מבזק מס מספר 669 - 22.12.2016

ככל הידוע לנו אישרה הכנסת ביום 21.12.2016 את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו – 2018), התשע"ז- 2016, (להלן: "החוק").
בחוק זה נקבעו תיקונים מפליגים בענייני מיסים ובין השאר תוקנו והותקנו סעיפים בפקודת מס הכנסה "כנגד" משיכות בעלים מחברה (לרבות שימוש בנכסי החברה לטובתם האישית של בעלי מניות), "שיקוף" חברות ארנק ויחוס הכנסתן לבעלי המניות במישרין, מתן אפשרות למנהל רשות המיסים, בהתקיים תנאים מסויימים, לאלץ חלוקה כפויה של רווחי חברה שלא חולקו, מס ריבוי דירות, ועוד.
במבזק זה נתאר דווקא את "הסוכריה" שבחוק -"הדיבידנד המוטב". התייחסות פרטנית ומעמיקה לשאר התיקונים כאמור – תנתן במבזקים נוספים.

לריכוך ההתנגדות האדירה שהפגינו הלשכות המקצועיות בדיונים המקדימים וגם בוועדת הכספים, לשינוי הדרמטי שבקשה רשות המיסים לבצע בסעיף 77 המאפשר למנהל רשות המיסים, לאלץ חברה לחלק רווחיה – הוצעה במשותף ובעידודו של יו"ר ועדת הכספים ההצעה לקבוע דיבידנד מוטב כהוראת שעה.
להלן עיקריה:

• דיבידנד שתחלק חברה לבעל מניות מהותי בה בתקופה 1.1.2017-30.9.2017 יחוייב במס בשיעור 25% בלבד!! ולא יחול עליו "מס יסף".
  להמחשה – על דיבידנד כאמור שיחולק עוד בשנת 2016 – יחול מס כולל של 32%.
  לו הדיבידנד היה מחולק בשנת 2017 ללא הוראת השעה – היה חל 33% מס !!
• שיעור המס המוטב יחול על חלוקה דיבידנד "שמקורו ברווחים שנצברו עד 31.12.2016".
  אי לכך ראוי, לצורך מניעת מחלוקת, לדאוג "להעלאת" רווחים מחברות מוחזקות עד חברת האם שבשליטה ישירה של בעל המניות המהותי, עוד לפני תום שנת 2016 !!
• כצעד אנטי תכנוני, ועל מנת שאותם בעלי מניות מהותיים לא יחלקו דיבידנד בשיעור מוטב ובשנים הבאות יפחיתו את משיכות המשכורת, דמי ניהול וכד' מהחברה, וכך יגרע מס מקופת המדינה, נקבע (בדומה להוראה שהיתה קיימת בהוראת השעה של שנת 2010 – דיב' 12%) כי בכל אחת מהשנים 2017-2019 לא יפחתו תקבולי בעל המניות המהותי מהחברה (שכ"ע, דמי ניהול, ה"ה / ריבית ותשלומים אחרים) מהסכום הממוצע של תקבולים אלו בשנים 2015-2016, במישרין או בעקיפין.
• נקבע כי לא ניתן יהיה לקזז הפסדי הון (עפ"י סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה) מדיבידנד שחולק במסגרת הוראת שעה זו.

דיבידנד מוטב – הערות ותשומת לב:

• הוראת השעה תחול לגבי כל חברה ולא רק על חברות ארנק או חברות מעטים, ובלבד שמדובר בבעל מניות מהותי בה.
• הוראת השעה אינה מסייגת מצבים בהם מצוי בעל המניות ביתרת חובה בחברה כבר בשנת 2016, או אם מדובר בחברה אשר עשוי לחול עליה סעיף 77 כאמור לעיל.
• בעקבות החקיקה בנושא יתרות החובה, יש לשקול לבצע חלוקה של יתרות החובה, ויש לבחון בנסיבות המתאימות גם חלוקה של דירות המשמשות את בעל המניות, כדיבידנד מוטב.
• בכל מקרה נמליץ כי, ככל שבעל המניות מצוי כבר עתה ביתרת חובה, הרי שזו תפרע עוד לפני תום שנת 2016, לרבות בדרך של נטילת הלוואה בנקאית או מכל מקום אחר
• יש לבחון כבר השלכות הוראת השעה על הסכמי שומות אשר נחתמים בימים אלו שכן בחלק מן המקרים ניתן יהיה "לחלק" את יתרת החובה בהתאם להוראת השעה ולא להגיע להסכם יקר יותר בימים אלו של סוף שנה.
  יתכן ובנסיבות חריגות גם לגבי דיבידנד שחולק בפועל בעת האחרונה ניתן יהיה לתקן הדיווח בגינו ולדחות החלוקה לתקופת הוראת השעה.
• בעניין הסיוג האנטי תכנוני, נציין כי מניסיוננו פקיד השומה צפוי לבדוק ביסודיות עניין התקיימות תנאי ההמשך כאמור. ככל שמדובר בחברה שבנסיבותיה צפוי כבר עתה, כי תשלומי השכר או דמי הניהול וכד' לא ימשיכו בשנים הבאות להיות כפי שהיו בממוצע השנים 2015-2016, ראוי להגיש פניה לרשות המיסים כבר עתה, לתאר את הנסיבות ואת העדר תכנון המס הבלתי לגטימי, וזאת במטרה למנוע שלילת ההטבה, עקב אי עמידה בדרישות ההמשך.

דיבידנד מוטב – לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, רו"ח אייל כרמי ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

ב"חוק ההתייעלות", שעבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית ביום 21.12.216 נכללו מספר תיקונים אנטי תיכנוניים דרמטיים. נושא הדגל מבחינת רשות המיסים היתה חקיקה נגד "חברות הארנק".
רבות נכתב כנגד אותם שכירים ונושאי משרה "המתחפשים" לחברות, ונהנים מתשלום מס חברות בלבד, במקום במס שולי – כיחידים.
אלא שהרציונל לחוד ונוסח החוק שהוצע לחוד: נוסח ההצעה הגולמית, החיל חבות מס כיחידים על טווח עצום של פעילויות וחברות במשק עד כדי פגיעה ממשית בחופש ההתאגדות, והרבה מעבר לתכלית שצויינה בדברי ההסבר ונתמכה באופן רחב בציבור.
בסופו של דבר ולאחר דיונים רבים עם הלשכות המקצועיות ומספר סבבי ישיבות בוועדת הכספים, חל צימצום ניכר בתכולת התיקון, וניתן לומר כי בסופו של דבר הגיע הנוסח הסופי למקומו הראוי לו – מניעת שכירים מובהקים, ונושאי משרה, שאינם בעלי שליטה, לפעול באמצעות חברה.
להלן עקרי החיקוק כפי שתוקן בחוק:
הוסף לפקודה סעיף 62א, הקובע כי חברות "הארנק" יהיו שקופות מבחינת מס: נקבע בסעיף כי הכנסותיה של חברת מעטים (שאיננה חברת משלח יד זרה) הנובעת מפעילות של יחיד שהוא בעל מניות מהותי בה, יחשבו כהכנסתו של היחיד.
המקרים בהם יבוצע השיקוף וסיווג ההכנסה בידי היחיד, הינם בתמצית כך:

1. הכנסה מיגיעה אישית ממקור 2(1)/2(2)/2(10) לפי העניין – אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בחבר בני אדם אחר (לרבות צד קשור לו) (בתפקידו) כנושא משרה (עפ"י חוק החברות) או מהענקת שרותי ניהול, והיחיד / חברת המעטים שלו היו נושאי משרה באותו חבר בני אדם.
   הוראות פסקה זו לא יחולו על יחיד שהוא בעל מניות מהותי במישרין או בעקיפין בחבר בני האדם האחר, ולא על שותף בשותפות פרטית !
2. הכנסה מיגיעה אישית משכ"ע – אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בעבור אדם אחר, (לרבות צד קשור) לו שיש בה משום אופי של יחסי עובד מעביד.

"אדם אחר" – למעט מי שהיחיד הוא בעל מניות מהותי בו במישרין או בעקיפין.

חזקות והתניות לס"ק 2:

• ייחוס הכנסות כאמור מהחברה ליחיד יתבצע רק אם 70% או יותר מסך ההכנסה (למעט הכנסות מיוחדות – סעיף 89, שווי מכירה לפי חוק מסמ"ק, דיבידנד) או ההכנסה החייבת (למעט רווח הון, שבח מקרקעין או רווח מדיבידנד) של חברת המעטים בשנת המס – הן משירות שניתן ע"י היחיד/קרובו (לרבות עובדי החברה/חברת מעטים קשורה) לאדם אחר/קרובו, במשך 30 חודשים לפחות מתוך תקופה של 4 שנים (שיספרו גם בתקופה שלפני 1.1.2017).
• הוראות פסקה זו לא יחולו על חברת מעטים המעסיקה 4 עובדים או יותר.
  לעניין זה: יחיד וקרובו יחשבו לעובד אחד.
• לא ייראו שירות שניתן ע"י שותף בשותפות, לאותה שותפות, כשירות שניתן לאדם אחר.

