כפי שפרטנו במבזק מס מספר 715 מיום 4.1.2018, נתקבל ערעורה של רשות המסים בעניינם של דפנה ודן לשם ושל שרגא בירן, בעניין סיווג הכנסות מדמי שכירות בגין השכרתם של למעלה מ-20 דירות כהכנסה פסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה או כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה.

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של רשות המסים ונתן משקל מכריע לכמות הדירות המושכרות וקבע למעשה כי למרות הכלל שהכנסות משכירות הם בדרך כלל הכנסות פסיביות, הרי שרף כמותי של 20-30 דירות מצריך מנגנון מערכתי המשלב בתוכו הון אנושי ויגיעה אישית המשתכללים לידי חזקה כי סיווג ההכנסות הוא מ"עסק".

רקע חוקי – הביטוח הלאומי

• בהתאם לסעיף 345 לחוק, כל ההכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודה חייבות בדמי ביטוח, לרבות הכנסות מדמי שכירות לפי סעיף 2(6).

• דמי הביטוח בגין הכנסות מהשכרה, שהן בדרך כלל הכנסות פסיביות הם בהתאם לשיעורים והכללים שחלים על הכנסות שאינן מעבודה (הכנסות פסיביות).

• החל מיום 1.1.2004 נקבע בסעיף 350 לחוק בין השאר, כי הכנסות משכר דירה למגורים בישראל הפטורות ממס הכנסה או חייבות במס לפי סעיף 122 לפקודה (10% מס מחזור), יהיו פטורות מדמי ביטוח.

• בחוזר המוסד לביטוח לאומי מיום 26.10.2004 שפורסם בעקבות התיקון האמור נקבע כי הכנסות שמקורן מהשכרת דירת מגורים בישראל פטורות מתשלום דמי ביטוח. וכן: "יודגש, כי הפטור מדמי ביטוח חל על כלל ההכנסות שמקורן מדמי שכירות ממגורים וללא תקרה שהיא" (ההדגשה במקור). על פי החוזר, במצבים בהם פונה מבוטח וטוען כי ההכנסות מהל"ע (הכנסות לא מעבודה) מקורן מהשכרת דירת מגורים, יתבקש להוכיח זאת ובהתאם יופחתו ההכנסות מהשומה.

• יצויין כי בחוזר צויין המובן מאליו – שהפטור אינו חל על השכרה של דירת מגורים לצורך עסקי (הדוגמא בחוזר: משרד עו"ד, גן ילדים וכדומה).

השלכות סיווג ההכנסות במס הכנסה על חבויות וגמלאות שונות בביטוח הלאומי

• עד כה מבוטחים רבים בעלי מספר דירות להשכרה למגורים נהנו מפטור מלא מדמי ביטוח, ללא הגבלת סכומים, כאמור, כפוף לחובת ההוכחה כאמור בחוזר (או בשל הדיווח למס הכנסה על ההכנסות בשיעור מס של 10%).

• לאור הלכת לשם ובירן – ככל שהכנסת שכירות למגורים ממספר רב של דירות תיקבע על ידי פקיד השומה כהכנסה מעסק, יחוייב המבוטח בדמי ביטוח כעובד עצמאי (כפוף למבחני הגדרת עובד עצמאי בחוק).

• השינוי בסיווג ההכנסה עלול להשפיע על הזכאות לגמלאות. להלן שתי דוגמאות:

  – למבוטחים שזכאים לקצבת נכות כללית (בהיעדר הכנסות מיגיעה אישית), עלולה קביעתו של פקיד השומה כי דין הכנסות השכירות כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה – לגרום לשלילת הזכאות לגמלה.

  – מבוטחים שזכאים לקצבת אזרח ותיק (זקנה) בגיל המותנה בהכנסות – נבחנת ו"מותרת" הכנסתם מדמי שכירות בסכום גבוה הרבה יותר מאשר הכנסה מעסק. לדוגמא, ליחיד רווק סך של כ- 17,000 ₪ לחודש במקום כ- 1,700 ₪ לחודש לצורך זכאות לקצבה מלאה. שינוי סיווג ההכנסות כאמור להכנסה מעסק עלול לשלול את הזכאות לחלוטין (אך מנגד יזכה את המבוטח בתוספת דחיית קצבה בשיעור 5% לשנה).

ככלל, חיוב בדמי ביטוח חל בהתאם לשומת מס הכנסה, ועל כן אנו ממליצים לבעלי מספר רב של דירות מגורים להשכרה להיערך להשלכות שינוי הסיווג, גם בעניין הביטוח הלאומי כאמור.

המל"ל טרם הוציא הנחיות חדשות בנושא. עם פרסום הנחיות של המל"ל בעניין, ניידעכם בתוכנן.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.