בימים האחרונים פורסם בכלי התקשרות כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שלח לאחרונה לחלק מבעלי חברות הארנק דרישות לתשלום דמי ביטוח בהיקף של עשרות אלפי שקלים לכל נישום, בנוסף לחיובי קנסות והצמדה. כפי העולה – המדובר על בעלי שליטה ב"חברות ארנק" – שאף שהינם שכירים בלבד, הרי שעל פי הוראות פקודת מס הכנסה הכנסתה החייבת של חברת הארנק שלהם – נחשבת כהכנסתם האישית מעסק/משלח יד.
בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני החקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017-2018), התשע"ז – 2016, נקבעו בין השאר הוראות ל"שיקוף" הכנסותיהן של "חברות ארנק" (ראה מבזקי מס 669 ו- 673). תחולת החיקוק הוא מיום 1.1.2017.
פועל יוצא מחיקוק זה כי יראו את הכנסתה החייבת של "חברת הארנק", כאילו היא משויכת ישירות לבעלי המניות המהותיים בה, וזאת בסיווג של 2(2) לפקודה (הכנסת שכר) או 2(1) לפקודה (הכנסות מעסק/משלח יד).
בהתאם לסיווג זה מופיעות הכנסות אלו בשומותיהם האישיות של היחידים, המדווחות/מוצאות ע"י פקידי השומה, וזאת החל מהשומה לשנת 2017 כאמור.

השלכות עצומות יכולות לחול על בעלי השליטה בחברות הארנק אם וככל שהוראות שיקוף אלו (שיקוף הכנסתה החייבת של החברה ויוחוסן לבעל השליטה, אם כהכנסת עבודה אם כהכנסה מעסק משלח יד) יחולו גם לעניין הביטוח הלאומי – בין אם לעניין חבויות בדמי ביטוח על הכנסות אלו ובין אם על זכאותם לגמלאות שונות.
עם זאת ועל אף שחלפו שנתיים מיום תחילת ותחולת התיקון בפקודת מס הכנסה, טרם יצאה כל התייחסות או עמדה מסודרת בעניין, מהמל"ל.
בעת האחרונה וכפי שנתפרסם בעיתונות, נשלחו חיובים כאמור, לבעלי שליטה בחברות ארנק אשר בשומתם במס הכנסה לשנת 2017 – הופיעה הכנסה מעסק/משלח יד (אף שהינם שכירים בלבד), זאת עקב השיקוף האמור.

מחשבי המל"ל אינם יודעים את הסיבה להמצאות הכנסות חייבות מעסק/משלח יד בשומות יחידים אלו – ומיד שלחו חיובי דמי ביטוח, ככל עצמאי שלא שילם דמי ביטוח מספקים/בכלל.

הובא לידיעתנו, כי הושגה הסכמה שכל עוד לא פורסמה עמדה רשמית של המל"ל בנושא, ניתנה הנחייה לסניפים להקפיא בשלב זה חובות המבוטחים. ההקפאה אינה אוטומטית ומחייבת פנייה לסניף בצירוף תיעוד מתאים שמעיד שאין מדובר בהכנסת עובד עצמאי אלא של בעל שליטה בחברת ארנק.

בשולי הדברים:
ראשית – לדעתנו אימוץ חקיקת מס הכנסה לעניין הביטוח הלאומי בצורה אוטומטית וטכנית – אינו נכון חוקית, וכי ככל שישנה כוונת מחוקק כזו עליו לבצע שינוי מסודר ופרטני במסגרת חוק הביטוח הלאומי .
נציין לדוגמא כי המל"ל לא היה יכול להוציא חיובים למבוטחים בעלי מניות בחברות בית או חברות משפחתיות – בשיקוף מלא כפי שמורה פקודת מס הכנסה , והדבר הצריך חקיקה מפורשת בחוק הביטוח הלאומי .
כמו כן, לא יעלה על הדעת כי ללא חקיקה ספציפית בחוק הביטוח הלאומי (ואנו רואים בחקיקה כזו קושי חוקתי) יוטלו למשל חבויות בדמי ביטוח כמעביד, על חברה המקבלת שירותים מחברה אחרת (חברת ארנק) – אשר ההתקשרות בין שתיהן נעשית על פי כל כללי המסחר והמשפט הסבירים – רק בגלל ש"מחוקק המס" ביקש למנוע ניצול לרעה (לדעתו) של ה"מיסוי הדו שלבי" – בעניין מס הכנסה, ע"י בעל המניות "חברת הארנק".

שנית – נמסר לנו ע"י גורמים בכירים במל"ל, כי בעוד כשבועיים יפורסמו הנחיות לסניפים, לפחות בהתייחסותו לעניין החיובים שהוצאו כדלעייל .

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.