ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 60937-09-17) דחה ביום 8/9/2019 את ערעורו של עובדיה בן יחזקאל (להלן: המבוטח) וקבע כי עליו לשלם דמי ביטוח בישראל בגין הכנסות שהופקו באירלנד בתקופה 5/2007 – 8/2009.
ביום 1/8/2019 פרסמנו במבזק 795 את "הלכת מיזל", בה נקבע במהופך לקביעת ביה"ד האזורי, כי חרף "השתהות" המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) והטלת חיובים על המבוטח בגין הכנסות מחו"ל רק לאחר כ-4 שנים, הרי שהחיובים הוטלו כדין, ואין "שיהוי".

עובדות המקרה
המבוטח עבד באירלנד בתקופה 5/2007 – 8/2009 בחברת בת של חברה ישראלית.
טרם יציאתו לחו"ל פנה למל"ל וכתב: "יציאה למטרת עבודה בחו"ל. אין ידיעה על תאריך חזרה. מבקש לשלם מקדמות מינימום ולשמר זכאות ביטוחית". המל"ל חייב את המבוטח בתשלומי מינימום.
כמו במקרה מייזל, המל"ל קיבל שומות ממס הכנסה בגין השנים הנדונות לראשונה בשנת 2010 אך חייב את המבוטח בדמי ביטוח רק בשנת 2014, עקב ליקוי במנגנון הגבייה הממוחשב של המל"ל.
ב- 5/2014 נשלחה לו דרישת תשלום בסך 40,000 ₪ כולל קנסות והצמדה.
הדיון התמקד בתושבות של המבוטח. ביה"ד האזורי קבע כי הוא נותר תושב ישראל לפי מירב הזיקות וכי חיובו בדמי ביטוח הוא כדין. על כך ערער לביה"ד הארצי.

טיעוני המבוטח בערעור לביה"ד הארצי
המבוטח חזר בו מסוגיית התושבות, והתמקד בעניין השיהוי בלבד.
המבוטח טען כי על אף הלכת מייזל, ובמאובחן ממנה, הרי שעניינו הוא באירלנד. עם אירלנד יש אמנת מס, ועקב שיהוי הדרישה של המל"ל נגרם לו כפל תשלום דמי ביטוח באירלנד ובישראל, ואינו יכול יותר להיפרע מהרשויות באירלנד לאור השיהוי כאמור.

עיקרי פסק הדין
ביה"ד מאמץ במלואה את הלכת מייזל וקובע כי אין שיהוי.
אמנה למניעת כפל מס (בענייני מיסים של רשות המסים), אינה אמנה למניעה וקביעת זכויות בעניין
הביטוח הסוציאלי (זאת תוך אזכור והיסמכות על הלכת חג'ג').
אין אמנה בעניין ביטוח סוציאלי בין ישראל לאירלנד.
יש קושי בטענת המבוטח כי יכול היה לדרוש החזרי דמי ביטוח מאירלנד ככל שדרישות החיוב מהמל"ל היו מגיעות בזמן.
כדי לנסות להתגבר על קושי זה היה על המבוטח להראות ולהוכיח, באמצעות מומחה לדין האירלנדי, באילו ענפי ביטוח בוטח שם, שאכן יכול היה לבקש החזר דמי ביטוח באירלנד עקב תשלום דמי ביטוח בישראל – זאת אף שאין אמנה לביטחון סוציאלי בין המדינות, שאפשרות דרישת ההחזר פוקעת בחלוף 4 שנים ואינה ניתנת להארכה, ולכן לאור כל זאת ולאור השיהוי שנקט המל"ל , נגרם לו חסרון כיס.
משלא עשה כן המבוטח – נדחתה טענתו והערעור נדחה (למעט החלטה כי ישלם הקרן בלבד בצירוף הפרשי הצמדה רק מהמועד שבו חויב בדמי הביטוח לראשונה, חודש מאי 2014).
הלכת מייזל (ראה מבזק 795, כאמור) – נותרה איתנה.

בשולי הדברים
עמדת המל"ל – במניעת כפל דמי ביטוח אצל מבוטח במדינת אמנה לביטחון סוציאלי – כי האמנות אינן חלות על דמי ביטוח בריאות, אלא רק על דמי ביטוח הלאומי, ככל שהטענה של המבוטח קשורה לאמנות המס.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.