בתאריך 28.5.2018 פירסם המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) חוזר שבו פורטו הכללים לסגירת עיסוק של עובד עצמאי בדיעבד, או לשינוי עיסוק רטרואקטיבי מעובד עצמאי העונה להגדרה לעצמאי שאינו עונה להגדרה, ולהיפך.

רקע חוקי

• בסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק), נקבע כי עובד עצמאי הוא אחד מאלה:

  – מי שעוסק במשלח יד 20 שעות בממוצע לשבוע, או יותר.

  – מי שעוסק במשלח יד והכנסתו החודשית היא מחצית מהשכר הממוצע במשק (4,953 ₪ – 1/2018), או יותר.

  – מי שעוסק במשלח יד 12 שעות בממוצע בשבוע או יותר, והכנסתו החודשית היא 15% מהשכר הממוצע במשק (1,486 ₪ – 1/2018), או יותר.

• בסעיף 5 לחוק נקבע כי עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע למל"ל, או שהמל"ל הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור.

  המל"ל רשאי לפי שיקול דעתו ולבקשת המבוטח או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

מובהר בחוזר כי:

• הבקשות לסגירת עיסוק עצמאי נעשות עפ"י רוב באיחור ולא בזמן אמת, בין אם המבוטח פנה בעצמו או באמצעות המייצג ויש התנגשות בין 2 עקרונות בסיסיים:

  – הזכות הביטוחית שממנה נהנה המבוטח כעובד עצמאי עד למועד שבו הודיע לראשונה למל"ל כי חדל לעבוד כעצמאי. במקרה זה אין הצדקה להחזיר דמי ביטוח בגין תקופת הביטוח שרכש.

  – הסמכות החוקית לחייב עובד עצמאי בדמי ביטוח רק בגין תקופות שעבד בפועל.

הוראות של המל"ל מיום פרסום החוזר ואילך

• סגירת תיק עובד עצמאי – תינתן בהתאם להצהרת המבוטח בדו"ח רב שנתי (טופס 6101) מתחילת השנה השוטפת בלבד, ללא אסמכתאות.

• שינוי מעמד מעצמאי שעונה להגדרה לעצמאי שאינו עונה להגדרה, וכן מעצמאי שאינו עונה להגדרה לעובד עצמאי שעונה להגדרה – תינתן בהתאם להצהרת המבוטח בדו"ח רב שנתי (טופס 6101) מתחילת השנה השוטפת בלבד, ללא אסמכתאות.

• פקיד הביטוח והגבייה של המל"ל רשאי לסגור עיסוק עצמאי בדיעבד לתקופות קודמות יותר, כפוף לאסמכתאות אובייקטיביות כגון: סגירת תיק במס הכנסה, סגירת העסק או סגירת תיק במע"מ. בשיקולים לאישור בקשה רטרואקטיבית יביא פקיד הביטוח והגבייה בחשבון את הזכות הביטוחית שנהנה ממנה המבוטח לאורך השנים ואם קיבל בפועל גמלה. כמו כן יתייחס פקיד הביטוח והגבייה להודעות שנשלחו למבוטח על מעמדו כעצמאי ועל חיובו בדמי ביטוח, ואם ידע על מעמדו בביטוח הלאומי.

בשולי הדברים

1. איחור בדיווח על שינוי מעמד במל"ל עלול להיות קריטי. לדוגמה:

   איחור בדיווח על שינוי מעמד מ"עצמאי שאינו עונה להגדרה" למעמד של עובד עצמאי (העונה להגדרה), ככל       שאירעה חלילה פגיעה בעבודה טרם הדיווח – הפגיעה לא תוכר כפגיעה בעבודה.

   דוגמה נוספת: מבוטחת בהיריון חייבת תקופת אכשרה לזכאות לדמי לידה ולגמלה לשמירת היריון, שבה כל דמי הביטוח שולמו כדין. רישום באיחור ו/או תשלום לאחר מועד הלידה או שמירת ההיריון, עלול לשלול את הזכאות לגמלאות. אולם, כאשר ההכנסות של המבוטחת נמוכות, יש לבחון היטב את מספר שעות העבודה לפני הדיווח למל"ל על שינוי המעמד הרטרואקטיבי מעצמאית שאינה עונה להגדרה למעמד של עובדת עצמאית.

2. החוזר מאפשר שינוי מעמד מעובד עצמאי למי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי באופן רטרואקטיבי ללא הוכחות רק בשנה השוטפת. בכל בקשה לשינוי לתקופה קודמת יש לשלוח הוכחות על ירידה בשעות העבודה ובדרך כלל קשה מאד להוכיח ירידה בשעות העבודה הממוצעות.

3. בית הדין הארצי לעבודה קבע שהאחריות לדיווח למל"ל חלה על המבוטח ולא על המייצג (לדוגמא: פס"ד 430/07 בעניין רונן הורביץ מאפריל 2005). עם זאת, המל"ל פונה למייצגים שמטפלים בלקוחות באופן שוטף ומבקש מהם להקפיד על הדיווח למל"ל בזמן אמת, ככל שניתן.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.