בשנים האחרונות אנו פוגשים יחידים רבים שעלו לישראל או חזרו אליה במעמד של תושב חוזר ותיק (להלן שניהם – "עולה"), בבעלותם חברה זרה אשר באמצעותה נהגו להעניק שירותים ללקוחותיהם הזרים, וגם לאחר עלייתם או חזרתם ממשיכים להעניק שירותים כאמור לאותם לקוחות ובאמצעות אותה חברת שירותים זרה, כשחלק ניכר מאותם שירותים ניתנים מישראל.
כידוע, מבחן השליטה והניהול (המהווה חלופה לקביעת תושבותה הישראלית של חברה שהתאגדה בחו"ל) אינו מופעל ביחס לחברה זרה בבעלות עולה, וזו תשמור על מעמדה כחברה זרה.
עם זאת, המחוקק לא קבע הוראות מיוחדות ביחס למקום הפקת הכנסותיה של החברה הזרה, ולפיכך יש להחיל את הכללים הרגילים, על פיהם (ראה סעיף 4א לפקודה) לחברה הזרה תהינה הכנסות שהופקו בישראל החייבות במס בישראל, אם הפעילות העסקית, כולה או חלקה, בוצעה בישראל (ראה גם הבהרתה של רשות המסים בעמדה חייבת בדיווח 13/2016).
לגבי השאלה בדבר כימות אותו חלק שהופק בישראל, ראו למשל מבזקינו הקודמים 597, 605 ו- 720 העוסקים בסוגיה.
במקרים מסוימים, העולה, בעליה של החברה, נרשם כעוסק מורשה לצורכי מע"מ ("עולה מורשה"), מחייב את החברה (ומוציא חשבונית בהתאם) בגין אותו חלק שנחשב כמופק בישראל ומדווח עליו באופן אישי (כך שבחברה ייוותרו הרווחים אשר הופקו בחו"ל בלבד, לגביהם אין חובת דיווח, לכאורה). לעתים בוחר העולה המורשה לחייב את החברה בגין כלל רווחיה, כאשר לצורכי מס, הכנסתו החייבת תחושב ממילא רק בגין החלק שהופק בישראל, ובחברה לא ייוותרו כלל רווחים.
להרחבה בנושא חיוב הכנסותיה של חברה זרה המוחזקת על ידי עולה ולשאלת זכאותו של העולה למשיכת רווחי החברה כדיבידנד פטור ממס, ראו מבזקינו מס' 398 ו- 399.
האם על אותו "עולה מורשה" קיימת החובה לכלול מע"מ בחשבונית המופקת לחברה שבבעלותו?
(לצורך הדוגמא נניח שכל לקוחות החברה זרים וללא קשר לישראל).

• סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ ("החוק") קובע מע"מ בשיעור 0 על מתן שירות לתושב חוץ, בסייגים מסוימים אשר לא נתייחס אליהם במבזק זה.

  סעיף 30(ג) לחוק מרחיב את הגדרת תושב חוץ (הקבועה בסעיף 1 לחוק) ומוסיף כי נדרש גם שלא יהיו לו עסקים בישראל.

• האם החברה הזרה נחשבת לתושב חוץ לפי סעיף 1 לחוק?

  חברה זרה שיש לה פעילות עסקית בישראל נדרשת לפתוח תיק במס הכנסה ולדווח על הכנסותיה. ברמה הפרוצדוראלית, יש הפותחים לה תיק רק ברשויות המס, ויש כאלו הבוחרים לרשום את אותה חברה זרה כחברה נוכרית ברשם החברות הישראלי לצורך קבלת מספר ח.פ, בו משתמשים גם כמספר התיק ברישומי מס הכנסה. נציין כי קיימת גם חובה חוקית לכאורה בהתאם לחוק החברות לרישום חברה זרה שיש לה פעילות עסקית בישראל. פועל יוצא מרישומה של חברה כאמור (אשר נעשה בעיקר מטעמים פרוצדוראליים) הוא סיווגה של החברה הזרה כחברה תושבת ישראל – שהרי, בהתאם לסעיף 1 לחוק, חבר בני אדם תושב חוץ הוא כזה "שנרשם או התאגד רק מחוץ לישראל".

• האם החברה נחשבת לתושבת חוץ גם עפ"י סעיף 30א(5) לחוק?

  כאמור, מע"מ 0 אפשרי רק מקום שאין לתושב החוץ מקבל השירות פעילות או עסקים בישראל. במקרה הנדון, ניתן לטעון שעצם ריכוז פעילות מתן השירותים במסגרת חברת השירותים הזרה, כשפעילות זו מבוצעת בעיקרה בישראל, שוללת מע"מ 0 בנסיבות אלו.

  מהותית, נראה כי טענה כזו אינה מוצדקת, שהרי החברה זרה מהווה פלטפורמה למתן שירות בפועל ללקוחות זרים בלבד ואילו שירותים אלו היו ניתנים ישירות על ידי העולה המורשה לאותם לקוחות זרים, ממילא היה חל מע"מ 0, ולעמדתנו זה המבחן שיש להפעיל בנסיבות אלו.

  נציין כי קיימת לכאורה חובת רישום כעוסק במע"מ, של אותה חברה זרה (המהווה עדיין תושבת חוץ לעניין החוק), בשל פעילותה בישראל.

• בכל מקרה, וכדי להמחיש את ההצדקה שבהחלת מע"מ 0 במקרה המתואר, פתרון פרוצדוראלי פשוט לחוסר הבהירות לעיל, וככל הנראה גם הפתרון החוקי, הוא רישומה של החברה הזרה כעוסק בישראל (בין אם רשומה ברשם החברות ובין אם לאו), כך שהחשבונית אליה תהיה במע"מ בשיעור מלא (וממילא זה יידרש כתשומות על ידי החברה עצמה) ואילו החשבוניות שתוציא החברה הזרה ללקוחותיה הזרים תהינה עם מע"מ 0. לחילופין, ניתן לפנות לקבלת הבהרה מרשות המסים בעניין זה.

  נציין כי ייתכן ותחולנה הוראות נוספות בקשר לאותה חברה זרה, כמו למשל הוראות בדבר חברת משלח יד זרה (חמי"ז), ומבזק זה לא מתייחס לאותן הוראות מיסוי נוספות.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולשאר חברי הצוות הבינלאומי, ממשרדנו.