מבזקנו מספר 654 מאוגוסט 2016, דן במספר יוזמות חקיקה שהועלו על ידי רשות המסים (אשר נתגבשו להצעת חוק מספר 238 מינואר 2017), ובכללם שינוי הגדרת תושבות ביחס לחבר בני אדם והוספת חזקה (הניתנת לסתירה) לפיה יראו חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ככזו שהשליטה והניהול על עסקיה מופעלים מישראל (ולפיכך היא תושבת ישראל) אם למעלה מ- 50% מאמצעי השליטה מוחזקים על ידי תושבי ישראל, שיעור מס החברות במדינת ההתאגדות הינו עד 15% וכמו כן, מדובר בחברה שהתאגדה במדינה לא גומלת או שנהוגה באותה מדינה שיטת מיסוי טריטוריאלית.
לאחר פרסום יוזמת החקיקה, הועלתה ביקורת כנגדה מצד ציבור הנישומים ואחרים, ובעיקרה נטען כי המדובר בניסיון של רשות המסים לאתר משתמטים מדיווח או תכנוני מס שאינם לגיטימיים, על ידי קביעת חזקה משפטית שחלה גם על עסקים לגיטימיים לחלוטין.
כמו כן נטען, כי מטרה זו של רשות המסים, ראוי שתיעשה באמצעות חובת דיווח מיוחדת ולא בדרך של קביעת חזקה שסופה להפלות בין מקרים דומים בשל נתון שאינו רלוונטי למקום השליטה והניהול על עסקי החברה, כמו שיטת המיסוי במדינה הזרה.
נראה כי סימן מבשר לקראת בוא דבר החקיקה החדש ניתן ללמוד מטופס 150 (דיווח על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ) החדש שפורסם לפני מספר ימים.
בטופס החדש, מתבקשים הנישומים המדווחים על החזקה בחברה זרה, להצהיר בין היתר, כדלקמן:
1. האם שיטת המיסוי במדינת התושבות היא שיטה טריטוריאלית.
2. האם שיעור המס באותה מדינה קטן מ- 15%.
3. האם רוב אמצעי השליטה מוחזקים על ידי ישראליים.
על פניו, נראה כי שאלות אלו רלוונטיות בדיוק לאותו שינוי חקיקה מבוקש.

יחד עם זאת, ייתכן כי שאלות אלו נכללות על מנת ללמוד על קיומה של חנ"ז או חמי"ז, כאשר רשות המסים מנסה לרדת לרזולוציה עמוקה יותר ולבחון מה הסיבה לאי סיווגה של חברה זרה כחנ"ז או כחמי"ז. על כך ניתן ללמוד למשל מההסבר לטופס בעניין שיעור המס, המנחה לכלול נתון זה ביחס להכנסות הפסיביות בלבד ולא ביחס לכלל ההכנסות.

הערה מעניינת במסגרת ההסברים לטופס, אף שאינה חדשה ומתקיימת גם לגבי הנוסח הקודם של הטופס, מתייחסת לסימון הנתון ביחס למרבית הכנסות פסיביות (ולעניין זה מדובר בריבית, דיבידנד, תמלוגים, דמי שכירות ותמורה ממכירת נכס): הנישום נדרש לסמן כי רב ההכנסות פאסיביות גם אם אלו מגיעות לכדי עסק, ולא בטוח שרוב ציבור רואי החשבון ער לכך.
נדגיש, כי סווגן של הכנסות כעסקיות מאיין ממילא את תחולת סעיף החנ"ז. כך למשל, ביחס לסניף זר של בנק ישראלי, נדרש יהיה לסמן כי מרבית ההכנסות פסיביות מכיוון שהן מורכבות מריבית בעיקר, גם אם אותו סניף זר לא מהווה חנ"ז.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרנדו.