ביה"ד האזורי (ב"ל 17176-08-18) דן ביום 5 בספטמבר 2019 בעניין תביעתו של ישראל בוקר (להלן: המבוטח) לתשלום דמי אבטלה: הנושא שנדון הוא האם תקופות שבהן קיבל תשלום חלף הודעה מוקדמת, מעבר לחודש ימים, נכללות בתקופת האכשרה?

רקע חוקי, ופסיקה קודמת והוראות

• אחד מתנאי הזכאות לדמי אבטלה: צבירת תקופת אכשרה של 12 חודשים שבהם שולמו דמי ביטוח אבטלה (כולל חלק של חודש) מתוך 18 חודשים שקדמו לתאריך הקובע (1 בחודש שבו החלה תקופת האבטלה, בהתאם לחוק, ובלבד שנרשם בלשכת התעסוקה כדורש עבודה ולא מצאו לו עבודה מתאימה).

• חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע את תקופת ההודעה המוקדמת לה זכאי עובד טרם פיטוריו. התקופה המרבית בחוק היא חודש אחד.

• בהלכת זפרני בביה"ד הארצי, נקבע כי תקופת ההודעה המוקדמת לה זכאי עובד לפי החוק, תיחשב כחלק מתקופת האכשרה, גם אם העובד פוטר לאלתר וקיבל בגינה פיצוי כספי (חלף תשלום הודעה מוקדמת).

• בעקבות הלכת זפרני הוציא המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) חוזר ביוני 2008 והוראות נוספות בינואר 2009. בהוראות מ-1/2009 צוין במפורש כי פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת, העולה על התקופה הקבועה בחוק, כגון תשלומים לפי הסכם קיבוצי, הסכם עבודה אישי וכדומה נחשבים כפיצויי פיטורים, ויהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח.

תמצית עובדתית

• המבוטח עבד בבנק מספר שנים עד 7.2016, ופוטר. לפי הסכם העסקתו היה זכאי לתשלום חלף הודעה מוקדמת של 3 חודשים 8-10.2016.

• המבוטח תבע וקיבל דמי אבטלה עבור התקופה 11.2016-3.2017.

• בהמשך הועסק בחודשים 4-7.2017 ופוטר. אף כאן לפי הסכם העסקתו קיבל תשלום חלף הודעה מוקדמת לתקופה 8-10.2017.

• לאחר פיטוריו, הגיש תביעה נוספת לדמי אבטלה וזו נדחתה מהטענה שלא צבר תקופת אכשרה הנדרשת בחוק (12 חודשי ביטוח מתוך 18 החודשים שקדמו לתביעה).

טיעוני הצדדים

• המבוטח טען כי יש לכלול בתקופת האכשרה את כל חודשי ההודעה המוקדמת שקיבל ממעסיקיו, כך שהוא עומד בתנאי תקופת האכשרה. לביסוס טענותיו, הפנה המבוטח להלכת זפרני בביה"ד הארצי ולפס"ד יובל דרור בביה"ד האזורי.

• המל"ל טען כי אמנם יש להכליל תקופת חלף הודעה מוקדמת בתקופת האכשרה, אך רק כזו שנקבעה בחוק, קרי, עד חודש ימים ולא יותר. תשלום חלף הודעה מוקדמת העולה על התקופה הקבועה בחוק הוא חלק מחבילת התנאים שסוכמה בין העובד למעסיקו, אך התקופה העולה על חודש, אינה נכללת בתקופת האכשרה.

הלכת זפרני דנה בהכללת תקופת חודש אחד של חלף הודעה מוקדמת בתקופת האכשרה, ולכן אין ללמוד ממנה לענייננו, על תקופת שני החודשים הנוספים.
משהובאו בחשבון חודשים 8.2016 ו-8.2017 (החודשים הראשונים לתשלום חלף הודעה מוקדמת, לאחר כל פיטורין) בתקופת האכשרה, עולה כי המבוטח השלים 10 חודשי ביטוח בלבד בתקופת 18 החודשים שבתכוף לתביעת דמי האבטלה.

דיון והחלטה

• תקופת האכשרה נקבעה באופן דווקני בחוק. תחת 12 חודשים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, המבוטח צבר 10 חודשים בלבד.

• תקופת הודעה מוקדמת של מספר חודשים, היא בגדר הטבה כספית המוסכמת בחוזה ההעסקה בין עובד למעסיקו, אך אין בתקופה העולה על הנדרש בחוק כדי לקנות זכויות בביטוח הלאומי, כגון להכלילה בתקופת האכשרה.

• לדעת ביה"ד – השאלה שנדונה בהלכת זפרני היא לגבי תקופת הודעה מוקדמת על פי החוק, קרי – עד חודש ימים. הרציונל לכך הוא כי החוק קובע מיני היעדרויות שכן נכללות בתקופת האכשרה ואחת מהן היא נבצרות העובד לבצע עבודתו מסיבות שאינן תלויות בו. במקרה כזה קובע החוק כי תיווסף תקופה בת 30 ימים. כך ניתן להכליל את תקופת תשלום חלף הודעה מוקדמת, אך עד 30 יום.

• אף שיתכן ועולה מפס"ד בעניין דרור – אחרת, הרי ביה"ד דנן קובע כי אין מדובר בהלכה, והאמור בו, אינו מחייב.

• התביעה נדחתה.

פרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.