ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 32735-06-16) קיבל ביום 06/11/2018 את תביעתה של לולו חדד (להלן: "המבוטחת") לתשלום גמלת תלויים, לאחר שבעלה המנוח (להלן: "המנוח") נפטר במהלך הליכה שגרתית שלא בזמן העבודה. זאת, כיוון שהוכח הקשר הסיבתי בין האירוע לבין אוטם שריר הלב שממנו נפטר המנוח.
רקע חוקי
- "תאונת עבודה" – "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, וכעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".
- גמלת תלויים משולמת לבני משפחתו של מבוטח, שהיה עובד שכיר או עובד עצמאי ונפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה.
- בני המשפחה הזכאים לגמלת תלויים: אלמן, אלמנה וילדים של מבוטח, שעונים על תנאי הזכאות. בתנאים מסוימים יהיו זכאים לגמלה הורים, אחים, סב או סבתא, ככל שהמבוטח היה מפרנסם.
- אלמנה זכאית לגמלת תלויים ללא מבחן הכנסה. אלמן שאין עמו ילדים כהגדרתם בחוק, זכאותו לגמלה מותנית במבחני הכנסה.
- על פי הלכות של ביה"ד הארצי לעבודה, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח קרות אירוע חריג בעבודה בסמוך לפני קרות האוטם.
- ככלל, מתח מתמשך בעבודה, אפילו שמשתרע על פני ימים או שבועות, אינו עולה כדי אירוע חריג.א
- אירוע חריג יוכר גם על רקע של מתח מתמשך, כאשר בסמוך לפני האירוע נוצרו "שיא" או "עליית מדרגה" חריגים באותו מתח מתמשך, והם שייחשבו כאירוע החריג.
שיעורי הגמלה
גמלת תלויים מחושבת באחוזים מקצבת נכות מעבודה בשיעור 100% – שהיא 75% מהשכר (או מהכנסה החייבת בדמי ביטוח) שהיה לנפגע בשלושת החודשים שקדמו ל- 1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ל-3 ובמקרה שלנו מקרה המוות.
קצבת הנכות המרבית מעבודה היא – 32,936 ₪ (11/2018), וזו גמלת התלויים המרבית לאלמנה עם 3 ילדים או יותר כהגדרתם בחוק.
תמצית עובדתית
- בתקופה הרלוונטית שימש המנוח כמנכ"ל חברה גדולה. בתפקידו היה אחראי בין היתר על מכרזים גדולים שבהם השתתפה החברה.
- ביום ראשון 16/11/2014 בבוקר הייתה אמורה להתקיים פגישה בין המנוח לנציגי חברה גדולה אחרת. באותה פגישה הייתה אמורה להתקבל החלטת החברה האחרת בדבר קבלה או דחייה של הצעת החברה שבה הועסק המנוח במכרז גדול של עשרות מליוני ₪, אליו ניגשה.
- ביום 15/11/2014 יצא המנוח להליכה כדרכו (3 פעמים בשבוע), שבמהלכה התמוטט ומת.
- תביעת המבוטחת להכיר באירוע כתאונת עבודה ותשלום גמלת תלויים נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").
- ביה"ד לעבודה קבע שיש למנות מומחה – יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין הליקוי בלב, בסמוך לאירוע.
דיון והחלטה
- ביה"ד נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת של מומחה רפואי מטעם ביה"ד משום האובייקטיביות המלאה שלו.
- המומחה הרפואי שמונה ע"י ביה"ד בחן את נתוניו הרפואיים של המנוח בהתאם למסמכים הרפואיים והגיע למסקנה כי יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין אוטם שריר הלב ופטירתו של המנוח.
- ביה"ד דחה את טענת המל"ל כי המומחה לא התייחס לגורמי הסיכון של המנוח או לעובדה כי יצא להליכה שגרתית.
- לדעת ביה"ד, המומחה התייחס בפירוט לגורמי הסיכון מהם סבל המנוח והגיע למסקנה כי לולא המתח הנפשי בו היה שרוי, צפוי היה המנוח להמשיך ולהאריך ימים, זאת לאור בדיקת המאמץ התקינה אותה עבר המנוח בשנת 2011, והן לאור העובדה כי טרם פטירתו, לא התלונן על כאבים בחזה או קוצר נשימה ומצבו היה יציב.
- המומחה הרפואי אף ציין כי ללא האירוע החריג, "התסמונת הקלינית של המנוח הייתה מתבטאת כתעוקת חזה יציבה, והמנוח היה מקבל טיפול תרופתי או התערבותי מתאימים כך שהיה ניתן למנוע אוטם בשריר הלב ומוות פתאומי".
- ביה"ד שוכנע כי הלחץ בו היה שרוי המנוח לפני הפגישה, היווה שיא או עליית מדרגה בלחץ המתמשך בו היה שרוי המנוח ויש לראות בכך אירוע חריג, שכן מדובר היה במכרז בהיקף גדול מאוד, שיצר אצל המנוח לחץ רב בשל היקפו, וכן בשל העובדה כי סמוך למכרז זה הפסיד שני מכרזים גדולים. המכרז היה חשוב ביותר עבור המנוח בכל הנוגע לעמידה ביעדים שלו, לאור כשלונות העבר כאמור, ועל רקע רכישת החברה ע"י קונצרן עולמי.
- התביעה התקבלה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
שיתוף:
