מבזק מס מספר 588 - 18.3.2015

בימים אלו שולחת רשות המיסים התראה נוספת לאזרחים אשר טרם הגישו טופס 5329.
כפי שפרסמנו בעבר, רשות המיסים שלחה במהלך שנת 2014 לכ – 100,000 אזרחים במדינת ישראל, דרישה למילוי טופס 5329 בו מתבקש הנמען למלא "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל".
לבקשה צורף טופס 5329 אותו התבקש האזרח למלא – שהוא למעשה טופס פתיחת תיק במקרה ולדעת פקיד השומה יש לפתוח תיק.
למיטב ידעתנו, אזרחים שהגישו את הטופס קיבלו הודעה מאגף המודיעין הארצי ברשות המיסים בנוסח הבא:

"הנני מאשר בתודה קבלת תשובתך לשאלון פרטים אישים, אשר נשלח אליך".

אזרחים שטרם הגישו את הטופס קיבלו לאחרונה דרישה נוספת להגשת הטופס אשר מצוין עליה בכיתוב אדום בולט "תזכורת" וכי עליהם להגיש את הטופס תוך שלושים יום!!!!
נראה כי רשות המיסים "לא תרפה" מהאזרחים בעניין זה ותגביר את הלחץ על מנת לקבל את המידע המבוקש.

כפי שפרסמנו במבזק מס' 558 – רשות המיסים פרסמה הנחיה למשרדי השומה עבור נישומים שנדרשו להגשת הטופס.
עוד נזכיר כי הוראת שעה על בקשות לגילוי מרצון שפרסמה רשות המיסים, ביום 7 בספטמבר 2014 הכוללת שני מסלולים (מסלול אנונימי ומסלול מקוצר) הינה בתוקף לשנה ממועד הפרסום, קרי – עד ליום 6/9/2015 ויכולה בחלק מן המקרים להיות רלוונטית לאזרחים אשר קיבלו טופס 5329.

זה המקום לציין כי ככל הנראה לא תוענק חסינות פלילית בהליך גילוי מרצון לאזרחים אשר קיבלו דרישה להגשת טופס 5329, אולם אין הדבר שולל את היכולת להגיע להסדר אזרחי.

לאור האמור לעיל ולאור העובדה כי נשארו עוד כחמישה חודשים להגשת בקשה לגילוי מרצון בהתאם להוראת השעה, המלצתנו לשקול בחינת הליך גילוי מרצון בטרם יינקטו סנקציות נוספות לאזרחים שטרם הגישו את הטופס, נדגיש כי הגשת הטופס ללא גילוי מלא יפגע בפניה להליך גילוי מרצון ולכן יש לבחון את דרך הפעולה בטרם מגישים את הטופס.

משרדנו עוסק בשנים האחרונות רבות בתחום הסדרי מס בכלל וגילוי מרצון בפרט ופיתח מיומנות מיוחדת בנושא זה.
נשמח לעמוד לרשותכם בעת בחינת אפשרויות הטיפול והפנייה להסדר ברשות המיסים.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ולרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.

ברצוננו להביא לידיעתכם הצעות לתיקוני קוד המס בארה"ב בנושא רווחי הון, מיסוי עיזבונות ומיסוי מתנות ("התיקון המוצע"), זאת לאור ריבוי השקעות של ישראליים בארה"ב הכפופות לסוגי המסים המוזכרים.

א. מס רווחי הון:
כיום, שיעור מס רווח ההון לטווח ארוך Long Term Capital Gain (חל במקרה של החזקת נכס לתקופה של למעלה משנה) החל על יחידים, עומד על שיעור מרבי של עד ל- 20% (מס פדראלי), זאת בנוסף למס המדינתי, ככל שיחול, לפי העניין.
נציין, כי מס רווח ההון החל על יחיד לגבי נכס שמועד החזקתו קצר משנה Short Term Capital Gain, הינו שיעורי המס הרגילים החלים על הכנסתו של יחיד, קרי מדרגות המס הפדראלי. מדרגת המס המרבית הקבועה כיום בארה"ב הינה שיעור 39.6%.
בהתאם לתיקון המוצע, יועלה שיעור המס המרבי הפדראלי שיוטל על רווחי הון לטווח ארוך לשיעור של 24.2%. משמעות הדבר הינה שככל שרווח ההון יתחייב גם במס מדינתי, עשוי רווח ההון להתחייב במסים מצטברים העולים על שיעור מס רווח ההון המרבי בישראל העומד על 25% (ככל שמדובר בנכס שאינו מניה המוחזקת על ידי בעל מניות מהותי).
מאחר והמס המדינתי מהווה חלק ממסי החוץ המקוזזים בד"כ כנגד המסים בישראל המוטלים על אותה הכנסה, ייווצרו במקרים רבים עודפי זיכוי שיועברו לשנים העוקבות, זאת בכפוף למגבלת תקופה של 5 שנים הקבועה בפקודה.

