במבזק זה נבחן האם עצמאי תושב ישראל שעיסוקו מתן שירותים אשר עבר להתגורר בארה"ב במחצית הראשונה של שנת המס, חייב במס בישראל בגין הכנסותיו בהתאם להוראות האמנה בין ישראל לארה"ב ('האמנה'). עוד נסקור במבזקנו את הקשיים העולים בעקבות מעבר שכזה בכל הנוגע לקבלת הכספים בידי העצמאי והוצאת החשבונית בגין השירות כאמור.
עצמאי אשר העתיק את מקום מגוריו לארה"ב, אך ממשיך לתת שירותים ללקוחות ישראלים מארה"ב, יתכן ויתקל בקשיים לא מעטים בשנת המס הראשונה בה ביצע מעבר זה. קשיים אלו נובעים מכך שמדינת ישראל טרם רואה אותו כמי שניתק את תושבותו ברגע המעבר לחו"ל.
כידוע, עמדת הרשות לרוב גורסת כי ניתוק תושבות אינו מיידי, גם כאשר מדובר בניתוק מלא (מעבר עם כל בני המשפחה, מכירה/השכרת בית הקבע בישראל ורכישה/השכרת בית קבע בארה"ב ועוד ועוד).
ברוב המקרים רשות המיסים רואה את הליך ניתוק התושבות כהליך ממושך ובמקרה הטוב תסכים לניתוק מהיום הראשון אבל זאת רק באופן רטרואקטיבי לאחר שתחלוף תקופה ארוכה מיום העזיבה ("מבחן 2+2" – מבחן בו בשנתיים הראשונות נדרשת שהייה של מתחת ל-183 ימים בישראל ובשנתיים העוקבות מרכז החיים מחוץ לישראל ואז יחשב הנישום לתושב חוץ כבר מהשנה הראשונה בה עזב את ישראל). עזיבה כאמור למדינת אמנה אמורה להקל בהליך ניתוק התושבות גם לעניין הדין הפנימי וקל וחומר לעניין האמנה בין המדינות.
כאמור, לאחר מתן השירותים בידי העצמאי לתושבי ישראל, על מנת לקבל כספים בגין השירות אותו ביצע העצמאי, עומדות בפניו ובפני לקוחותיו שתי אפשרויות: 1. העברת הכספים לחשבון הבנק של העצמאי בישראל. 2. העברת הכספים לעצמאי לחשבון הבנק שלו בארה"ב.
בכדי להעביר כספים אלו מישראל לארה"ב נדרש לקבל מרשות המיסים פטור בגין ניכוי מס במקור בהעברה לחו"ל. קשה לשער כי רשות המיסים תעניק פטור מניכוי מס במקור בהעברה לחו"ל בעבור עצמאי שזה עתה עזב את ישראל, מה גם שבהתאם לסעיף 16 לאמנה נקבע כי מדינת ישראל רשאית למסות יחיד, תושב ארה"ב, אשר מעניק שירותים אישיים במעמד של עצמאי בישראל, במידה ושהה בישראל 183 ימים או יותר באותה שנת מס. עצמאי אשר עזב את ישראל בתחילת שנת המס כאמור לא יוכל לבקש פטור כנזכר לעיל בעת העברה לחו"ל במהלך חצי שנת המס הראשונה שכן לא שהה לפחות 183 ימים מחוץ לישראל באותה שנת המס. ניתן כמובן לגשת לבנק ולבקש העברה של התשלום לחו"ל בפטור כתשלום לנותן שירותים בחו"ל אשר לא הועברו לו יותר מ – 250,000$ בשנת המס, אולם במקרים רבים מבקשים הבנקים אישור מרשות המיסים גם בגין העברות אלו.
מן הצד השני עולה השאלה, עד כמה תיפגע טענת ניתוק התושבות של העצמאי באם ישאיר את חשבון הבנק בישראל פעיל וימשיך לקבל תקבולים מלקוחותיו הישראלים לחשבון בנק זה.
סוגיה נוספת אשר עולה הינה סוגיית המע"מ. בהתאם להגדרת 'עסקה' בחוק מע"מ, שירות אשר ניתן לתושב ישראל הינו עסקה בישראל. בהתאם לתקנה 6ד', אם נותן השירות הינו תושב חוץ, חובת תשלום המס הינה על הקונה, בצורה של חשבונית עצמית: הקונה מוציא חשבונית עצמית, מתחייב במע"מ ולאחר מכן מתקזז על המע"מ ששילם והכל תחת ההנחה כי מקבל השירות איננו מלכ"ר/מוסד כספי או אדם שאינו עוסק.
עצמאי כאמור שאינו מעוניין שלקוחותיו יהיו אחראים לעניין הוצאת החשבוניות העצמיות, מחויב לכאורה בהוצאת חשבונית בעצמו תוך חיוב המע"מ ודיווח עליו.
לטעמנו, בשנת המס הראשונה לעזיבת העצמאי את ישראל, מומלץ כי את התקבולים מהלקוחות הישראלים יקבל העצמאי לחשבון הבנק שלו בישראל עקב הבעיה המצוינת לעיל שבהעברת התקבולים בפטור מניכוי מס במקור לארה"ב בשנה הראשונה. בסוף שנת המס יגיש העצמאי דוח לרשות המיסים בו יודיע לרשות (תחת ההנחה כי אכן העביר את מרכז חייו לארה"ב) כי החל מיום העזיבה הינו תושב ארה"ב והינו ממוסה בגין הכנסותיו מיום זה בארה"ב.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח יוסי שלום ולרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.