ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 33728-08-11) דחה ביום 27/11/2018 את תביעתה של שיר מאוטנר (להלן: המבוטחת) לתשלום "מלוא" דמי הלידה, זאת מאחר והתביעה הוגשה למעלה משנה לאחר מועד הלידה, ועל כן דמי הלידה שולמו רק לגבי חלק מתקופת הזכאות לקבלת דמי לידה (בתקופה הרלוונטית – 14 שבועות מהלידה), לגביהם טרם חלפו 12 חודשים מיום הגשת התביעה.

רקע חוקי

• מועד להגשת תביעת גמלה בכסף:

  סעיף 296 לחוק קובע כי תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) תוך שנים עבור שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרת עילת התביעה (למעט דמי תאונה, תגמולי מילואים).

  תביעה כאמור שתוגש מאוחר יותר, תזכה בגמלה עד ל -12 חודשים אחורנית בלבד ולא מעבר לכך.

• נהלי הגשת התביעה, לעובדת עצמאית שילדה:

  – בבית חולים – בית החולים מעביר למוסד את הנתונים על הלידה. הגמלה תשולם לחשבון הבנק שבו משולמת קצבת ילדים. בלידה הראשונה – לחשבון הבנק שנמסר לבית החולים.

  – בבית – צריכה להגיש דיווח ותביעה בעצמה, ועליה לצרף אישור רשמי על הלידה.

עיקרי הרקע העובדתי

• המבוטחת – עובדת עצמאית, ילדה ביום 18/5/2015 בן בלידת בית. תביעתה לדמי לידה הוגשה ביום 30/6/2016, קרי בחלוף יותר מ-12 חודשים מיום הלידה.

• המל"ל אישר דמי לידה, אך שילמם אחורנית, לתקופה שלא קדמה ל-12 חודשים מיום הגשת התביעה. לפיכך קבלה רק את מרבית דמי הלידה המלאים.

• מחלקת הילדים במל"ל קיבלה עדכון ממשרד הפנים על לידת הבן ומועד לידתו בסמוך להוצאת תעודת לידה במשרד הפנים ביום 11/6/2015. בעקבות זאת, עודכנה קצבת הילדים בסמוך לכך.

טיעוני המל"ל

• המבוטחת לא הגישה בקשה לקבלת קצבת ילדים.

• מחלקת הילדים ומחלקת לידה במל"ל הן מחלקות נפרדות. דמי לידה משולמים לאחר שנתקבל מידע מביה"ח, ואילו קצבת הילדים משולמת לאחר שמתקבל מידע ממשרד הפנים.

• כאשר הלידה מתרחשת בבית, על המבוטחת להגיש תביעה לדמי לידה.

• בהתאם להוראות החוק, אין חובה על המל"ל ליידע מבוטחת אודות זכאותה – המבוטחת אמורה להגיש תביעה.

טיעוני המבוטחת

• המל"ל יוזם באופן אוטומטי תשלום דמי לידה לעובדת עצמאית ללא צורך בהגשת תביעה, אם הלידה התרחשה בבית חולים רשמי.

  אין לקבל מצב שבו קצבת הילדים מעודכנת אוטומטית, בסמוך לאחר הלידה ודמי לידה לא.

• אין להפלות את המבוטחת לעומת עובדת עצמאית שילדה בבית החולים.

דיון והחלטה

• המל"ל פעל בהתאם להוראות החוק כאשר שילם דמי לידה רק עבור שנה רטרואקטיבית.

• אמנם המל"ל משלם זכויות למבוטחים במקרים מסוימים גם ללא הגשת תביעות, כגון קצבת זקנה בגיל הבלתי מותנה, קצבת ילדים ועוד, וזאת בהסתמך על המידע המצוי במאגרי המידע של המל"ל.

  כך היה גם בענייננו: המל"ל קיבל מידע אודות לידת הבן וקצבת ילדים שולמה מחודש הלידה, גם ללא הגשת תביעה.

• מאידך – אף שביה"ד מעלה שאלה קשה כנגד המל"ל: "משהייתה לידה לא ברור מדוע מידע זה לא עובר אוטומטית למחלקת אימהות, לשם תשלום דמי לידה" – הרי שביה"ד קובע כי המחוקק גילה דעתו בחוק כי יש אבחנה בין לידת בית חולים לבין לידת בית. לגבי האחרונה "יש לנקוט בהליך יזום מטעם היולדת, ובהעדרו – אין זכאות לגמלה".

• הואיל והתביעה הוגשה כעבור יותר משנה ממועד הלידה, שולמו דמי לידה חלקיים בלבד.

• המל"ל פעל כדין. התביעה נדחתה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ומר חיים חיטמן, ממשרדנו.