ביום 26.6.2017 ניתן פס"ד בעניין אקוויטס (להלן: "החברה") (ע"מ 25935-02-16) בעניין סיווג פעילותה של החברה העוסקת במסחר אוטומטי בשוק ההון (ובעיקר בתחום הנגזרים) בהון העצמי שלה (נוסטרו), כ"מוסד כספי" כהגדרתו בחוק מע"מ וצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי) התשל"ז-1977 (להלן: "הצו") לעניין חבות במס רווח – מס הנגבה ע"י פקיד השומה.
תמצית העובדות והקביעה המשפטית
בתחילת שנת 2010 ביקשה החברה שהיתה רשומה כ"עוסק מורשה" במע"מ, ממנהל מע"מ להירשם כ"מוסד כספי" לעניין חוק מע"מ, והנ"ל נעתר לבקשתה. למרות האמור לעיל, בעת הגשת הדוחות לשנות המס 2010-2012 לפקיד השומה, התעלמה המערערת מסיווג זה (לטענתה נעשה על ידה בטעות), ולפיכך לא דיווחה ולא שילמה את מס הרווח החל עליה כמוסד כספי.
חשוב לציין שביהמ"ש מצא לנכון לקבוע כי: "…סמכות המשיב (פקיד השומה – א.ח.א.כ.) הינה אך ורק לעניין גביית מס רווח, הא ותו לא. המשיב מקבל כנתון את סיווגה של המערערת על ידי מנהל מע"מ ואינו רשאי לשנותו."
ביהמ"ש קבע כי במידה ורצתה המערערת לשנות בחזרה את סיווגה לעוסק, הרי שעליה היה לפנות למנהל מע"מ, בהתאם לסעיפים 61-64 לחוק מע"מ העוסקים בכך. שנית, החברה מושתקת מלטעון כנגד סיווגה כ"מוסד כספי" – סיווג שהיא בעצמה יזמה, תוך עמידה בנטל השכנוע של מנהל מע"מ, ואף לא טרחה לשנותו במשך שלוש שנים.
אף כי בכך די היה כדי לחתום את הפסק, ממשיך ביהמ"ש את הניתוח המהותי בסוגיה:
החברה טוענת שפרשנות המונחים "נכס" ו- "מכר" כהגדרתם בחוק מע"מ ממעטים פעילות בני"ע ומסמכים סחירים, על כן בפעילות בהם לא יוטל מס.
ביהמ"ש דוחה טענות אלו וקובע כי לשון הצו נוקטת במונח – "מי שעסקו… במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים…" – מלשון "העסק שלו", ולא מלשון "עסקה" כהגדרתה חוק מע"מ הנשענת על המונחים "נכס ו- "מכר". ואכן, עפ"י סעיף 1 לחוק מע"מ, הגדרת "עסק" אינה ממעטת שום פעילות. ביהמ"ש מנתח את לשון הצו גם עפ"י חוק הפרשנות בעניין הקשר בין המונחים השונים שבצו ובחוק מע"מ ומוסיף כי "בענייננו, תכלית הצו היא לקבוע כי מי שעיסוקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים ייחשב "מוסד כספי" ", ולכן פרשנות הגיונית מחייבת אותנו לפרש את המונחים בצו בהתאם למשמעותם הרגילה בחיי היום יום, ולא לפי הגדרתם בחוק מע"מ (דהיינו, באופן שמחריג פעילות כאמור בני"ע סחירים).
עוד קובע ביהמ"ש כי המונחים האמורים בחוק רלוונטיים לשם חיוב במס עסקאות בעוד המונחים בצו עוסקים בעניין סיווג כ"מוסד כספי" לשם חיוב במס רווח, ולכן "אין לערבב מין בשאינו במינו".
נוסיף כי ביהמ"ש מציין שגם אילו סווגה החברה כעוסק ולא כמוסד כספי, היה חל עליה סעיף 19(ב) לחוק מע"מ, המטיל מע"מ על המרווח בין התמורה לעלות של ניירות הערך, בידי מי שמסווג כעוסק, ועיסוקו רכישת ני"ע.
כאן המקום להפנות את תשומת הלב להחלטת מיסוי מס' 4396/15 של רשות המיסים (שלא בהסכם) בה נקבע כי פעילות של חברה בארץ ובחו"ל כפי שמוצגת במקרה לעיל, תסווג כ"מוסד כספי" וזאת כיוון שפעילות זו השתכללה לכדי פעילות של עסק (תדירות, היקף עסקאות, ידע וניסיון וכיו"ב).
ואכן, בשנים האחרונות המגמה המשתקפת מהאמור לעיל היא כי רשות המיסים שמה לה למטרה לחייב במס עפ"י חוק מע"מ פעילות עסקית בנוסטרו של חברות ויחידים (וגם של גופים אחרים), בין אם כ"מוסד כספי" (מס רווח ומס שכר) ובין אם כ"עוסק" (מע"מ על הרווח). לפיכך, על כל מי שעסקו בתחום זה לבחון היטב האם סיווגו הנוכחי הינו בהתאם לחוק מע"מ.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.