ביום 7 בנובמבר 2018 פרסמה רשות המיסים החלטת מיסוי בהסכם מס' 8845/18 בנושא מיסוי תשלומים בגין פרישה, שניתנה ככל הידוע, לחברת חשמל (להלן- "חברת חשמל" או "החברה") ונועדה להסדיר היבטי מס מסוימים בהסדר הרפורמה בחברת חשמל, שנחתם בין העובדים להחברה.
במסגרת הרפורמה בחברת החשמל נחתם הסכם קיבוצי, החל על העובדים הקבועים בחברה (לא על בעלי השליטה או קרוביהם) במסגרתו, סוכם על הסדרי פרישה לעובדים, שיקבלו עם פרישתם מענקים ו/או תוספות לתשלומי הקצבה החודשית.
כפי שנתפרסם בעיתונות, משנודע לעובדים כי הפקדת כספי ההסדר ע"י החברה לטובת העובדים – חייבת במס בידיהם כבר עתה, נתחוללה מהומה רבתי, בה איימו העובדים לחזור בהם מהסכמתם לרפורמה, ומשכך "אילץ" שר האוצר את רשות המיסים לפרסם החלטת המיסוי שתאפשר את הוצאת הרפורמה לדרך.
עקרי החלטת המיסוי:
החברה תפקיד הכספים, המיועדים למימון תוספת הקצבה והמענקים לעובדים, ב"פוליסות פרט" בשליטתה, המיועדות לתשלומים עתידיים לעובדים, שאינן מאושרות כקופות גמל.
פוליסות הפרט תהיינה בבעלות החברה, בשליטתה הבלעדית וההחלטות בדבר אופן השקעת הכספים המופקדים ומסלולי ההשקעה יתקבלו ע"י החברה בלבד.
הכספים שיופקדו לפוליסות הפרט ייועדו לכל עובד בנפרד, אולם העובד או מי מטעמו, לא יוכלו למשוך הכספים המופקדים בעדו, להעבירם או לעשות בהם כל שימוש, לרבות קבלת הלוואה, שעבוד, ערובה או בטוחה לשם קבלת הלוואה וכו', עד לפרישתו מהחברה, שאז – בקרות "אירוע פרישה" בלבד, ישולמו לעובד כספים בדרך של מענק חד פעמי או קצבה.
החלטת המיסוי קובעת, כי במועד הפקדת הכספים לפוליסות הפרט לא תותר לחברה כל הוצאה. ההוצאה תותר בניכוי לחברה רק החל מהמועד בו קיבל הפורש לראשונה את תשלומי הקצבה בפריסה (12 עד 20 שנה) ובמועד בו שולם מענק הפרישה. החברה תהיה חייבת במס לפי סעיף 2(4) על רווחים שייווצרו בגין סכומי ההפקדות, על בסיס צבירה, מידי שנה.
הכנסות יסווגו בידי העובדים – כקצבה לפי סעיף 2(5) או כמענקי פרישה על פי הוראות סעיף 9(7א), במועד קבלת הקצבה או המענק, לפי העניין.
לכאורה, לא נקבעו בהחלטת המיסוי קביעות מרחיקות לכת: הכספים נותרו בשליטת החברה ולא ניתנים לשימוש ע"י העובד וממוסים ומותרים בניכוי בעתיד בידי העובדים והחברה, בהתאמה, המס משולם ע"פ ההסדר הינו כפי שהיה משולם אילו החברה הייתה מתחייבת לשלם לעובדים בעתיד את תוספות הקצבה והמענקים עם פרישתם בעתיד, גם בלי להעבירם לפוליסות פרט ייעודיות.
עם זאת, ברי כי החלטת המיסוי מהווה מהפכה של ממש בכל הקשור למיסוי הפנסיוני. היא מעניקה לכל אחד מהעובדים ביטחון מלא שיקבל את כספו בעתיד – התחייבות של החברה לשלם לו בעתיד מענק/ קצבה בסכום ידוע, מבלי שקביעה זו מהווה אירוע למס.
החלטת המיסוי עוקפת את כל הכללים שנקבעו במיסוי הפנסיוני: למיטב ידיעתנו, לא נקבעו תקרות או מגבלות, לא נדרשת הפקדה לקופת גמל או קרן פנסיה מאושרת ואין רגולציה.
אף שהדבר לא מופיע בכתובים בהחלטת המיסוי ואף שהכספים לכאורה בשליטה מלאה של החברה – בטוחנו שלעובדים ניתנו ערבויות (מדינה ?) או בטוחות אחרות לכך שכסף שיועד להם – יגיע אליהם בסופו של דבר, ויהי מה! מעבידים רבים היו שמחים להעניק הטבות לעובדיהם בדרך זו.
כפי הנראה, חברת חשמל ועובדיה התעקשו לקבל החלטת מיסוי מרשות המיסים – הסדר המחייב את פקיד השומה. זאת, אולי כלקח מפרשת בז"ן, בה ההסכם הקיבוצי שנחתם בהליך ההפרטה של בז"ן כלל הסכמות בדבר מענקים שיקבלו העובדים, ונקבע בהסכם עצמו, שהמענקים לא יהוו חלק מן השכר. בהמשך, כשהעובדים ביקשו לראות במענקים מענקים הוניים, נדחתה בקשתם ע"י רשות המיסים ובהמשך  נקבעה הלכת חיים ניסים (ע"א 2640/11), שקבעה שיש לראות בכל סכום המתקבל ביחסי עובד מעביד כשכר, אלא אם נקבע אחרת.
זה לא מכבר פרסמה רשות המיסים את חוזר מס הכנסה 16/2018 בנושא: החלטות מיסוי. בסעיף 9.2.2 לחוזר נקבע: "במקרים בהם הנסיבות של נישום אחר מהציבור הרחב, דומות די הצורך לנסיבות המתוארות בתמצית שאינה מפורטת, יכול הנישום לצפות, כי אם יפנה לקבלת החלטת מיסוי בעניינו, רשות המסים תנהג בעניינו באופן דומה לאמור בהחלטת המיסוי שניתנה, וזאת בכפוף לכך שלא חל שינוי במדיניות המס בסוגיה הנדונה."
המשמעות הינה שבמקרה זה, החלטת המיסוי מחייבת את רשות המיסים ויש לה השלכות רוחב. אנו צופים כי בעניין זה תידרש רשות המיסים בעתיד הקרוב לאשר הסדרים כאלו גם ע"י מעסיקים אחרים.

לפרטים נוספים ניתן לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.