ביום 10 בינואר 2017 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 24821-12-14) במלואה את תביעתו של ע.א.מ (להלן: "המבוטח") להחזר כל גמלאות הנכות, שר"מ וניידות שנשללו ממנו בטענת קיומן של הכנסות ניכרות שלא דווחו, לפי נתונים שהתקבלו ממשטרת ישראל, תוך ביקורת חריפה על התנהלות המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) על חריגה מכללי המשפט המנהלי והצדק הטבעי להם הוא כפוף ומחויב.
להלן עיקרי העובדות הרלוונטיות למאמר זה
- המבוטח יליד 1990, ביום 14.10.1995 עבר תאונת דרכים קשה בה איבד יד ורגל.
- תביעתו לנכות כללית אושרה ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור 94% לצמיתות ודרגת אי כושר של 75% לאור האמור שולמו לו גמלאות שונות כחוק.
- המבוטח הצהיר למל"ל כי אינו עובד ואינו משתכר.
- למבוטח אחים שהיו מעורבים בניהול ובבעלות על חברת שמירה. נגד האחים נוהלו הליכים פליליים בגין עבירות כלכליות, הם הורשעו ושהו במאסר. גם בעניינו של המבוטח נוהלה חקירה פלילית אך לא הוגש נגדו כתב אישום.
- בחודש אוגוסט 2013 הודיע המל"ל למבוטח כי אינו זכאי לתשלום הקצבאות רטרואקטיבית כחמש שנים, ונוצר לו חוב של כ-150 אלפי ₪, ננקטו נגדו הליכי גביה ועיקול.
- לטענת המל"ל ביטול הזכאות לגמלאות היה על רקע מידע שהתקבל ממשטרת ישראל ומהפרקליטות, לפיו אחיו של המבוטח שילמו לו סכומי כסף גבוהים במזומן, עליהם לא דיווח.
טענות הצדדים ופסק הדין
טענת המבוטח
- הופסק לו תשלום הקצבאות כרעם ביום בהיר וללא כל הסבר מניח את הדעת ולאחר אינסוף פניות למל"ל, התברר לו כי הוא נחשד שהשתכר ולא דיווח על הכנסותיו.
- שנים לאחר החקירה ברור שהיא נסתיימה בלא כלום: לא הוגש כתב אישום וכספים שחולטו לו ע"י המשטרה הושבו. התנהלות המל"ל כלפיו הייתה פוגענית וחמורה ועומדת בניגוד לכללי המנהל התקין.
- לטענתו, המל"ל הסתמך על טבלת סכומים שלכאורה הופקדו לחשבון הבנק שלו, כשהוא עצמו מכחיש שקבלם. אין לנטען ביסוס ונציגת המל"ל אף הודתה בכך.
טענת המל"ל
- שלילת הזכאות לגמלאות התבססה על נתונים ממשטרת ישראל לאחר בדיקה יסודית ומקיפה של המשטרה.
- בהתאם לטבלת ההכנסות שנערכה ע"י המשטרה, היו לו הכנסות קבועות ומשמעותיות בשנים 2008-2013. אף על פי כן, בחר המבוטח להגיש תביעות בהן דיווח כי לא עבד ולא השתכר.
- בהתאם לפסיקה, סכומים המוענקים באופן קבוע וסדיר יש לראותם כהכנסה.
- בעדויות המבוטח והעד מטעמו נתגלו סתירות לגבי עזרת אחיו של המבוטח.
דיון והחלטות ביה"ד
- ביה"ד החליט לקבל את התביעה במלואה על סמך הלכות בביה"ד הארצי בהן נקבע בין היתר בקשר עם שלילה רטרואקטיבית של גמלאות, כי הפעלת סמכות המל"ל נתונה לביקורת שיפוטית, בהתאם לכללי המשפט המנהלי והצדק הטבעי. עוד נקבע כי במקרים כאלה מן הדין שהמל"ל יפעל בזהירות יתרה וכן יקדים ויודיע למבוטח על כוונתו זו תוך פירוט החוב הכספי, ויתן למבוטח אפשרות להביא טענותיו טרם קבלת החלטה סופית בקביעת סכום החוב.
- כל הקצבאות ששולמו למבוטח נשללו לאחר כחמש שנים רטרואקטיבית. מן הראיות עולה כי לאחר שלילת הגמלאות פנה המבוטח שוב ושוב למל"ל ולא קיבל הסבר לשלילה.
- ביה"ד קובע כי התנהלות המל"ל "חרגה באופן ברור מכללי המשפט המנהלי והצדק הטבעי, להם הוא כפוף ומחוייב".
- בתעודת עובד ציבור של המל"ל לא פורטה העילה לשלילת הגמלאות מלבד הערה "בחודש 8.2013 התברר כי לתובע הכנסות גבוהות".
- המל"ל התבסס בעיקר על מסמך שכלל טבלת נתונים שלא נשא כל סימנים מזהים אודות זהות עורך הטבלה, מועד עריכתה ומקור המידע.
- המבוטח הכחיש את קבלת הכספים, והמל"ל לא הביא כל ראיה נוספת המעידה על הכנסות שהיו למבוטח בתקופה הרלוונטית.
- ביה"ד קבע כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לביסוס החלטת המל"ל ולכן המבוטח זכאי לתשלום כל הגמלאות שנשללו רטרואקטיבית ולבטול כל יתרת החוב במל"ל.
- יצויין כי ביה"ד הביע מורת רוחו מהתנהלות המל"ל בכך שחייבו בתשלום הוצאות בסך של 10,000 ₪ לתובע.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.
שיתוף:
