ביום 3 בינואר 2017 ניתן פס"ד בעניין שטיינר (להלן: "המערער") (ע"מ 44369-01-15). תמצית הפסק הינה קביעה כי העברת מניות בין אשה לבעל, העברת זכות בשותפות עסקית מהבעל לחברה, והשאת רווחים בחברה לה נצברו הפסדים מהעבר, הינם כולם עסקאות מלאכותיות, וחייבות מס.

עיקרי הדברים:
המערער הינו רואה חשבון במקצועו אשר עסק בראיית חשבון באמצעות משרד "שטיינר חילי ושות' " (להלן : "השותפות") בו היה שותף.
בנוסף בעבר החזיק 51% במניות חברה (להלן: "החברה") אשר פעלה בעבר בעיקר כמתפרה. ב-1995 העביר המערער את מניותיו בחברה לאשתו. החברה צברה הפסדים מעסקי המתפרה, והפסיקה פעילות. ב-2008 נתגלע סכסוך בין בעלי המניות, והחברה רכשה את מניות השותף, כך הפכה רעייתו לבעלת מניות יחידה.
בשנת 2009 העבירה הגברת את מניותיה בחברה למערער בהעברה פטורה בין קרובים. החברה שנתה את שמה ל"זאב שטיינר רואי חשבון", המערער השכיר את המוניטין האישי שלו לחברה וכן העביר לה את זכותו בשותפות. מאז רווחי השותפות עלו לחברה, וקוזזו כנגד הפסדי העבר שלה.
פקיד השומה טען לרצף של עסקאות מלאכותיות מטעמי המנעות ממס בלבד. אי לכך חייב במס רווחי הון את העברת המניות בין האשה לבעל, ואת העברת הזכות בשותפות לחברה. כמו כן שלל קיזוז הפסדי העבר בחברה, ולחלופין יחס את רווחי השותפות ליחיד, כאילו לא הועברו זכויות השותפות לחברה.
ביהמ"ש קיבל את עמדת פקיד השומה לכל אורך החזית:

1. עסקה מלאכותית – על פי מבחן "יסודות הטעם המסחרי" אשר נקבע בהלכת "סגנון שירותי תקשוב" לא שוכנע ביהמ"ש כי היה טעם כלכלי בהעברת המניות וכן בהעברת פעילות ראיית החשבון לחברה, מלבד הרצון לקיזוז ההפסדים.
2. העברת המניות בין בני הזוג – ביהמ"ש קובע כי העברה לא נעשתה בתום לב (אלא לצורך קיזוז ההפסדים) ולפיכך לא חל הפטור האמור בסעיף 97(א)(5).
   משכך, נקבעה שומת רווח הון לפי הערכת שווי שביצע פקיד השומה.
3. העברת הפעילות, הזכות בשותפות והשכרת המוניטין – נקבע כי מנוסח ההסכמים עולה בברור כי מדובר במכר מלא של הזכות בשותפות, על כן לפי הלכת שדות זהו רווח הון, הנשוא למיסוי. נקבעה שומת רווח הון לפי שווי שקבע פקיד השומה.
4. קיזוז ההפסדים – לאור קביעת המלאכותיות, נשלל קיזוז הפסדי העבר.
   תובנות והארות:
   1. ביהמ"ש קובע כי: "לא הייתה לסברתי כל משמעות ממשית להשכרת המוניטין כאשר נמכרו כל הזכויות בשותפות".
      אי לכך לא ברור מדוע ביהמ"ש לא התייחס לטענת המערער כי ישנו כפל מס באשר המערער דיווח לפקיד השומה לאורך השנים על הכנסות מהשכרת המוניטין.
   2. שווי החברה בעסקת רווח ההון בהעברת מניות החברה מהאשה לבעלה, נקבע בין השאר בהתחשב בנכס מס נדחה בגין ההפסדים הצבורים.
      ביהמ"ש אישר את השומה והשווי, אף ששלל כליל את היכולת לקזז את הפסדי העבר.
   3. מניות החברה היו של המערער בעבר, בהמשך עברו לאישתו ללא תמורה, ובחלוף שנים הועברו אליו בחזרה ללא תמורה.
      אין בהכרח לראות בכך "השבת המצב לקדמותו", אלא יתכנו ארועי מס בדרך.
   4. ביהמ"ש מתייחס במפורש להלכת בן ארי בה קבע ביהמ"ש העליון כי רכישת מניות בחברה בהפסדים, אף שנקבע כי הינה מלאכותית, ינתן לקיזוז חלק ההפסד שמומן/נוצר מכספי בעל המניות הרוכש (שהיה באותו מקרה מיעוט בחברה, ורכש את יתרת המניות). ביהמ"ש קובע כי ההפסדים ארעו בתקופת החזקת האשה במניות החברה ולא בתקופת החזקת הבעל. "הכלל הבסיסי הקבוע בסעיף 28(א) לפקודה הוא כי הפסד שהיה לאדם אחד ניתן לקיזוז נגד הכנסתו החייבת…ולא כנגד הכנסה המופקת ע"י יחיד אחר כלשהוא, אף אם הוא בן זוגו לחיים" .
      לדעתנו זוהי קביעה מופכת תכליתית וכלכלית, שהרי ברגיל, בני זוג מנהלים משק בית אחד וגריעה מקופת בן הזוג האחד, כמוה כגריעה מקופת המשפחה הגרעינית.
      לדעתנו בהתאם לשאר היבטי המקרה והפסק – על פי הלכת בן ארי, יש לאפשר קיזוז חלק ההפסדים שנוצר בתקופת מי מבני הזוג בחברה.
   5. לבסוף נחזור ונתייחס להעברת המניות בין בני הזוג:
      נוסח סעיף 97(א)(5) הוא: (פטור ממס יחול ב:) "מתנה לקרוב וכן מתנה ליחיד אחר אם שוכנע פקיד השומה כי המתנה ניתנה בתום לב…"
      ביהמ"ש נוקט עמדה, אולי לא במודע, כי הסיפא חלה על שני רכיבי הרישא:
      הן לגבי העברה לקרוב, והן בהעברה ליחיד אחר – נדרש תום לב.
      ובהקשר לכך נתהה האם העברות מניות הנעשות ברגיל בין קרובי משפחה ללא תמורה, כאשר בסופו של דבר (ואולי גם בתחילתו), יצמח מכך יתרון מס ברור למשפחה – האם ייטען לחוסר תום לב, וההעברה לא תהיה פטורה ממס ??

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, לרו"ח ענת דואני ולרו"ח רז דביר, ממשרדנו.