ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 39636-09-17) ביום 27 במאי 2019 בעניין ניתוק תושבותו של דניאל פוקס (להלן: המבוטח). ביה"ד קבע כי המבוטח תושב ישראל מיום לידתו ושהייתו בניגריה היא אך ורק למטרת פרנסת משפחתו שגרה בישראל. זאת, על אף שמרבית הזמן הוא שוהה ועובד בניגריה. ביה"ד קיבל את עמדת הביטוח הלאומי (להלן: המל"ל) בעניין חשיבותו המכרעת של התא המשפחתי.

תמצית עובדתית

• המבוטח בן 58, יליד הארץ, נשוי לתושבת ישראל, שגרה בישראל. ילדיהם הבגירים מתגוררים בישראל.

• השתחרר מצה"ל ב- 9/2007. מ- 8/2007 מתגורר בניגריה ועובד בחברה ניגרית, בממוצע שהה בישראל כ- 94 ימים בשנה ומגיע לארץ כ- 10 פעמים בשנה.

• בניגריה מכהן כדירקטור ומנכ"ל של חברת ניהול נמל לאגוס עד היום.

• בישראל, שותף ב- 3 דירות במשותף עם אשתו. לבני הזוג חשבון בנק משותף, אליו מועברים כספי הגמלה מהצבא וכן כ- 11 אלף דולר משכרו בניגריה, למחיה בניגריה. נשארו לו 1500 דולר בחודש. כשהוא בארץ הוא מתגורר עם אשתו בדירתם המשותפת.

• מתגורר בשכירות בניגריה עד היום.

• ביום 5/11/2014, קבע המל"ל בקביעה אוטומטית כי אינו תושב מ- 18/12/2007 בשל שהות בחו"ל מעל 5 שנים. ניתנה לו אפשרות להשיג על ההחלטה תוך 45 ימים. הפנייה לא נענתה ע"י המבוטח.

• בעקבות פניית המבוטח למל"ל להחזר כספים, דרש המל"ל למלא שאלוני תושבות מהמבוטח ומאשתו בצירוף אסמכתאות, לבחינת התושבות לפני החזר הכספים.

• בשאלון התושבות המבוטח ציין שמטרת השהייה בחו"ל היא עבודה ולא הגירה.

• עם קבלת המסמכים, קבע המל"ל כי יש לראותו כתושב ברצף מיום לידתו.

• משנדחתה בקשתו לניתוק התושבות הגיש תביעה לביה"ד.

דיון והחלטה

• בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה למונח תושב: הסטטוס נקבע ע"פ פסיקות והלכות ביה"ד הארצי כדוגמת שפינט ועוד עליו הרחבנו במבזקנו מספר 504.

• לאחר בחינת טענות הצדדים, וכהמשך לפסיקות בעניין "שהייה בלבד" אשר ניתנו בשנים האחרונות ע"י בתי הדין, כגון בעניין חנקין עליו הרחבנו במבזק מספר 664, הגיע ביה"ד למסקנה כי המבוטח תושב ישראל לצורך חוק הביטוח הלאומי מיום עזיבתו בעיקר בשל מרכז חייו המשפחתי שכן משפחתו מתגוררת בארץ, ומדובר בעיקר באשתו אותה מכיר מגיל 17 ונשוי לה מעל 34 שנים, "זהו התא המשפחתי היחיד שיש לתובע, אין לו תא משפחתי נוסף בכל מקום אחר בעולם ולתא משפחתי זה הוא עצמו מייחס חשיבות רבה בסדר העדיפות שלו בחייו".

  בית הדין נימק החלטתו בטעמים נוספים ובהם:

• כל נכסיו בארץ, כולל דירות מגורים בבעלות משותפת, לבני הזוג חשבון בנק משותף בישראל אליו מופקדים כל כספי הגמלה ורוב שכרו מועבר מחו"ל.

• מטרת שהייתו בחו"ל – למטרת פרנסה בלבד, כאן "נמל הבית שלו".

• הסיבה היחידה, לדעת ביה"ד, שהמבוטח מתעקש שלא להיות תושב ישראל נובעת מהעובדה שבעקבות תושבותו הישראלית עליו לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות רטרואקטיבית בסך 268,653 ₪ ולהמשיך תשלום שוטף של מיסים אלו.

• לעניין ההודעה בדבר הניתוק שקיבל המבוטח קובע בית הדין כי המל"ל מטפל במיליוני מבוטחים ואין לו יכולת לדעת את הנסיבות העובדתיות של כל מבוטח (או להצמיד לו חוקר). בנקודת הזמן שבה שלח המל"ל את ההודעה שהתושבות נשללת, איש טרם בדק את הנסיבות להוויתן והמדובר במכתב טכני שהוצא לתובע אותה עת באופן אוטומטי.

• המבוטח מנסה להתבסס בתביעה על טענה טכנית של המל"ל, אך כשבוחנים נסיבות המקרה מהותית, המסקנה ברורה וחד משמעית כי מרכז חייו בישראל.

מקביעת בית הדין עולה כי אין למעשה משקל לאותם "מכתבי ניתוק" ששולח המל"ל וכי אין להסתמך עליהם והם בבחינת הודעה טכנית אשר בבוא היום רשאי המל"ל לבחון מחדש.
כמו כן נקרא למל"ל לבתי הדין להגדיר את הקו המאפשר פיצול תא משפחתי בנסיבות מיוחדות (ראו הלכת ספיר עליה הרחבנו במבזקנו מספר 546).

פרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי כהן.