לפני מספר ימים פורסמה טיוטת החלטה לביצוע שינויי חקיקה בקשר עם תקציב המדינה לשנים 2017- 2018 ("ההחלטה"). במסגרת ההחלטה מצוינים מספר שינויים מוצעים בתחום המסים. על אף שאין מדובר בדבר חקיקה סופי ולא ברור אילו חלקים מתוך ההחלטה יעברו בחקיקה ובאיזה נוסח, יש מי שעשוי להפיק תועלת מהבנת המגמות הצפויות ולכלכל את מעשיו בהתאם. להלן נתמקד בהצעות הקשורות לתחום המיסוי הבינלאומי:

1. מוצע לבטל את הפטור הקיים מדיווח לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק! החל משנת 2017 ואילך. בהחלטה ובהסברים לה לא נאמר כי הוראת החוק החדשה, אם תתקבל, לא תחול ביחס לעולים חדשים ותושבים חוזרים אשר כבר עלו או חזרו לישראל וטרם סיימו את תקופת ההטבות בת 10 השנים, לרבות פטור מדיווח על נכסים והכנסות מחו"ל. יש להניח שאם יתקבל התיקון המוצע, ייכלל סייג זה לגבי אלו החיים כיום בישראל ואשר חלק מהסיבות לעלייתם או חזרתם הוא אותה הבטחה חוקית בדמות פטור מדיווח.
   לאור האמור, אם וככל שייקבע כי ביטול הפטור מדיווח כאמור יחול רק ביחס למי שעלה או חזר לישראל לאחר מועד תחילתו של התיקון המתוכנן, הרי שמי ששוקל ממילא עלייה או חזרה לישראל, ייתכן כי הקדמת מועד הגעתו בטרם יחול התיקון המוצע, יאפשר גם את הפטור מדיווח על נכסים והכנסות מחוץ לישראל.
2. מוצע לקבוע חזקה הניתנת לסתירה בכל הנוגע לקיומם של שליטה וניהול מישראל ביחס לחברה זרה, לפיה בהתקיים כל התנאים להלן, יראו חברה זרה ככזו שעסקיה נשלטים ומנוהלים מישראל, כאמור תוך אפשרות לסתור את החזקה:
   א. 50% או יותר מאמצעי השליטה בחברה הזרה מוחזקים על ידי תושבי ישראל; וכן
   ב. שיעור המס על רווחי החברה הזרה הינו 15% או פחות; וכן
   ג. מתקיים גם אחד מאלה:
   i. החברה הזרה היא תושבת מדינה שאינה חתומה עם ישראל על אמנת מס; או
   ii. שיטת המס הנהוגה במדינת המושב הזרה היא שיטה טריטוריאלית;
   נציין כי לכאורה תמוה הקשר שבין שיעור המס במדינת המושב הזרה או שיטת המיסוי בה (טריטוריאלית או כלל עולמית) לבין מקום השליטה והניהול על עסקי החברה, ואולם נראה כי רשות המסים מבקשת לאתר את אותם מקרים שבהם לסוגיית השליטה והניהול יש השלכות מס מהותיות.
   כמו כן, במסגרת התיקון המוצע, נכללה הוראה בדבר חובת דיווח על מי שטוען כי החזקה לעיל אינה חלה לגביו, זאת בדומה לתיקון 223 שעבר לאחרונה, שעניינו בין היתר, חובת דיווח כאמור על מי שטוען כי הינו תושב חוץ למרות התקיימותן של החזקות המספריות לגביו.
3. לגבי קבוצות רב לאומיות (שמחזור הכנסתן למעלה מ- 3.4 מיליארד ש"ח), מוצע להחיל חובות דיווח בקשר עם מחירי העברה לאור מסקנות דוח פעולה מספר 13 של פרויקט ה- BEPS, שעיקרו הגשת דיווחים המתייחסים לאופן יישום מחירי ההעברה בחברות הקבוצה כולה. לעניין זה, ראו מבזקינו מספר 564, 565, 636 ו- 643.
4. לעניין הוראות חברה נשלטת זרה (חנ"ז), מוצע כי תיקבע חזקה הניתנת לסתירה, לפיה הכנסות מריבית, תמלוגים ודמי שכירות, ייחשבו להכנסות פאסיביות לעניין חנ"ז, אף אם הן מגיעות לכדי עסק. הוראה דומה נקבעה במסגרת תיקון 198 שתחולתו משנת 2014 ביחס לסיווג הכנסה ממכירת ניירות ערך כהכנסה פאסיבית, ואולם בכל הנוגע לניירות ערך שנמכרו לאחר שהוחזקו יותר משנה, חזקת ההכנסה הפאסיבית הינה חלוטה ואינה ניתנת לסתירה.

מומלץ לאלו שהשינויים לעיל צפויים להשפיע על ענייניהם או על תוכניותיהם לעתיד הקרוב, לקבל ייעוץ מתאים על מנת לכלכל את מעשיהם בטרם עת.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.