ביום 10 באוקטובר 2016 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 48733-03-16) את תביעתו של משה בוחבוט (להלן: "המבוטח") לתיקון מקדמות של שנה קודמת שהיוו בסיס לדמי פגיעה שקיבל עקב פגיעה בעבודה.

תמצית עובדתית

• המבוטח נרשם בביטוח הלאומי כעובד עצמאי במהלך חודש אוקטובר 2014. המבוטח דיווח על הכנסות צפויות נמוכות.
• המבוטח נפגע ביום 2.2.2015, הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה והגמלה חושבה על בסיס המקדמות טרם התאונה.
• ביום 30.08.2015 (ככל הנראה לאחר הגשת דו"ח 2014 למס הכנסה) הגיש המבוטח בקשה להגדלת המקדמות לשנת 2014, ליותר מפי ארבעה מהמוצהר קודם לכן.
• המל"ל דחה את הבקשה, מאחר והבקשה התקבלה לאחר תום שנת 2014, ואין אפשרות לתקן מקדמות שנה קודמת לפי תקנה 4(א) לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות).

עיקר טיעוני המבוטח

• המבוטח טען כי הוא החל לעבוד בפועל בחודש נובמבר 2014, היה בשלב הקמת העסק ולא היו לו נתוני הכנסות בפועל. לטענתו, רואה החשבון שלו טיפל בכל הקשור לביטוח הלאומי והוא לא הספיק לשבת איתו לפני מועד התאונה.
• בחודש ינואר 2015 טרם ידע על הכנסותיו בחודשים נובמבר ודצמבר 2014. הבקשה לתיקון מקדמות הוגשה רק באוגוסט 2015 עקב השיקום שעבר בעקבות התאונה והאשפוז.
• לטענת המבוטח מדובר בנסיבות חריגות: עסק חדש שלא יכול היה לצפות את הכנסותיו
• המבוטח מבקש להיסמך על הלכות ביה"ד הארצי לעבודה המאפשרות בנסיבות חריגות לסטות מהוראת תקנה 11 בעניין גמלה חוסמת.

טענות המל"ל

• לא היתה למבוטח מניעה לחשב בזמן אמת את ההכנסות וההוצאות בחודשים נובמבר ודצמבר 2014, ולשלם בהתאם את המקדמות הנטענות.
• לפי הלכות ביה"ד הארצי אין רלוונטיות לנסיבות, או לאותנטיות של המקדמות, או של השומה המתוקנת, לעניין סטייה מהוראות הגמלה החוסמת במקרה זה.

תמצית החלטת בית הדין

• בית הדין סוקר את הנסיבות השונות שלפיהן ניתן לחרוג מתקנות הגמלה החוסמת ואת תכלית החוק, וקובע כי הנסיבות דנן אינן מצדיקות סטיה מהתקנה.
  "מסקנה זו מקבלת משנה תוקף עת מדובר בעסק חדש שסכום המקדמות שלו נקבע מראש על פי הערכה בלבד ובהיעדר נתונים בדבר הכנסותיו השוטפות, שכן במצב כזה נודעת חשיבות רבה יותר לחישוב סכום ההכנסות האמיתי של העסק. התובע היה צריך להיות ער, בזמן אמת, לשינויים בהכנסות בחודשים הראשונים לעסקו".
  כמו כן קובע ביה"ד: "לא נעלמו מעינינו נסיבותיו החריגות של המקרה, בהן קיים פער זמנים קצר יחסית בין מועד פתיחת העסק לבין מועד קרות התאונה. עם זאת, אף בנסיבות חריגות אלה, מצופה היה מהתובע לדווח בזמן אמת על הכנסותיו".
• ביה"ד מציין כי המבוטח נמנע מלזמן את רואה החשבון לעדות בביה"ד, כאשר גרסתו של המבוטח רוויה בטענות העוסקות בהתנהלות מול רואה החשבון. מכאן מסיק ביה"ד כי אילו הובא רואה החשבון לעדות, הרי שעדותו הייתה פועלת כנגד המבוטח.
• בעניין טענת המבוטח כי רואה החשבון שלו עסק בדיווחים ובקביעת ההכנסות שידווחו למל"ל, מצטט ביה"ד מהלכת רונן הורוביץ (עב"ל 430/07): "רואה החשבון הוא שלוחו של המערער בעניינים אלה ושלוחו של אדם כמותו. מעשה או מחדל של רואה החשבון בכל נושא הרישומים, למעשה או מחדל של המערער יחשב,…"
• בפנקס המקדמות שנשלח למבוטח בעבור החודשים נובמבר ודצמבר 2014, עודכן המבוטח בסכום בסיס ההכנסה והובהר לו כי הקטנת המקדמות עלולה לפגוע בגובה הגמלה במקרה של פגיעה בעבודה.
• "אותנטיות השומה הסופית" אינה יכולה להוות הצדקה לסטייה מהוראות התקנות, אם המידע הוגש לאחר הפגיעה בעבודה.
• התביעה נדחתה.

בשולי הדברים

• חוזרת ועולה החשיבות לדיווח עדכני של הכנסות המבוטח, למניעת תקלות קריטיות כגון זו המתוארת בפסק.
• סוף שנת המס 2016 מתקרב. אפשר לתקן מקדמות 4 פעמים בשנת מס, פעם אחת בכל רבעון כפוף להנמקות מבוססות.
  מי שטרם ביצע תיקון מקדמות ברבעון הנוכחי, יכול לעשות כן עד סוף דצמבר 2016, ועדיף להקדים. ככל שבוצע תיקון מקדמות ב-2016, הללו יהיו גם בסיס לקביעת המקדמות בשנת 2017.
• מקדמות שישולמו השנה (בפועל, או בכרטיס אשראי) ובמקרה של הסדר תשלומים, רק התשלומים שיבוצעו בפועל עד סוף השנה, כל הללו יכללו באישור השנתי של הביטוח לאומי, ויעניקו ניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי, בחישוב ההכנסה החייבת בדוח השנתי למס הכנסה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה.