ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 20149-01-18) קיבל ביום 4 ביוני 2019 את תביעתו של אלכסנדר פיליש (להלן: המבוטח) וקבע כי יש לראותו כתושב ישראל, על אף שהות בחו"ל, משנת 2011, בנסיבות המיוחדות.

רקע עובדתי

• המבוטח כבן 90, עלה ארצה סמוך לקום המדינה, וגר בה דרך קבע.

• בבעלותו משק חקלאי בו התגורר עם רעייתו המנוחה ועם ילדיו.

• בתחילת העשור התאלמן, ולאחר מכן נוצר קשר בינו לבין אישה אחרת, עמה החליט לקשור את חייו, ועובדתית התגורר מרבית הזמן בארץ מגוריה – הונגריה.

• תחילה שהו בני הזוג זמן ממושך בישראל, אולם עקב גילה המתקדם והדרדרות במצבו הבריאותי, שהה זמן רב יותר בהונגריה.

• ביום 25/7/2017 החליט המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לנתק תושבותו מיום 17/3/2016 בטענה שעזב את הארץ ומרכז חייו בחו"ל.

  בתגובה להשגה שהוגשה על ידו, קבע המל"ל כי מרכז חייו אינו בארץ כבר כמה שנים קודם לכן, מהטעם כי שוהה מרבית זמנו בחו"ל, ובישראל רק ימים בודדים, וכי יש לו קשר עם בת הזוג המתגוררת המגוררת בחו"ל ולכן אינו מבוטח לפי החוק.

עיקר טענות המבוטח

• המבחן לקביעת תושבותו של אדם לעניין חוק הביטוח הלאומי הוא "מרכז חיים" הנבדק לפי "מירב הזיקות".

• למבחן מירב הזיקות שתי פנים: אובייקטיבי – היכן מצויות זיקותיו הפיזיות של האדם, והסובייקטיבי – היכן הוא רואה את מרכז חייו.

• מסקנה עובדתית בדבר מרכז חיים נגזרת מכלל הנסיבות העובדתיות למשל, נכסים בארץ, מקום מגורי המשפחה, אופי המגורים, מקום הפקת ההכנסות, קשרים קהילתיים וחברתיים ומקום האינטרסים הכלכליים.

• על פי הלכת טייץ, ולאור עידן הגלובליזציה, שהות ממושכת בחו"ל עשויה עדיין לאפשר זיקתו של אדם לישראל וזכאותו לגמלה.

• על פי הלכת דונייבסקי: "אין לקפח זכויותיו של מי שהיה תושב ישראל שנים ארוכות והנסיבות הובילו אותו לעזיבתה…שהות ממושכת בחו"ל למטרה

  מוגדרת וארעית אינה שוללת תושבות בישראל בין אם המטרה היא פרנסה, בריאות וכו'".

• עובדתית – המבוטח כבן 90, התגורר בארץ 70 שנה עם משפחתו, בעל נחלה בישראל והוא ומשפחתו מתפרנסים ממטעי פירות ופרחים. הוא בעל דירה מושכרת בישראל, בעל חשבונות בנק וקופות גמל בישראל, בבעלותו רכב המשמשו בהגיעו לישראל, מגיש דוחות שנתיים לפקיד שומה בישראל, ועוד.

• בהונגריה אין לו נכסים ורכוש ואין לו בני משפחה, חי בדירת זוגתו, אינו עובד שם, ואין לו בחו"ל אינטראקציות חברתיות.

• נאלץ לשהות בהונגריה בשל חברתו שגרה שם ובמיוחד בשל סיבות רפואיות.

• הכוונה המקורית שלו הייתה לחלוק את הזמן בין שתי המדינות, אך בשל הנסיבות לא התקיימה המטרה המקורית.

טענות המל"ל

• המבוטח שהה בין השנים 2014 עד 2018 – 82 ימים בישראל בלבד, בעוד שבחו"ל היה 1,452 ימים, והוא בעל אזרחות הונגרית.

• אין לבחון תקופה ממושכת קודמת בה היה תושב ישראל, אלא יש לבחון את התקופה הנבחנת לבדה.

• כשאין חלוקת זמן מאוזנת בין ישראל לחו"ל, אין להידרש לבחינת זיקות נוספות בישראל.

  די בחלוקת זמן מהותית זו כדי לקבע את תושבות החוץ שלו, וזוגתו היא זיקתו.

דיון והחלטה

•  "האם בשל העובדה כי התובע העתיק את מיקומו הפיזי לחו"ל הועתק גם בהכרח מרכז חייו לחו"ל? "האם אין לשקלל את גילו המתקדם של התובע ומצב בריאותו כאשר נבחן אותו מרכז חיים".

•  "אף כי ברורה לנו המשמעות הטריטוריאלית העומדת בבסיסו של חוק הביטוח הלאומי, הוכח בהליך כי מרבית זיקותיו של התובע, גם בתקופה הרלבנטית לבחינת תושבותו, עדיין מצויות בארץ, זאת למרות העובדה כי אינו מתגורר בה וכי אין לראות במגוריו בהונגריה כמגורי קבע".

• ביה"ד נשען על פס"ד שפינט ושליימוביץ בביה"ד הארצי: הבחינה צריכה להיעשות כאשר נותנים את הדעת לסגנון החיים המשתנה ולאופי המשתנה של ה"תושבות" בהתאם לגיל המבוטח.

• "שהותו של התובע בחו"ל נכפית עליו למעשה מכורח הנסיבות, ואין בה כדי לנתק את הזיקה האמיתית והאמיצה הקיימת בינו ובין המדינה משך עשרות שנים…"

"לא נעלם מעינינו כי התובע בחר לקשור את גורלו ואת חייו, בגילו המתקדם, עם אישה המתגוררת דרך קבע בחו"ל וזו הייתה בחירתו… אלא, שהתובע העיד כי כאשר נרקם הקשר הזוגי בינו ובין זוגתו תכננו השניים לשהות מחצית מהשנה בחו"ל ומחציתה האחרת בארץ, אך בשל גילם ומצבם הבריאותי הרעוע של שניהם, לא התממש הרצון…"

בהתחשב בעובדות דלעיל בדבר נכסיו וקשריו בישראל ובהיעדר הוכחה מצד המל"ל בדבר קיומם של נכסים וקשרים שלו בחו"ל, מקבל ביה"ד את התביעה ומאשר את תושבותו של המבוטח בישראל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.