ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 26590-03-17) דחה ביום 4/2/2019 את תביעתה של אליסון גיין גיאת (להלן: "המבוטחת") לתשלום קצבת לידה בנימוק שהמבוטחת הייתה בגדר של הורה מאמץ, ולא הורה ביולוגי, או הורה מיועד (פונדקאות).

הסבר מונחים חופשי, ובאופן כללי בלבד:
מענק לידה – סכום סימלי שמקבלת יולדת שילדה, לכיסוי הוצאות ראשוניות (1,778 ₪ לילד ראשון, נכון לשנת 2019, שהולך ופוחת בלידות הבאות).
דמי לידה – גמלה "מחליפת הכנסות" לה זכאית יולדת מבוטחת, אשר מילאה תקופת אכשרה טרם הלידה כעובדת עצמאית ו/או כעובדת שכירה (בהתבסס על ממוצע השכר/ההכנסות שלה ברבע השנה שקדם ל"יום הקובע" ולא יותר מסכום של 1,481.33 ₪ ליום בשנת 2019).
מענק אשפוז – משולם ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") ישירות לביה"ח (כ- 14,000 ₪, בלידה רגילה נכון לשנת 2019).
קצבת לידה – קצבת תמיכה המשתלמת לפי סעיף 45 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: "החוק") למי שילדה יותר משני ילדים בלידה אחת (סכום כולל של כ- 123,000 ₪ נכון לשנת 2019 בתשלום על פני 20 חודשים למי שילדה 3 ילדים בלידה אחת).

עיקרי החוק:

• סעיף 42(א) לחוק קובע כי מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית לקבל מענק אשפוז ומענק לידה, וזכאית לקבל קצבת לידה ככל שילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.

• סעיף 57(א) לחוק קובע כי על אף הוראות סעיף 42(א) לעיל, מבוטחת שאימצה ילד עד גיל 10 זכאית למענק לידה ולדמי לידה. הסעיף אינו מזכיר זכאות לקצבת לידה, בשונה מסעיף 57א שמפנה לסעיף 42 וכולל את שלושת סוגי הגמלאות בלידה בפונדקאות, שבה היולדת הזדקקה לאשפוז. לקצבת לידה, בשונה מסעיף 57א שמפנה לסעיף 42 וכולל את שלושת סוגי הגמלאות בלידה בפונדקאות, שבה היולדת הזדקקה לאשפוז.

תמצית עובדתית:

• המבוטחת ובעלה אימצו במחצית שנת 2015 את שלוש אחייניותיה (בנות 4,3 ו-5) של המבוטחת, לאחר שאחותה נקלעה למצב קשה, והללו הובאו ארצה באותו יום.

• בחלוף כשבועיים ניתן פסק אפוטרופסות, ובחלוף מספר חודשים, ניתן צו אימוץ סופי.

• לבני הזוג שולם מענק לידה .

• המבוטחת לא הגישה תביעה לדמי לידה בהיעדר תקופת אכשרה.

• תביעת המבוטחת לקצבת לידה מהמל"ל נדחתה .

טיעוני הצדדים:
לטענת המבוטחת, עסקינן בתובענה ייחודית, שבמרכזה זכויות חוקתיות לשיווין. לטענתה יש לראות באימוץ מספר ילדים רכים ביום אחד, כלידתם בלידה אחת. היעדר התייחסות מפורשת לעניין קצבת לידה באימוץ הינו לאקונה חקיקתית, שיש לרפאה לפי הצדק וההיגיון.
אין כל בסיס חוקי או מוסרי להפלות בינה לבין בני זוג שלהם נולדה באופן טבעי שלישייה, שעה שהעומס הטיפולי והכלכלי המוטל על ההורים בשני המקרים זהה לחלוטין.

לטענת המל"ל:

• סעיף 57 בא להוסיף על הוראות סעיף 42(א), ומעניק גם למאמצי ילדים, מענק לידה ודמי לידה. הסעיף במפורש לא העניק להם גם זכאות לקצבת לידה, ואין מדובר בלאקונה.

  קצבת הלידה קדמה להכרה בהורה המאמץ ולכן אין מדובר בלאקונה. אילו רצה המחוקק לכלול את הזכאות גם במקרה של אימוץ, היה עושה זאת כפי שעשה במקרה של פונדקאות.

דיון והחלטה:

• ביה"ד דוחה את תביעת המבוטחת הגם שמדובר בנסיבות מיוחדות. לגרסתו אין מדובר בלאקונה, המחוקק בחר במודע שלא להעניק קצבת לידה להורה מאמץ. בהתייחסו לסעיף 57 לחוק מדגיש ביה"ד, כי כאשר המחוקק בחר להעניק להורה מאמץ זכויות אחרות בדמות מענק לידה ודמי לידה, הוא קבע זאת באופן ברור ומפורט.

• ביה"ד מתייחס לפסיקה ביחס לפונדקאות, לגביה נקבע כי יש להעניק קצבת לידה וקובע כי סעיף 57א לחוק השווה דינה של אם פונדקאית לאם יולדת רגילה, והעניק לה קצבת לידה. לא כך עשה המחוקק בעניין אימוץ.

בשולי הדברים:
אנו קוראים מכאן למחוקק וגם למל"ל עצמו ליזום תיקון חקיקה נדרש בעניין פעוט זה, כדי למנוע אפליתם של הורים המאמצים שלישיית ילדים רכים, ולהעניק גם להם קצבת לידה בדומה ליולדת שלישייה או לאם פונדקאית לשלישייה. תיקון זה מתבקש מן הצדק הטבעי וההגינות המוסרית, מה גם שהשפעתו התקציבית זעומה, אם בכלל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי כהן.