ביום 6.7.2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 13954-09-15) את תביעתם של פלוני ואחרים (להלן: "התובעים") וקבע כי תשלומים חודשיים המשולמים לפורשי צבא קבע במהלך חופשת הפרישה, חייבים בדמי ביטוח לאומי.
המדובר בפס"ד משמעותי ודרמטי בשל העובדה כי היא דיון מאוחד במאות תביעות של פורשי צה"ל, כי הינו בהסמכה מפורשת של בית הדין הארצי לעבודה, ולאור העובדה כי היועץ המשפטי לממשלה נתבקש ונתן חוות דעת בסוגיה, לטובת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), ובניגוד לעמדת המדינה (צה"ל).
רקע
- דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (שניהם יחד להלן: "דמי ביטוח"), משתלמים על הכנסתו של עובד מהכנסותיו לפי סעיף 2(2) לפקודה (שכר).
- בחוזר שפרסם המל"ל לפני יותר מעשרים שנה קבע בפרשנות מקילה כי "על ההכנסות הבאות לא ישולמו דמי ביטוח על ידי המעביד כפי שהיה בעבר…
(2) "פדיון ימי חופשה" ותשלום "ימי הסתגלות" המשולמים לעובד עקב ניתוק יחסי עובד ומעביד".
תמצית עובדתית
- צה"ל נוהג לתת למשרתים לפני סיום שרות הקבע חופשת פרישה שמתמשכת בין 3 ל-9 חודשים בהתאם לדרגת הפורש.
- עד שנת 2014, סיווגה המדינה את התשלומים החודשיים במהלך חופשת הפרישה כ"שכר עבודה" וניכתה מהם דמי ביטוח.
- בשנת 2014 חל שינוי בעמדה המשפטית של צה"ל, ונקבע כי יש לסווג כתשלומים אלה כ"דמי הסתגלות", שאינם חייבים בדמי ביטוח.
- בעקבות הפסקת הניכויים בדמי הביטוח הלאומי, פנו חלק מהתובעים שנוכו להם במהלך חופשת הפרישה דמי ביטוח ודרשו החזר הסכומים שנוכו להם, לטענתם, שלא כדין.
- בחודשים האחרונים של שנת 2015, הוגשו לביה"ד האזורי עשרות תביעות בשם מאות רבות של תובעים, כולם פורשים משירות קבע בצה"ל.
- לאור המחלוקת המקצועית בין עמדת המל"ל לעמדת המדינה (צה"ל), פנה הפרקליט הצבאי ליועץ המשפטי לממשלה וביקש הכרעתו במחלוקת.
- לאחר שהתקבלו עמדות הצדדים והטיעונים, קבע היועץ המשפטי לממשלה ביום 21.8.2016 כי לדעתו הדין עם המל"ל.
- לאחר קבלת עמדת היוע"מ הודיע צה"ל לפורשים שלא נוכו מהם דמי ביטוח, כי בכוונתו לנכות מהם, והללו הגישו בקשות לצווי מניעה.
כל התביעות הללו התרכזו לפסק דנן, שקבע בצורה קצרה ומנומקת, כך:
דיון והחלטה
- פרשנות המל"ל, שהפכה להיות העמדה המחייבת גם את צה"ל, משניתנה הכרזת היועץ המשפטי לממשלה – היא הנכונה, שכן יחסי העבודה אינם מתנתקים במהלך חופשת הפרישה, מהטעמים הבאים:
1. משרתי הקבע מקבלים במהלך החופשה מידי חודש "תלושי שכר למשרתי קבע" בהם מצויין תאריך תום שירות עתידי.
2. מהיבט מס הכנסה רואים הצדדים את התשלום כשכר, ומנוכה מהם מס במקור כחוק.
3. משרת הקבע כפוף להוראות צה"ל עד ליום השחרור, לרבות במהלך הפרישה.
4. במהלך חופשת הפרישה זכאי הפורש לטיפול רפואי, אינו יכול להיות חבר קופ"ח, נדרש לקבל אישור לעבודה מחוץ לצה"ל או ליציאה לחו"ל, וכפוף לחוק השיפוט הצבאי.
5. מעמדו של משרת קבע בחופשת פרישה, הובהר גם בפסיקת ביה"מ העליון (ע"ב 92/03 מופז נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת): "קצין בחופשה הוא קצין בשירות קבע לכל דבר…".
6. בכל חודש במהלך חופשת הפרישה ממשיך משרת הקבע להיות מזוכה בשישית אחוז קצבה לפנסיה תקציבית, בדיוק כמו בכל חודש במהלך תקופות שירותו.
7. ביה"ד מפנה לפס"ד זפרני קוריטורו בביה"ד הארצי, בו נקבע ש"תשלום חלף הודעה מוקדמת" כמוהו כשכר עבודה.
לדעת ביה"ד, הדין במקרה דנן – זהה.
בסיכום: נקבע כי התשלומים המשולמים למשרתי קבע במהלך חופשת פרישה הינם שכר עבודה, ויש לנכות מהם דמי ביטוח. כל התביעות נדחו.
בשולי הדברים
- בהיות הויכוח המקצועי בין המדינה כמעסיק לבין המדינה כמל"ל – נדרשה הכרעתו של היוע"מ לממשלה אשר אימץ אותה במלואה, תוך מתן הנמקות מקצועיות חדות וברורות, משלו.
- לא תדיר הוא כי מוגשות תביעות של עובדים אל מול המל"ל ישירות, בעניין ניכוי דמי ביטוח עודפים. ברגיל, כל התנהלות אודות ניכוי דמי ביטוח ביתר או בחסר מתנהלים אך ורק בין המל"ל למעסיק ולהיפך. העובד אינו צד לה כלל.
לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