יצויין כי במקרים בהם יחול התיקון והכנסות החברה יחשבו להכנסות אישיות של היחיד, יתכן ואין משמעות להמשך מתן השרותים באמצעות החברה. בדיונים המקדימים עם רשות המיסים נבחנה באהדה אפשרות פרוק החברה נותנת השרותים ללא חבויות מיסוי בפרוק. העניין לא הבשיל כדי חקיקה נכון לעתה , אך יתכן שהדבר יעלה לדיון מחודש בהמשך.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, רו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ורו"ח אייל כרמי, ממשרדנו.

ככל הידוע לנו אישרה הכנסת ביום 21.12.2016 את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו – 2018), התשע"ז- 2016, (להלן: "החוק").
בחוק זה נקבעו תיקונים מפליגים בענייני מיסים ובין השאר תוקנו והותקנו סעיפים בפקודת מס הכנסה "כנגד" משיכות בעלים מחברה (לרבות שימוש בנכסי החברה לטובתם האישית של בעלי מניות), "שיקוף" חברות ארנק ויחוס הכנסתן לבעלי המניות במישרין, מתן אפשרות למנהל רשות המיסים, בהתקיים תנאים מסויימים, לאלץ חלוקה כפויה של רווחי חברה שלא חולקו, מס ריבוי דירות, ועוד.
במבזק זה נתאר דווקא את "הסוכריה" שבחוק -"הדיבידנד המוטב". התייחסות פרטנית ומעמיקה לשאר התיקונים כאמור – תנתן במבזקים נוספים.

לריכוך ההתנגדות האדירה שהפגינו הלשכות המקצועיות בדיונים המקדימים וגם בוועדת הכספים, לשינוי הדרמטי שבקשה רשות המיסים לבצע בסעיף 77 המאפשר למנהל רשות המיסים, לאלץ חברה לחלק רווחיה – הוצעה במשותף ובעידודו של יו"ר ועדת הכספים ההצעה לקבוע דיבידנד מוטב כהוראת שעה.
להלן עיקריה:

• דיבידנד שתחלק חברה לבעל מניות מהותי בה בתקופה 1.1.2017-30.9.2017 יחוייב במס בשיעור 25% בלבד!! ולא יחול עליו "מס יסף".
  להמחשה – על דיבידנד כאמור שיחולק עוד בשנת 2016 – יחול מס כולל של 32%.
  לו הדיבידנד היה מחולק בשנת 2017 ללא הוראת השעה – היה חל 33% מס !!
• שיעור המס המוטב יחול על חלוקה דיבידנד "שמקורו ברווחים שנצברו עד 31.12.2016".
  אי לכך ראוי, לצורך מניעת מחלוקת, לדאוג "להעלאת" רווחים מחברות מוחזקות עד חברת האם שבשליטה ישירה של בעל המניות המהותי, עוד לפני תום שנת 2016 !!
• כצעד אנטי תכנוני, ועל מנת שאותם בעלי מניות מהותיים לא יחלקו דיבידנד בשיעור מוטב ובשנים הבאות יפחיתו את משיכות המשכורת, דמי ניהול וכד' מהחברה, וכך יגרע מס מקופת המדינה, נקבע (בדומה להוראה שהיתה קיימת בהוראת השעה של שנת 2010 – דיב' 12%) כי בכל אחת מהשנים 2017-2019 לא יפחתו תקבולי בעל המניות המהותי מהחברה (שכ"ע, דמי ניהול, ה"ה / ריבית ותשלומים אחרים) מהסכום הממוצע של תקבולים אלו בשנים 2015-2016, במישרין או בעקיפין.
• נקבע כי לא ניתן יהיה לקזז הפסדי הון (עפ"י סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה) מדיבידנד שחולק במסגרת הוראת שעה זו.

