת מדינת אמנה שתאפשר משיכת הדיבידנד כרווח הון ולא כחלוקת דיבידנד. כמו כן ראוי לבחון הפיכת המניות ערב רכישת השליטה בחנ"ז בכל אחת מחברות הקבוצה, ככל שהדבר מתאפשר עסקית, למניות ניתנות לפדיון אשר פדיונן אינו בא בגדר רווחים שלא חולקו כמשמעות מונח זה בהוראות חנ"ז .

לאחרונה נתקבלו בועדת הכספים של הכנסת תקנות מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה), התשס"ד – 2003, שעניינן קביעת תנאים לפטור ממס בחילוף זכויות במקרקעין כאמור בהוראת השעה שבחלק חמישי 3 לחוק מיסוי מקרקעין.

הננו להפנות את תשומת לבכם כי במקרה בו שוחלף נכס מקרקעין עסקי בקרקע לבניית מבנה עסקי, יתואמו הוצאות הבניה לשם קביעת שווי של הנכס המשוחלף ממועד מכירת הנכס המשוחלף ועד ליום ההוצאה – אשר נקבע כמועד שבו תמו שני שלישים מהתקופה המתחילה ביום הבניה ומסתיימת ביום גמר הבניה. קביעה זו לפיה יש להעדיף את מידודן של הוצאות הבניה על פי נוסחא שבחוק יכול שתהא סותרת את פסיקת ועדת הערר בעניין זרם יעקב ואת הלכת בהמ"ש העליון בעניין אינטרבילדינג.

לאור האמור לעיל מקרה בו תיאום הוצאות מדויק שהוצאו לבניית הנכס לחילוף מיטיבות עם המשחלף ניתן לדעתנו בהתבסס על ההלכות האמורות לבצע על אף התקנות תיאום ספציפי של מועדי הוצאות הבניה כאמור.

לאחרונה נתקבלו בועדת הכספים של הכנסת תקנות מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה), התשס"ד – 2003, שעניינן קביעת תנאים לפטור ממס בחילוף זכויות במקרקעין כאמור בהוראת השעה שבחלק חמישי 3 לחוק מיסוי מקרקעין.

הננו להפנות את תשומת לבכם כי במקרה בו שוחלף נכס מקרקעין עסקי בקרקע לבניית מבנה עסקי, יתואמו הוצאות הבניה לשם קביעת שווי של הנכס המשוחלף ממועד מכירת הנכס המשוחלף ועד ליום ההוצאה – אשר נקבע כמועד שבו תמו שני שלישים מהתקופה המתחילה ביום הבניה ומסתיימת ביום גמר הבניה. קביעה זו לפיה יש להעדיף את מידודן של הוצאות הבניה על פי נוסחא שבחוק יכול שתהא סותרת את פסיקת ועדת הערר בעניין זרם יעקב ואת הלכת בהמ"ש העליון בעניין אינטרבילדינג.

לאור האמור לעיל מקרה בו תיאום הוצאות מדויק שהוצאו לבניית הנכס לחילוף מיטיבות עם המשחלף ניתן לדעתנו בהתבסס על ההלכות האמורות לבצע על אף התקנות תיאום ספציפי של מועדי הוצאות הבניה כאמור.