מבזק מס מספר 6 - 12.1.2003

סעיף 17 לחוק התיאומים קבע כי לנישום לפי פרק ג' (נלפ"ג), יותרו הוצאות מימון בגובה 20% בלבד בגין רכישות נכסים קבועים. החל מיום 1.1.2003 וכפועל יוצא מתיקון 132 לפקודה תוקן הסעיף האמור כך שיותרו 80% מהוצאות מימון לרכישת נכסים קבועים. (שר האוצר רשאי להתאים את שיעור החלק המוכר במידה והמרכיב הריאלי בכלל הוצאת המימון ישתנה, כגון בתקופת אינפלציה מואצת).

קביעה זו מחזקת את שיקולי רכישת נכסים (בעיקר מקרקעין) במישרין על ידי יחיד או על ידי חברה משפחתית או שקופה, ולא על ידי חברה.

שיעורי המס ההיסטוריים, בהתאם לסעיף 91(ו) לפקודה, יבוטלו במסגרת הרפורמה, כך שהחל משנת 2005 יתווסף אחוז אחד לכל שנה, עד ששיעור המס על הרווח הריאלי יגיע ל- 25%. תיקון חקיקה זה הינו בדומה לתיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין, לפיו יתווסף אחוז מס אחד לשיעורי המס ההיסטוריים, לכל שנה החל משנת 2005, במגבלת 25% דלעיל. ואולם, על פי סעיף 48א(ד) לחוק האמור, תוספת שיעורי המס תהא רק לגבי חברה שיש לה הכנסה מעסק, או לגבי יחיד שקיבל זכות במקרקעין בפירוק חברה כאמור, כך שבפועל מרבית הנישומים ימשיכו ליהנות משיעורי המס המופחתים.

בניגוד לתיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין, שלילת שיעורי המס ההיסטוריים על פי תיקון סעיף 91(ו) 

במסגרת חוק ההסדרים להשגת יעדי התקציב שעבר בחודש דצמבר בכנסת, צומצמה תחולתו של סעיף 45 לפקודה, כך שהחל מיום 1.1.2003 תינתנה שתי נקודות זיכוי בגין נטול יכולת שהוא ילדו של הנישום או של בן זוגו בלבד. ערב התיקון ניתנו שתי נקודות זיכוי כאמור גם בגין נטול יכולת שהוא בן זוג או הורה של הנישום.

יש לבחון יישום הוראות סעיף 44, בו לא חל שינוי, בעניין אחזקתם במוסד בעניינם של בן זוג או הורים נטולי יכולת.

סעיף 17 לחוק התיאומים קבע כי לנישום לפי פרק ג' (נלפ"ג), יותרו הוצאות מימון בגובה 20% בלבד בגין רכישות נכסים קבועים. החל מיום 1.1.2003 וכפועל יוצא מתיקון 132 לפקודה תוקן הסעיף האמור כך שיותרו 80% מהוצאות מימון לרכישת נכסים קבועים. (שר האוצר רשאי להתאים את שיעור החלק המוכר במידה והמרכיב הריאלי בכלל הוצאת המימון ישתנה, כגון בתקופת אינפלציה מואצת).

קביעה זו מחזקת את שיקולי רכישת נכסים (בעיקר מקרקעין) במישרין על ידי יחיד או על ידי חברה משפחתית או שקופה, ולא על ידי חברה.

לאחרונה פורסמה טיוטת חוזר מס הכנסה בנושא קיזוז הפסדים מחו"ל. בין היתר עולה מטיוטה זו כי למדינת ישראל סמכות להתערב באופן חישוב ההפסד, גם אם מקורו במדינת אמנה, לדוגמה – התרת פחת על פי תקנות מס הכנסה בישראל, ולא על פי הדין הפנימי באותה המדינה. עמדה זו, לדעתנו, סותרת את עמדת המחוקק כפי שהובאה במספר מקומות בפקודה לאחר הרפורמה, כגון הפסדים בחברת משלח יד זרה – סעיף 5(5)(ג) לפקודה.

היה ותתקבל גישה זו הרי שתעלה בהכרח שאלה נלווית, האם, במידה ושיעור הפחת בישראל עולה על הפחת בחו"ל, או שבחו"ל לא ניתן לנכות פחת כלל, יינתן בישראל הפרש הפחת, כך שההפסד לקיזוז יגדל?

לאחרונה פורסמה טיוטת חוזר מס הכנסה בנושא קיזוז הפסדים מחו"ל. בין היתר עולה מטיוטה זו כי למדינת ישראל סמכות להתערב באופן חישוב ההפסד, גם אם מקורו במדינת אמנה, לדוגמה – התרת פחת על פי תקנות מס הכנסה בישראל, ולא על פי הדין הפנימי באותה המדינה. עמדה זו, לדעתנו, סותרת את עמדת המחוקק כפי שהובאה במספר מקומות בפקודה לאחר הרפורמה, כגון הפסדים בחברת משלח יד זרה – סעיף 5(5)(ג) לפקודה.

היה ותתקבל גישה זו הרי שתעלה בהכרח שאלה נלווית, האם, במידה ושיעור הפחת בישראל עולה על הפחת בחו"ל, או שבחו"ל לא ניתן לנכות פחת כלל, יינתן בישראל הפרש הפחת, כך שההפסד לקיזוז יגדל?