תחום הקריפטו עובר טלטלות ושינויים ללא הפסקה. שווי המטבעות תנודתי להפליא ועמו עולה ויורד מצב רוחם של הפעילים בתחום, משרדנו נפגש עם עשרות לקוחות בתחום, ובחודשים האחרונים עם מספר קבוצות אשר נמצאות בשלבים שונים של הנפקת טוקנים אשר מכונה ICO (Initial Coin Offering) או TGE (Token Generation Event) (להלן "הנפקת טוקנים" או "ICO") הסביבה העסקית והמשפטית בהן נתקלה קבוצת יזמים אשר ביקשה לבצע הנפקת טוקנים לפני שנה בלבד שונה לחלוטין ממצבן כיום וזאת לאור ההתפתחויות בתחום הרגולציה. רשויות ניירות ערך בארץ ובעולם נותנות דעתן לתחום והשאלה האם מדובר בטוקן מסוג Utility או Security, כמו כן שאלות משפטיות רבות בתחום, גוזלות זמן ומשאבים רבים מהיזמים.

בחודש מרץ פורסם חוזר 7/2018 של רשות המיסים המתייחס להשלכות מס בנוגע ל- ICO. החוזר האמור עוסק בהשלכות מס הנובעות מהנפקת טוקנים מסוג Utility בלבד, ולחלק מהנושאים ניתנה עמדת הרשות בחוזר האמור.

במבזק קצר זה, לא נתמקד בשאלות המשפטיות הכלליות, אלא נציג מספר תחומים אשר ראויים להתייחסות ולטיפול מיסויי בכל ICO :

מדינת ההתאגדות של הגוף המנפיק
לאור התייחסות רשויות ניירות ערך בארץ ובעולם, יש לשאוף לאגד את הגוף המנפיק במדינה "נוחה". הגוף המנפיק יהא בד"כ חברה אולם ייתכנו גם גופים אחרים לדוגמה פאונדיישן במקרים של פיתוח פלטפורמה אשר פתוחה לשימוש ושינויים ע"י הציבור הרחב. רצוי כי החברה המנפיקה תתאגד במדינה טובה מבחינת היחס הכללי שלה לתחום הקריפטו בכלל והנפקות ICO בפרט.
כיום מקובל כי מדינות אשר "ידידותיות" לתחום הינן גיברלטר, שוויץ, מאלטה, אסטוניה והונג-קונג. יש לקחת בחשבון את ההתפתחות המהירה והשינויים התכופים ביחס מדינות לתחום ולפיכך להיוועץ ביועצים מקומיים בעלי ניסיון ומוניטין, ולהתעדכן טרם בחירת מדינת ההתאגדות.

שינויי מבנה והערכות טרם ההנפקה
במקרים מסוימים, ביצוע הנפקת טוקנים במדינת התאגדות "נוחה" מצריך את העברת חלק או מלא פעילות הקריפטו, לרבות זכויות שנוצרו בפיתוחה, אל אותו גוף מנפיק לאחר התאגדותו. יש לתת את הדעת להשלכות מס הנובעות משינויים כאמור בישראל או בחו"ל, ולנושאים כגון שליטה וניהול על אותה חברה, הוראות אנטי תכנוניות שונות, מחירי העברה וכו'.
לעתים, במקרים בהם לחברה או לקבוצה קיימת פעילות עסקית רגילה, יידרש הצורך להעביר את פעילותה הריאלית של החברה לחברה הזרה המנפיקה, או ליתן לאחרונה זכות שימוש בנכסים המועברים, וזאת בד"כ במקרים בהם, במקביל לגיבוש אסטרטגיית וכלכלת הקריפטו, החברה המנפיקה תעתדת לפתח פעילות ריאלית עצמאית המבוססת במידה מסויימת על הפעילות הקודמת. גם במקרים כאמור יש להתייחס להיבטי מס פוטנציאליים המצוינים לעיל.

השלכות מס בידי מקבלי טוקנים במסגרת ההנפקה יש לתת את הדעת לגבי השלכות מס בידי עובדים אשר מקבלים טוקנים במסגרת ההנפקה, וכך גם לגבי נותני שירותים בישראל ובחו"ל ובעלי המיזם אשר טוקנים מגיעים גם אליהם, ולעיתים בשיעורים משמעותיים. גם שאלות של כימות ועיתוי הכרת ההוצאה במישור החברה עומד על הפרק. יצוין כי חוזר מס הכנסה 7/2018 מתייחס גם לסוגיות אלו, ואף מאפשר במידה מסוימת את דחיית אירוע המס לעובדים למועד מימוש האסימונים בפועל.

בחינת קיום הטבות חוק עידוד השקעות הון
הטבות מכוח חוק העידוד עשויות להינתן לחברה מנפיקה על הכנסות שהיא מפיקה מ"כספי" ה-ICO, ובמועד הכרתן על פי הכללים שנקבעו, ככל שהיא עומדת בתנאים הקבועים בחוק. כך למשל, אם הכנסות ממכירת מוצר שפותח על ידה זכאיות להטבות החוק, כך יהיה כאשר תמורת ההנפקה משקפת התחייבות למסירת מוצר כאמור. בכל מקרה, ייתכנו מצבים שונים ומגוונים בקשר להכנסות והוצאות של חברה מנפיקה, לרבות מו"פ, ויש לבחון היטב את תחולת חוק העידוד לגביה.

השלכות מע"מ
ברוב המקרים, אירועים הקשורים בהנפקת אסימונים המסווגים כ- Utility Token, בין אם על ידי חברה ישראלית ישירות ובין אם היא נוטלת את התחייבויות המנפיקה לבעלי האסימונים במקביל לקבלת תמורת ההנפקה, טומנים בחובם חבויות במע"מ.
בהקשר זה יש לבחון האם התחייבות החברה למחזיקי האסימונים קשורה לשירות או למוצר, האם התמורה מתקבלת בכסף רגיל (פיאט) או במטבעות וירטואליים כדוגמת ביטקוין ואת'ר, תושבותו של בעל האסימון במועד צריכת השירות או המוצר וכו', כאשר כל אלו עשויים להשפיע על מועד אירוע המס וכימותו.
משרדנו עוסק בשנתיים האחרונות בצורה אינטנסיבית בסוגיות הקשורות לתחום המטבעות הקריפטוגראפיים, בין אם במסגרת ליווי משקיעי קריפטו, לרבות במסגרת הליכי גילוי מרצון, ובין אם בליווי קבוצות הקשורות להנפקת מטבעות (ICO's), וצבר ניסיון רב.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, רו"ח (משפטן) אייל סנדו ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי, ממשרדנו.