ב. מס עיזבון ומס המתנות:
בהתאם לדין החל כיום בארה"ב, מבלי להיכנס לעובי הקורה, יחיד המוגדר כ– U.S Person, כפוף למסים בארה"ב החלים על עיזבונות ועל מתנות. במסגרת זו למשל, הוא זכאי ליהנות מפטור בעת הורשת נכסים בסכום כולל של עד 5.4 מיליון דולר ארה"ב.
במסגרת התיקון המוצע, מוצע להקטין את תקרת הפטור לסך של כ-3.5 מיליון דולר ארה"ב. נזכיר כי שיעור מס העיזבון המרבי בארה"ב עומד על 40%, כך שההפרש בין שתי התקרות (הקיימת והצפויה) עשוי להביא לתוספת במס עיזבון של יותר מ-740 אלף דולר (ככל שסכום העיזבון עולה על התקרה כיום). נדגיש כי מסים אלו אינם מהווים "מסי חוץ" ואינם ניתנים לקיזוז כנגד מיסים המוטלים בישראל, למשל בעת מכירת הנכסים שהתקבלו בירושה.
נציין בכלליות שיחיד שאינו מוגדר כ -U.S Person, המחזיק נכסים בארה"ב (למשל נכס נדל"ן או מניה של חברה תושבת ארה"ב) כפוף למס העיזבון על נכסים אלה והוא יוכל ליהנות מפטור ממס עיזבון בגין שווי (מצטבר) של עד 60 אלפי דולר בלבד. יתרת שווי הנכסים תתחייב במס עיזבון בארה"ב בהתאם למדרגות המס החלות על מיסוי עיזבונות. מצב זה ייוותר ללא שינוי.
נדגיש, כי השינויים שהובאו לעיל הינם בבחינת הצעה לתיקון קוד המס בארה"ב וטרם התקבלו סופית, כך שייתכנו עוד שינויים בנדון ואנו נעדכן בדבר השינויים הסופיים שייכנסו לתוקף.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין ולרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.

ברצוננו להביא לידיעתכם הצעות לתיקוני קוד המס בארה"ב בנושא רווחי הון, מיסוי עיזבונות ומיסוי מתנות ("התיקון המוצע"), זאת לאור ריבוי השקעות של ישראליים בארה"ב הכפופות לסוגי המסים המוזכרים.

א. מס רווחי הון:
כיום, שיעור מס רווח ההון לטווח ארוך Long Term Capital Gain (חל במקרה של החזקת נכס לתקופה של למעלה משנה) החל על יחידים, עומד על שיעור מרבי של עד ל- 20% (מס פדראלי), זאת בנוסף למס המדינתי, ככל שיחול, לפי העניין.
נציין, כי מס רווח ההון החל על יחיד לגבי נכס שמועד החזקתו קצר משנה Short Term Capital Gain, הינו שיעורי המס הרגילים החלים על הכנסתו של יחיד, קרי מדרגות המס הפדראלי. מדרגת המס המרבית הקבועה כיום בארה"ב הינה שיעור 39.6%.
בהתאם לתיקון המוצע, יועלה שיעור המס המרבי הפדראלי שיוטל על רווחי הון לטווח ארוך לשיעור של 24.2%. משמעות הדבר הינה שככל שרווח ההון יתחייב גם במס מדינתי, עשוי רווח ההון להתחייב במסים מצטברים העולים על שיעור מס רווח ההון המרבי בישראל העומד על 25% (ככל שמדובר בנכס שאינו מניה המוחזקת על ידי בעל מניות מהותי).
מאחר והמס המדינתי מהווה חלק ממסי החוץ המקוזזים בד"כ כנגד המסים בישראל המוטלים על אותה הכנסה, ייווצרו במקרים רבים עודפי זיכוי שיועברו לשנים העוקבות, זאת בכפוף למגבלת תקופה של 5 שנים הקבועה בפקודה.

