רקע כללי
מטרתה העיקרית של הצהרת ההון היא לבחון את אמיתות הדוחות השנתיים שמגיש הנישום וזאת ככלי עזר נוסף העומד לרשות פקיד השומה.
פקיד השומה רשאי מכוח סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה לדרוש מאדם להגיש הצהרת הון. הסעיף קובע "כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם – רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו… דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם".
על פי סעיף 1 לפקודה, "אדם" עשוי להיות גם "תושב חוץ". מכאן לכאורה עולה, כי פקיד השומה רשאי לדרוש הצהרת הון גם מ"תושב חוץ".
עם זאת נציין, כי ע"פ סעיף 131(א)(4) לפקודה, על יחיד "תושב חוץ" מוטלת החובה להגיש דוח שנתי על הכנסתו החייבת בישראל בלבד (כפועל יוצא של סעיף 2 רישא לפקודה הקובע כי "מס הכנסה יהא משתלם…ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל…"), וגם אז ייתכן שקיים פטור מהגשת דוח אם נתמלאו התנאים שתקנה 5 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1998 (למשל, שמהכנסתו נוכה מלוא המס). כלומר, "תושב חוץ" מחויב בדיווח ומס בישראל לפי הזיקה הטריטוריאלית. נציין גם את סמכותו של פקיד השומה לדרוש הגשת דוח שנתי מכל אדם, אף אם אינו חייב בהגשת דוח, מכוח סעיף 131(א)(6) לפקודה.
האם רשאי, אפוא, פקיד השומה לדרוש הצהרת הון מתושב חוץ ? ואם כן, מה היא תכלול ?
נראה, כי לפקיד השומה ניתנה הסמכות לדרוש דוח שנתי או הצהרת הון מכל אדם, אך ליחיד "תושב חוץ" קיימת כאמור חובה מוגבלת בהגשת הדוח השנתי. מגבלות בעניין הצהרת הון אנו מוצאים ליחיד שהיה ל"תושב ישראל לראשונה" או ל"תושב חוזר ותיק". ליחידים אלה קיים פטור מהגשת הצהרת הון לתקופה של 10 שנים מהמועד בו הם נחשבים לתושבי ישראל על הונם ונכסיהם מחוץ לישראל, וזאת ע"פ סעיף 135(1)(ב) לפקודה, ועל אף האמור בהוראה הכללית.
נוסיף לכך, את קביעתו של בית המשפט העליון בפס"ד בעניין ק.פ.א פלדות נגד מדינת ישראל (ע"פ 123/83), כי בסמכות פקיד השומה לדרוש דיווח ו/או הצהרת הון מכוח זיקה למדינת ישראל.
מכאן, עמדתנו היא כי יחיד "תושב חוץ", אשר ברור כי זיקתו לישראל נמוכה מזיקתו של "תושב חוזר ותיק" או "תושב ישראל לראשונה", אשר יידרש להגשת הצהרת הון, הצהרתו תכלול ממילא, בבחינת קל וחומר, את הונו ונכסיו בישראל בלבד למרות שאין לכך ביטוי מפורש בפקודה.
נציין גם, כי עמדה זו תואמת את המטרה בדרישת הצהרת הון כאמור לעייל.
הצהרת ההון המבוססת על זיקה פרסונאלית אינה יכולה לשקף דו"ח של יחיד "תושב חוץ" או "תושב חוזר ותיק" ו- "תושב ישראל לראשונה" (בתקופת הפטור) המחויבים בדיווח ובמס בישראל לפי הזיקה הטריטוריאלית.
לדוגמא, ליחיד "תושב החוץ" אין הכנסה חייבת בישראל כלומר הוא אינו חייב בהגשת דו"ח שנתי, אך הוא רכש מניות בתאגיד ישראלי (החזקה לא מהותית). האם רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו הצהרת הון רק מכוח החזקת מניות בתאגיד ישראלי ? לכאורה כן, אך גם מיותר ועשוי אף להשפיע לשלילה על קבלת החלטת ההשקעה הבאה של אותו משקיע להשקיע בישראל, ובכך יצא שכירה של מדינת ישראל, בהפסדה.
כלי חלופי ולעיתים מספק – בעניין זה ניתן למצוא בדמות טופס 5329 (דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה). יש לשקול דרישת/הגשת טופס זה חלף טופס הצהרת ההון המלא (טופס 1219), ושוב במתכונת של דיווח על נכסים בישראל בלבד ותוך מתן גילוי מתאים לכך, והכול בהתאם לנסיבות המקרה.

לסיכום נציין כי לפקיד השומה ישנה סמכות נרחבת לדרוש הגשת דיווחים לרבות הצהרות הון, כאמור. התעלמות מהדרישה להצהרת הון עלולה להביא לנקיטת סנקציות אזרחיות (לרבות קנסות והוצאת שומות מופרזות) ואף סנקציות פליליות מצד רשות המסים. עם זאת ראוי שדרישות לציבור "נישומים" כאלו, יהיו מדודות ומצומצמות.
בכל אופן לו נתקבלה דרישה כאמור, יש לפעול בהתאם לאמור לעיל ותוך שימת לב כי הפרטים והנתונים מלאים ונכונים, ובכל מקרה תוך קבלת ייעוץ מוקדם ביחס לאופן הדיווח, כדי להימנע מאי נעימויות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי ולשאר חברי הצוות הבינלאומי, ממשרדנו.