מבזק מס מספר 634 - 

ביטוח לאומי  10.3.2016

אין לאפשר סטייה מהוראות "גמלה חוסמת", גם בהנחה ששומה שנתית שהוגשה מאוחר יותר – אותנטית (הלכת דורושקביץ) - 10.3.2016

ביום 25 בפברואר 2016 דחה ביה"ד הארצי לעבודה את ערעורו של יורי דורושקביץ (להלן: "המבוטח") בענין תיקון הבסיס לתשלום הגמלאות שקיבל בגין פגיעה בעבודה, בהתאם לשומה לשנת 2011 שהוגשה לאחר מועד הפגיעה בעבודה.

עיקרי החוק
תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984, לעניין הגמלה החוסמת (להלן: "תקנה 11"):
(א) "אירעה פגיעה בעבודה בשנת מס פלונית, תיחשב ההכנסה, לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות לפני הפגיעה, כהכנסה לפי שומה סופית, והוראות תקנות 4 ו-10 לא יחולו לגבי שנה זו; לענין זה – "פגיעה בעבודה" – פגיעה המזכה בדמי פגיעה לפי פרק ג' או ט'2 לחוק לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה המזכה בקצבת נכות, בקצבת תלויים או במענק לנכה או לאלמנה לפי הפרקים האמורים".
(ב) "על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הפגיעה בעבודה אירעה בשני החדשים הראשונים של שנת מס פלונית, תיחשב כהכנסה לפי שומה סופית ההכנסה לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות בשנת המס שקדמה לפגיעה".
הכוונה בתקנה זו לגמלאות המתקבלות כתוצאה מפגיעה בעבודה, מחלת מקצוע או התנדבות מוכרת (יצויין כי תקנה 4 קובעת את המועדים לשינוי מקדמה במהלך השנה ותקנה 10 דנה בהפרשי דמי ביטוח בעקבות שומה).

תמצית עובדתית

  • המבוטח היה רשום במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כעובד עצמאי. באוגוסט 2011 המבוטח עדכן את המל"ל כי הכנסתו בחודשים ינואר עד יוני 2011 היתה בסך 8,450 ₪ לחודש (97,140 ₪ בשנה).
  • בהתאם להכנסה זו שולמו המקדמות בשנת 2011.
  • המבוטח נפגע בתאונת עבודה בינואר 2012. כתוצאה מהתאונה נקבעו לו נכויות שונות.
  • באפריל 2012 הגיש המבוטח לפקיד השומה דו"ח לשנת 2011, על פיו הסתכמה ההכנסה השנתית בסך 208,272 ₪.
  • המל"ל שילם למבוטח דמי פגיעה וקצבת נכות לפי השומה לשנת 2011 אך בהמשך, כמתחייב מתקנה 11, תוקן הבסיס לפי ההכנסה ששמשה לתשלום מקדמות, והמבוטח חוייב להחזיר את הגמלאות ששולמו ביתר.
  • ביה"ד האזורי דחה את תביעת המבוטח לקבוע את בסיס ההכנסה לפי השומה השנתית לשנת 2011 ועל כך הוגש הערעור לבית הדין הארצי.

החלטת בית הדין הארצי

  • סבירות תקנה 11 וחוקיותה כבר נבחנו ואושרו בפסיקה נרחבת (שפורטה בפסק הדין) ואין לסטות מפסיקה זו.
  • תכלית התקנה על פי הפסיקה:
    1. למנוע עריכת מניפולציות בשומה.
    2. הגנה על אותם מבוטחים עצמאיים שכתוצאה מהפגיעה בעבודה הכנסתם ירדה.
    3. לתמרץ מבוטחים עצמאיים לעדכן בזמן אמת את שיעור הכנסתם.
  • באשר לפס"ד אלמקיס שהמבוטח ניסה להיסמך עליה, קבע ביה"ד כי אין לפרש אותו או את הפסיקה שקדמה לו כמאפשרים לסטות מהתקנה מקום שבו מוכחת אותנטיות השומה המאוחרת, שהוגשה לאחר קרות הפגיעה בעבודה.
  • ביה"ד חוזר על ההלכות שנקבעו שלפיהן השפעה על שומה יכולה להיות גם בצד ההוצאות.
  • המבוטח לא נתן כל הסבר מדוע לא היה ביכולתו לעדכן את תשלום המקדמות בשנת 2011 לפני מועד התאונה (לענין זה יש לציין כי לפי תקנה 5 לתקנות המקדמות אפשר לתקן מקדמה פעם אחת בכל רבעון).
  • ביה"ד מדגיש את תכליתה של התקנה לתת תמריץ למבוטח עצמאי לדווח בזמן אמת על הכנסותיו האמיתיות ואין בהיות השומה אותנטית כדי לאפשר סטייה מהוראות התקנה, אם היא הוגשה לאחר קרות האירוע המזכה בגמלאות בגין הפגיעה.
  • לבסוף, בתגובה לטענתו האחרונה של המבוטח, ממליץ ביה"ד למל"ל להודיע מראש למבוטחים על כוונתנו לשנות החלטה קודמת שלו, ולהגדיל החבות של המבוטח בדמי ביטוח. במקרה דנן אף שלא נעשה כן, אין בכוח "פגם" זה כדי לסטות מהוראות תקנה 11 כאמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה