ביום 3 בפברואר 2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 26658-09-15) את תביעתו לדמי אבטלה של אמיר שוורץ (להלן: "המבוטח" או "העובד", לפי העניין) בטענה כי שלילת זכאותו לדמי אבטלה מעוגנת בחוק הביטוח הלאומי (להלן: "החוק") ובפסיקה בהיותו בעל שליטה בחברת מעטים.
רקע חוקתי
- מבוטח בביטוח אבטלה: "תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו… והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו".
- החל מיום 1.1.2004 קובע סעיף 6ב לחוק כי בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח לענף אבטלה.
תמצית עובדתית
- המבוטח שימש כסמנכ"ל שירותי מחשוב ואחסון וכאיש מכירות בחברת קומפיוסרוויס בע"מ (להלן: "החברה") בתקופה 3.2007 עד 6.2015.
- יחסי העבודה הסתיימו ביום 23.6.2015 והוא פוטר מעבודתו עקב סכסוך ממושך והליך בוררות.
- במהלך תקופת עבודתו החזיק בשליש ממניות החברה.
- תביעתו לדמי אבטלה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בשל היותו "בעל שליטה" ב"חברת מעטים" כמשמעותם בפקודת מס הכנסה.
- המבוטח הגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
המחלוקת
- האם המבוטח היה בעל שליטה בחברת מעטים בהתאם לסעיף 32 לפקודת מס הכנסה?
- בכפוף לכך – האם תביעתו נדחתה כדין?
טעוני המבוטח
- רישום המבוטח ברשם החברות כבעל מניות בחברה "היה פורמאלי בלבד". לא הייתה לכך משמעות מעשית לאור נישולו ממעמדו על ידי שותפיו לחברה.
- אומנם באופן רשמי שימש כ"סמכנ"ל שירותי מחשוב", אך בפועל וכפי שנקבע על ידי ההנהלה, שהמבוטח לא נכלל בין חבריה – תפקידו היה זוטר בהרבה ונדרש לעסוק רק במכירות ללקוחות חדשים.
- המבוטח לא היה שותף בניהול ומודר מכל מידע, פעולות וניהול בחברה. וכן, כעובד סבל משך שנים רבות מיחס משפיל ופוגע עד סיום העסקתו ופיטוריו.
- שכרו של העובד שולם אך ורק תמורת עבודתו בחברה, והוא לא קיבל כל תמורה אחרת או עסק בפעילות אחרת בחברה שלא במסגרת תפקידו כעובד.
- במסגרת הפיטורים קיבל רק פיצויי פיטורים חלקיים והמניות שהיו רשומות על שמו הועברו ממנו ללא כל תמורה. לפיכך, הלכה למעשה לא היה בעל שליטה.
- לטענתו, בפן המשפטי: שלילת הזכות לדמי אבטלה מעובד הרשום כבעל מניות איננה אוטומטית ואיננה מוחלטת. הזכאות צריכה להיבחן עפ"י הנסיבות.
- בהסתמך על פס"ד חיים שביט (ב"ל 1059/09) (ראה מבזק מס 374) טען המבוטח כי תכלית חוק הביטוח הלאומי היא לשמור על רמת החיים שהאדם היה רגיל אליה, ולכן בענייננו – יש לבדוק את גובה ההשתכרות בפועל ולא עפ"י ההיבט הפורמאלי.
טענות המל"ל
- המבוטח היה בעל מניות בשיעור העולה על 10% בחברה בשליטת שלושה שותפים ולכן נחשב לפי החוק כבעל שליטה בחברת מעטים.
- הרישום הפורמאלי הוא שקובע לעניין זה ותפקידו אף נחשב כתפקיד מפתח בחברה.
- מפסיקת ביה"ד לעבודה עולה כי הצורך לבחון שאלת מעמדו של מבוטח כעובד בחברה היה מתעורר רק אם ביה"ד האזורי היה מגיע למסקנה כי אין לראות בו בעל שליטה בחברה.
דיון והחלטה
- בדברי ההסבר לתיקון חוק הביטוח הלאומי נרשם כי "בירור מעמדו של המבוטח רק בדיעבד שעה שהוא בא לממש זכותו לגמלה היא בעייתית, וראוי לפיכך להבהיר מראש מה יהיה מעמדו, הן מבחינת חובת תשלום דמי הביטוח והן מבחינת זכויותיו לגמלאות".
- עפ"י החוק, בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בביטוח אבטלה. כלומר, המחוקק קבע באופן קטגורי את מעמדם של בעלי השליטה בחברת מעטים תוך שהוציא מתחולת פרק ביטוח אבטלה שבחוק את כל מי שהוא בעל שליטה בחברת מעטים ומועסק בה.
- לו רצה המבוטח, יכול היה במהלך שנות עבודתו לבקש משותפיו לבטל את מעמדו בחברה כבעל מניות, או לממש את זכויותיו בחברה.
- בהתאם לפסיקה, הצורך לבדוק אם מבוטח הוא עובד החברה על פי המבחנים הראויים היה מתעורר "רק אם היה ספק בנוגע למעמדו של התובע כבעל שליטה", ובמקרה דנן יש רישום פורמאלי שלא בוטל והוא מחייב לכל דבר ועניין.
- ביה"ד קבע כי יש לדחות את התביעה וכי החלטת המל"ל מעוגנת בחוק ובפסיקה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט ומר חיים חיטמן.
שיתוף:
