במסגרת מבזק מס מספר 712 של משרדנו הודענו כי רשות המיסים פירסמה ביום 13.12.2017 נוהל גילוי מרצון חדש – הוראת שעה לשנים 2018-2019 (להלן – הנוהל החדש).
ביום 13.2.2018 פרסמה הרשות הוראת ביצוע מס הכנסה (מס' 5/2018) במסגרתה פורטו הנחיות והבהרות לפקידי השומה לדרכי הטיפול בבקשות לגילוי מרצון (להלן – הו"ב)
נראה כי בהו"ב זו רשות המיסים לקחה "צעד לאחור" מכוונתה המקורית – לעודד ישראלים שלא דיווחו על הכנסותיהם והונם לבצע הליך של "גילוי מרצון" תוך תשלום המס והימנעות מנקיטת הליכים פליליים. האמור נובע מסקירת ה"הנחיות לפעולה" שבהו"ב אשר יקשו באופן משמעותי על ניהול ההליך מול הרשות.
נפרט בקצרה חלק מההנחיות הבעייתיות לציבור הלקוחות ומיצגיהם :
דרישה ("המלצה"?) מהמייצג לחתום על הצהרה בנוגע לנכסיו והכנסותיו של הלקוח – המייצג נדרש לראשונה במסגרת נוהל גילוי מרצון לחתום על נספח וזאת "על מנת לקצר ולייעל את הטיפול בבקשה… ולחסוך חלק מהבדיקות המבוצעות ע"י המפקח". במסגרת הנספח נדרש המייצג להצהיר, בין היתר, על יתרת החשבון לתחילת התקופה ולסוף התקופה, לרבות הצהרה על הפקדות ומשיכות מהחשבון. כן, המייצג נדרש להצהיר כי למיטב ידיעתו "חשבון הבנק הוא בבעלות מרשי בלבד ואין לאדם אחר… זכות חתימה בחשבון", "במשך כל שנות הגילוי לא הופקדו בחשבון הבנק כספים מכל מקור חיצוני…", "אין בבעלות מרשי הכנסה ו/או נכס אחר אשר לא דווח…". בנוסף לאלו נדרשת הצהרה בדבר אימות הנתונים והחישובים לרבות סיווג ההכנסה, קיזוזים ותרגום הסכומים לשקלים.
ברור לכל כי בשם "חיסכון הבדיקות המבוצעות ע"י המפקח" מוטל נטל ואחריות כבדה על המייצג, וכי בכל טעות או הטעייה בנתונים שנמסרו לו ע"י הלקוח ו/או הבנק בחו"ל תוכל רשות המיסים לפנות למייצג ולהטיל גם עליו את האחריות להצהרה שמסר.
אופן פעולה אפשרי: בסעיף 1.4 להוראת הביצוע נכתב כי "…מומלץ שעם תחילת הטיפול בבקשה, המייצג יחתום על…" הנספח האמור לעיל. מאחר ומדובר ב"המלצה" למשרדי השומה, המלצתנו החמה היא להימנע ככל האפשר ממתן הצהרה כאמור.
דרישה לצרף לבקשה לגילוי מרצון את "כלל המידע והאסמכתאות" – סעיף 1.6 להו"ב קובע כי יש לצרף "את כלל המידע והאסמכתאות, בדגש על מקור קרן הכספים ומועד הפקתם…". ברור כי אין אפשרות לצרף את "כלל" המידע והאסמכתאות וזאת משום ששנות הגילוי הן רבות, לעיתים מדובר בעשרות שנים הפרוסים על שניים או שלושה דורות אשר לרבים מהם אין מידע ובוודאי אין מסמכים לגבי השתלשלות ההון ומקור הקרן.
הטלת עיצום כספי/קנס בגין איחור בהגשת דו"ח וקנס גרעון עפ"י סע' 191 לפקודה – במהלך דיוני גילוי מרצון, רק במקרים ספורים, ובעיקר לצרכי מו"מ בלבד המפקח מעלה נושא הטלת קנסות. במסגרת סעיף 1.8 עולה עניין הטלת הקנסות כאופציה (לא חובה) משמעותית עם הסתייגות לפיה לא יוטל קנס גרעון יחד עם עיצום כספי ועם רשימת שיקולים מנחים להקלה – וראוי "להודות" לרשות על שהואילה בטובה שלא להטיל "כפל קנסות".
בעניין זה נוסיף כי אם המדינה החליטה להעניק חיסיון פלילי (מכתב אישום או הסדר כופר כזה או אחר) במסגרת הנוהל החדש, קל וחומר שלא תידרוש להטיל קנסות גרעון או עיצומים כספיים שהינן בעלי אופי עונשי ותו לאו.
בשורה גדולה – לא יוטל מס על הקרן אם מקור ההון לא היה חייב במס – סעיף 5.1 קובע כי במקרה בו פ"ש השתכנע שמקור ההון אינו חייב במס לא יוטל מס על הקרן. בין יתר הדוגמאות נאמר כי "אין לחייב במס הורשה או מתנה". נציין כי זהו המצב החוקי הקיים, ולמרות האמור מוטל על סכום הקרן מס. ימים יגידו אם הוראה זו תיושם ע"י משרדי השומה.
שומת נפטר – ההוראה מפנה לסעיף 120 לפקודה ולא מפרטת מעבר לכך, ונזכיר כי פרשנות ראויה לסעיף היא כי מעבר לשנים המותרות במסגרת הסעיף, לא ניתן להטיל מס על הכנסות מי שנפטר.
לסיכום – נראה כי מטרת ההוראה היא להקשות על ביצוע נוהל "גילוי מרצון", להטיל אחריות כבדה יותר על המייצג, לסרבל את אופן הגשת הבקשה ע"י דרישת צירוף "כלל האסמכתאות" וע"י הטלת קנסות עונשיים למיניהן. תקוותנו היא כי למרות האמור, היישום יבוצע באופן מקל בעיקר בנקודות המעטות שבהם נותר שיקול דעת למשרד השומה.
למשרדנו מומחיות וניסיון רב בנושא.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, רו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי, ממשרדנו.