הערות ותשומת לב:

• הוראת השעה תחול לגבי כל חברה ולא רק על חברות ארנק או חברות מעטים, ובלבד שמדובר בבעל מניות מהותי בה.
• הוראת השעה אינה מסייגת מצבים בהם מצוי בעל המניות ביתרת חובה בחברה כבר בשנת 2016, או אם מדובר בחברה אשר עשוי לחול עליה סעיף 77 כאמור לעיל.
• בעקבות החקיקה בנושא יתרות החובה, יש לשקול לבצע חלוקה של יתרות החובה, ויש לבחון בנסיבות המתאימות גם חלוקה של דירות המשמשות את בעל המניות, כדיבידנד מוטב.
• בכל מקרה נמליץ כי, ככל שבעל המניות מצוי כבר עתה ביתרת חובה, הרי שזו תפרע עוד לפני תום שנת 2016, לרבות בדרך של נטילת הלוואה בנקאית או מכל מקום אחר
• יש לבחון כבר השלכות הוראת השעה על הסכמי שומות אשר נחתמים בימים אלו שכן בחלק מן המקרים ניתן יהיה "לחלק" את יתרת החובה בהתאם להוראת השעה ולא להגיע להסכם יקר יותר בימים אלו של סוף שנה.
  יתכן ובנסיבות חריגות גם לגבי דיבידנד שחולק בפועל בעת האחרונה ניתן יהיה לתקן הדיווח בגינו ולדחות החלוקה לתקופת הוראת השעה.
• בעניין הסיוג האנטי תכנוני, נציין כי מניסיוננו פקיד השומה צפוי לבדוק ביסודיות עניין התקיימות תנאי ההמשך כאמור. ככל שמדובר בחברה שבנסיבותיה צפוי כבר עתה, כי תשלומי השכר או דמי הניהול וכד' לא ימשיכו בשנים הבאות להיות כפי שהיו בממוצע השנים 2015-2016, ראוי להגיש פניה לרשות המיסים כבר עתה, לתאר את הנסיבות ואת העדר תכנון המס הבלתי לגטימי, וזאת במטרה למנוע שלילת ההטבה, עקב אי עמידה בדרישות ההמשך.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, רו"ח אייל כרמי ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

ב"חוק ההתייעלות", שעבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית ביום 21.12.216 נכללו מספר תיקונים אנטי תיכנוניים דרמטיים. נושא הדגל מבחינת רשות המיסים היתה חקיקה נגד "חברות הארנק".
רבות נכתב כנגד אותם שכירים ונושאי משרה "המתחפשים" לחברות, ונהנים מתשלום מס חברות בלבד, במקום במס שולי – כיחידים.
אלא שהרציונל לחוד ונוסח החוק שהוצע לחוד: נוסח ההצעה הגולמית, החיל חבות מס כיחידים על טווח עצום של פעילויות וחברות במשק עד כדי פגיעה ממשית בחופש ההתאגדות, והרבה מעבר לתכלית שצויינה בדברי ההסבר ונתמכה באופן רחב בציבור.
בסופו של דבר ולאחר דיונים רבים עם הלשכות המקצועיות ומספר סבבי ישיבות בוועדת הכספים, חל צימצום ניכר בתכולת התיקון, וניתן לומר כי בסופו של דבר הגיע הנוסח הסופי למקומו הראוי לו – מניעת שכירים מובהקים, ונושאי משרה, שאינם בעלי שליטה, לפעול באמצעות חברה.
להלן עקרי החיקוק כפי שתוקן בחוק:
הוסף לפקודה סעיף 62א, הקובע כי חברות "הארנק" יהיו שקופות מבחינת מס: נקבע בסעיף כי הכנסותיה של חברת מעטים (שאיננה חברת משלח יד זרה) הנובעת מפעילות של יחיד שהוא בעל מניות מהותי בה, יחשבו כהכנסתו של היחיד.
המקרים בהם יבוצע השיקוף וסיווג ההכנסה בידי היחיד, הינם בתמצית כך:

1. הכנסה מיגיעה אישית ממקור 2(1)/2(2)/2(10) לפי העניין – אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בחבר בני אדם אחר (לרבות צד קשור לו) (בתפקידו) כנושא משרה (עפ"י חוק החברות) או מהענקת שרותי ניהול, והיחיד / חברת המעטים שלו היו נושאי משרה באותו חבר בני אדם.
   הוראות פסקה זו לא יחולו על יחיד שהוא בעל מניות מהותי במישרין או בעקיפין בחבר בני האדם האחר, ולא על שותף בשותפות פרטית !
2. הכנסה מיגיעה אישית משכ"ע – אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בעבור אדם אחר, (לרבות צד קשור) לו שיש בה משום אופי של יחסי עובד מעביד.

"אדם אחר" – למעט מי שהיחיד הוא בעל מניות מהותי בו במישרין או בעקיפין.