ב. מס עיזבון ומס המתנות:
בהתאם לדין החל כיום בארה"ב, מבלי להיכנס לעובי הקורה, יחיד המוגדר כ– U.S Person, כפוף למסים בארה"ב החלים על עיזבונות ועל מתנות. במסגרת זו למשל, הוא זכאי ליהנות מפטור בעת הורשת נכסים בסכום כולל של עד 5.4 מיליון דולר ארה"ב.
במסגרת התיקון המוצע, מוצע להקטין את תקרת הפטור לסך של כ-3.5 מיליון דולר ארה"ב. נזכיר כי שיעור מס העיזבון המרבי בארה"ב עומד על 40%, כך שההפרש בין שתי התקרות (הקיימת והצפויה) עשוי להביא לתוספת במס עיזבון של יותר מ-740 אלף דולר (ככל שסכום העיזבון עולה על התקרה כיום). נדגיש כי מסים אלו אינם מהווים "מסי חוץ" ואינם ניתנים לקיזוז כנגד מיסים המוטלים בישראל, למשל בעת מכירת הנכסים שהתקבלו בירושה.
נציין בכלליות שיחיד שאינו מוגדר כ -U.S Person, המחזיק נכסים בארה"ב (למשל נכס נדל"ן או מניה של חברה תושבת ארה"ב) כפוף למס העיזבון על נכסים אלה והוא יוכל ליהנות מפטור ממס עיזבון בגין שווי (מצטבר) של עד 60 אלפי דולר בלבד. יתרת שווי הנכסים תתחייב במס עיזבון בארה"ב בהתאם למדרגות המס החלות על מיסוי עיזבונות. מצב זה ייוותר ללא שינוי.
נדגיש, כי השינויים שהובאו לעיל הינם בבחינת הצעה לתיקון קוד המס בארה"ב וטרם התקבלו סופית, כך שייתכנו עוד שינויים בנדון ואנו נעדכן בדבר השינויים הסופיים שייכנסו לתוקף.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין ולרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.

סעיף 61(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") מעניק פטור ממס, מלא או חלקי, במכירת זכות במקרקעין בידי מוסדות ציבור, כהגדרתם בסעיף, כתלות ב – 2 פרמטרים:

1. תקופת הזמן שבו הזכות במקרקעין הייתה בידי המוסד הציבורי.
2. תקופת הזמן שבו הזכות במקרקעין שימשה במישרין את המוסד הציבורי.

בהתאם לסעיף 61(ב)(1) לחוק, פטור מלא יינתן למוסד הציבורי רק באם הזכות במקרקעין הייתה בידיו במשך תקופה של שנה לפחות והמקרקעין שימשו את המוסד במישרין לפחות 80% מהתקופה שהמקרקעין היו בידיו, כאשר בכל מקרה אחר – יינתן פטור יחסי או שלא יינתן פטור כלל.

בפסק דין בו"ע 25914-03-12 קעל בע"מ נ' מסמ"ק ת"א, שניתן השבוע, נדון מקרה שבו החזיקה עמותה (מוסד ציבורי), ב-60% ממניותיה של חברת בית, שמכרה מספר יחידות בבניין שבבעלותה וביקשה פטור חלקי על 60% ממס השבח, שכן לטענתה, בהיותה חברת בית יש לייחס לעמותה את השבח שנצמח בגין היחידות שנמכרו ועל כן בהתאם לסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק, זכאית לפטור על מחצית המס.

הועדה דנה במספר סוגיות העולות מהמקרה הנדון, שהעיקריות ביניהן הינן:

1. האם ניתן לראות בשבח האמור, הכנסה לעניין סעיף 64 לפקודת מ"ה המיוחסת לעמותה?

2. האם לשון סעיף 61 לחוק "בידי המוסד", מאפשרת החזקת הנכס בעקיפין ע"י המוסד או דורשת כי הנכס יוחזק אך ורק ישירות בידיו?

במענה לסוגיה הראשונה קבעה הועדה, כי ניתן לבצע היקש לעניין חברת בית, הן מהפסיקה לעניין חברה משפחתית, הן מהוראות סעיף 64א1 (שטרם נכנס לתוקף) בעניין חברה שקופה ואף להסתמך על גישת שלטונות המס בהחלטת מיסוי 49/08.

אי לכך קבעה הועדה כי "שילוב מעשי החקיקה צריך שיתפרש לטובת הנישום אם טובה זו מתלכדת עם תכלית ההטבה או הפטור כשזו מאובחנת על נקלה" ומשכך ענתה בחיוב לשאלה זו.

גם במענה לסוגיה השנייה, תשובת הוועדה הייתה חיובית וזאת לאור האבחנה בין סעיפים 61(ב)(1) לחוק, שאכן דורש כי המקרקעין שימשו במישרין את המוסד הציבורי, לבין האפשרות השניה, המצויה בסעיף 61(ב)(2) לחוק, אשר מעניקה פטור גם כאשר המקרקעין לא שימשו במישרין את המוסד הציבורי ועל כן מאפשרת גם החזקת המקרקעין בעקיפין, לרבות באמצעות חברת בית.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה, ממשרדנו.

ביום 3 במרץ 2015 דחה ביה"ד האיזורי לעבודה (בל 11673-08-14) את תביעתה של הדסה ארן (להלן: המבוטחת) לדמי לידה מטעמי צדק, משום שלטענת ביה"ד לא נבצר מהמבוטחת לשלם דמי ביטוח במועד ומשום שהכנסת משפחתה עלתה על הסכום הקבוע בתקנות.

תמצית החוק

• סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) קובע שכדי לקבל דמי לידה מלאים יש לשלם דמי ביטוח במהלך 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע (בענייננו – יום הלידה) או במהלך 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.

הענקה מטעמי צדק:

• מכוח סעיף 387 לחוק רשאי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לתת הענקה מטעמי צדק – לפי מבחנים, כללים וסכומים שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה – 1975 (להלן התקנות). בין היתר מאפשרות התקנות לתת הענקה לעובדת עצמאית שתביעתה לדמי לידה נדחתה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח, בסכום דמי הלידה.
• בין השאר קובע סעיף 3 לתקנה כי ניתן להעניק דמי לידה למבוטחת שלא שילמה דמי ביטוח במועד אם נבצר ממנה לשלם דמי ביטוח, בין היתר בנסיבות שונות וכן מכל סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המל"ל מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש ההענקה בתום לב, והמל"ל שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן ההענקה.
• סעיף 4 לתקנות קובע, לפי פירוש של המחלקה המשפטית של המל"ל, כי ההענקה מטעמי צדק תינתן רק למי שהכנסתו אינה עולה על הסכום שבתקנות.

תמצית עובדתית

• המבוטחת נרשמה כעובדת עצמאית במל"ל ביום 7.8.2013, רטרואקטיבית מיום 1.9.2012.
• במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר 2013, המל"ל שלח למבוטחת הודעות חוב, ששולמו רק ביום 7.10.2013 (לאחר הלידה).
• המבוטחת ילדה ביום 1.9.2013. תביעתה לדמי לידה נדחתה בשל אי תשלום דמי ביטוח שגרם להיעדר תקופת תשלום מספקת, במועד הלידה.
• ביום 10.10.2013 הגישה המבוטחת בקשה להענקה מטעמי צדק ותביעה מעודכנת לדמי לידה.
• לטענת המבוטחת היא זכאית לתשלום דמי לידה שכן סברה בתום לב כי רואה החשבון שלה יטפל בפתיחת התיק במל"ל. משהתברר כי לא נפתח תיק, עשתה כן ב-7.8.2013 ושילמה את דמי הביטוח לאחר הלידה.

דיון והחלטה
ביה"ד מסתמך על פס"ד יעקב עגם נ' המל"ל (עב"ל 55/96) לפיו – תנאי הכרחי לצורך ההענקה מטעמי צדק הוא כי אי התשלום נוצר מאחר ש"נבצר" מהמבוטח לשלם את דמי הביטוח וכי אותה "נבצרות" משמעותה שנסיבה אובייקטיבית, להבדיל מאי ידיעה, טעות או שכחה, מנעה מהמבוטח לקיים את חובת התשלום.
ביה"ד הוסיף כי כאשר התיק במל"ל לא נפתח במועד בשל אי הבנה בין המבוטחת לבין רואה החשבון – מדובר בטעות או באי ידיעה. אין מדובר ב"נבצרות" או "מניעות.
ביה"ד מוסיף כי המבוטחת לא חלקה על גובה הכנסות התא המשפחתי שיוחסו לה ושאינן מאפשרות הענקה מטעמי צדק. ביה"ד דחה את התביעה וההענקה מטעמי צדק.

בשולי הדברים
במשך שנים רבות המל"ל הבחין בין הענקה מטעמי צדק להענקה מטעמי חסד. כלומר – בדחיית תביעה בשל אי תשלום דמי ביטוח כאמור, לא נבחנו הכנסות המבוטחת.
בעקבות חוות דעת משפטית במל"ל הותנתה הזכאות להענקה מטעמי צדק גם בעמידה במבחן הכנסות. אנו סבורים כי אין מקום להתניה הזו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי כהן ממשרדנו.