חזקות והתניות לס"ק 2:

• ייחוס הכנסות כאמור מהחברה ליחיד יתבצע רק אם 70% או יותר מסך ההכנסה (למעט הכנסות מיוחדות – סעיף 89, שווי מכירה לפי חוק מסמ"ק, דיבידנד) או ההכנסה החייבת (למעט רווח הון, שבח מקרקעין או רווח מדיבידנד) של חברת המעטים בשנת המס – הן משירות שניתן ע"י היחיד/קרובו (לרבות עובדי החברה/חברת מעטים קשורה) לאדם אחר/קרובו, במשך 30 חודשים לפחות מתוך תקופה של 4 שנים (שיספרו גם בתקופה שלפני 1.1.2017).
• הוראות פסקה זו לא יחולו על חברת מעטים המעסיקה 4 עובדים או יותר.
  לעניין זה: יחיד וקרובו יחשבו לעובד אחד.
• לא ייראו שירות שניתן ע"י שותף בשותפות, לאותה שותפות, כשירות שניתן לאדם אחר.

יצויין כי במקרים בהם יחול התיקון והכנסות החברה יחשבו להכנסות אישיות של היחיד, יתכן ואין משמעות להמשך מתן השרותים באמצעות החברה. בדיונים המקדימים עם רשות המיסים נבחנה באהדה אפשרות פרוק החברה נותנת השרותים ללא חבויות מיסוי בפרוק. העניין לא הבשיל כדי חקיקה נכון לעתה , אך יתכן שהדבר יעלה לדיון מחודש בהמשך.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, רו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ורו"ח אייל כרמי, ממשרדנו.

בהמשך למבזקנו מספר 609 מיום ה – 27/8/2015 בדבר הוראת שעה לגילוי מרצון, הרינו להביא לידיעתכם, כי המועד האחרון להגשת בקשות במסגרת המסלול האנונימי או המסלול המקוצר, שפורסמו בהוראה השעה האמורה (לאחר מספר ארכות שכבר ניתנו) הינו 31/12/2016.

מטרת ההליך בין היתר היא להסדיר ולדווח על כספים וחשבונות בנק בלתי מדווחים המוחזקים על ידי ישראלים בחו"ל בעיקר בחו"ל.

במסגרת המסלול האנונימי שבהוראת השעה, ניתן לפנות ללא ציון שמות ופרטים מזהים של נישומים, בעלי נכסים ו/או חשבונות בנק בחו"ל המבקשים להסדיר את הכספים וההכנסות שהופקו מהם, עד לקביעת החבות המיסויית בהליך שומתית, ורק לאחר מכן להזדהות.

משרדנו טיפל ומטפל בשנים האחרונות בלקוחות רבים במסגרת ההליך המצוין, ומתעוררת השאלה – מה על לקוח שהגיע לאחרונה למשרדנו ובידיו אין את כל הנתונים הנדרשים והאסמכתאות הבנקאיות הנדרשות לשם הגשת פנייה מלאה ומסודרת לרשות המיסים?

גם בעלי נכסים לא מדווחים בחו"ל, אשר יפנו למשרדנו בימים הקרובים ואין בידיהם את הנתונים הנדרשים ואת האסמכתאות הבנקאיות הנדרשות לשם הגשת פנייה מלאה לרשות המיסים, יכולים להספיק להגיש את בקשתם במסגרת המסלול האנונימי עוד לפני 31.12.2016, תוך ציון כי במועד הגשת הבקשה עדיין אין ברשותם את כלל המסמכים והאסמכתאות הרלוונטיים.

בפנייה כאמור אנו מציינים כי "בימים אלו מתבצע הליך איסוף נתונים בנקאיים אשר יימסרו לאחר, קבלתם" בקשות כאמור – חשוב שיוגשו עד ליום 31 לדצמבר גם אם הן חסרות.

לאור ההסדר שהושג בימים האחרונים, בין הנהלת הבורסה ליהלומים לבין רשות המיסים בדבר אופן מיסוי העוסקים בענף ומאחר והמועד האחרון להגשת פניות בהליך לגילוי מרצון, תקף גם לגבי פניות לגילוי מרצון של יהלומנים, אנו ממליצים ליהלומנים ביצוע מהיר ומיידי של פניה אנונימית לביצוע גילוי מרצון.

משרדנו עוסק בשנים האחרונות רבות בתחום הסדרי מס בכלל וגילוי מרצון בפרט ופיתח מיומנות מיוחדת בנושא זה.

צוות משרדנו ישמח לעמוד לרשותכם בעת בחינת אפשרויות הטיפול והפנייה להסדר ברשות המיסים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח יוסי שלום, ממשרדנו.