ביום 22 באוגוסט 2019 ניתן פס"ד בעניין גורי תעשיות ואחרים (ע"מ 3237-09-15), אשר קיבל את טענת המערערים וביטל שומת תשומות שהוציא להם המנהל עקב התיישנות.
המערערים הינם חלק מאיחוד עוסקים הכולל גם את חברת תנועה (בפירוק) בע"מ (להלן: "תנועה"). חברת רקיט (להלן: "רקיט") הייתה ספק של תנועה. סכום חובה המצטבר של תנועה לרקיט היה כ- 30 מיליון ₪.
להלן עיקרי תאריכי ואירועי מפתח הרלוונטיים לתיאור ולפסק:

• חשבוניות המס בגינן נצבר החוב הוצאו בתקופה 28.9.2008-15.4.2009.

• 27.9.2011 – מועד הגשת בקשת פרוק לתנועה.

• 11.1.2012 – ניתן צו פרוק לתנועה.

• 6.6.2012 – הוגשו הוכחות חוב.

• 25.6.2013 – אושרו תביעות החובות, והמפרק קבע סיכויי החזר קלושים, מעבר ל-5% מהחוב.

• 31.10.2013 – הוציאה רקיט חשבונית זיכוי לתנועה על 95% מהחוב.

• 29.6.2014 – הוציא המנהל שומת תשומות לאיחוד העוסקים (בגין חשבונית הזיכוי).

• 20.7.2014 – הוגשה בקשה ע"י רקיט למנהל להארכת מועדים (להוצאת ח-ן הזיכוי), והמנהל אישר אותה.

עיקר טענות המערערים

• המערערים לא נהנו ממס התשומות הכלול בחשבוניות (רקיט לבדה, נהנתה מהקיזוז).

• המערערים בקשו כבר ב-2010 לפרק ולבטל את איחוד העוסקים, המנהל סירב.

• חלה התיישנות:

  – חלפו 5 שנים מהדוח התקופתי ל-4.2009 בו הוצאה חשבונית המס האחרונה (שתשומותיה נשללו עתה ע"י המנהל).

  – חשבונית הזיכוי הוצאה לאחר חלוף 3 שנים מהוצאת חשבוניות המס שחוללו בניגוד להוראת

  התקנות, על כן היא אינה תקיפה.

עיקר טענות המנהל

• על המערערים היה להשיב את מס התשומות שניכו עם קבלת ח-ן הזיכוי.

• פרוק איחוד עוסקים – צופה פני עתיד ולא עבר.

• אין התיישנות:

  – חשבונית הזיכוי הוצאה ב-2013, שומת התשומות לעוררים הוצאה ע"י המנהל בשנת 2014. על העוררים היה לתקן את הדוח לשנת 2013, בה נתקבלה ח-ן הזיכוי ולא את שנת 2008 בה הוצאה החשבונית המס המקורית .

  – רקיט הגישה את בקשת הפרוק. מועד הגשת בקשת הפרוק עוצר את מועד ההתיישנות להוצאת ח-ן זיכוי .

  – בכל מקרה, המנהל האריך לרקיט את המועד להוצאת ח-ן הזיכוי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 116(א).

פסק הדין
ביהמ"ש מקבל את הערעור ומבטל את שומת מנהל מע"מ, בעילת התיישנות!

• החוב של חברת תנועה לרקיט הוא חוב אבוד. בהתאם להלכת אלקה השבת מס העסקאות לעוסק בנסיבות של "חוב אבוד" תטופל בנפרד מהטיפול בגביית מס התשומות מהחייב.

  למרות שייתכן שייגרם חיסרון כיס לקופת המדינה (שלא תוכל להיפרע מן החייב), אין בכך כדי לשלול מהעוסק את השבת מס העסקאות בגין החוב האבוד.

• הוצאת הודעת הזיכוי נעשתה באוקטובר 2013, לאחר שחלפו יותר מ- 3 שנים ממועד הוצאת החשבונית האחרונה זאת בניגוד להוראת תקנה 24א(ד)(1) .

• גם מועד הגשת תביעת החוב למפרק, העוצר את מניין 3 השנים, נעשה ב- 6.6.2012, לאחר שחלפו 3 השנים. לפיכך, הודעת הזיכוי הוצאה שלא כדין.

• ניסיון המנהל לקבוע את יום בקשת הפרוק (11.2011) כעוצר התיישנות – במקום מועד הגשת הוכחת החוב (6.2012), כפי שקובעת תקנה 24א(ד) – נדחה.

• לטענת מנהל מע"מ כי ממילא הוא האריך את המועד להוצאת תעודת הזיכוי ע"פ הסמכות הכללית שניתנה לו בסעיף 116(א) לחוק, קובע ביהמ"ש:

  – בפס"ד גורדאל טען המנהל כי המועד הנקוב בתקנה 24א הוא בגדר התיישנות מהותית, שלא ניתן להאריכה. במקרה דנן טען המנהל ההפך, וזכה לנזיפת ביהמ"ש: "איני סבור כי ניתן להשלים עם מצב שבו הרשות מדברת בשני קולות בשני הליכים שונים".

  – סמכות מנהל מע"מ להאריך מועד זה בעניין תקנה 24א הינה מחד לטובת הנושה בעל החוב האבוד שמבקש החזר מס העסקאות ששילם, אולם מנגד, משמעות הוצאת תעודת הזיכוי הינה הטלת חובה על העוסק שקיזז את מס התשומות להחזיר את המס. בדר"כ ממילא אין למדינה ממי להיפרע. ואולם במקרה כגון דנן בו ישנו איחוד עוסקים בעל כיס עמוק, הארכת המועד הינה בעצם הארכת מועד להוצאת שומה ע"י המנהל, מעבר למועדים שנקבו בחוק. דבר זה אין לקבל.

בסיכומו של דבר ולאור ניתוח המועדים ושלילת סמכות הארכתם – הערעור התקבל.

בשולי הדברים

• ביהמ"ש מקבל את עמדת המנהל לפיה עם קבלת חשבונית זיכוי, על החייב לתקן דיווחיו לתקופה הנוכחית, ולא לבצע דוח מתקן למועד הוצאת חשבונית המס המקורית, אותה קיזז בעבר.

• גם אם מבוטל איחוד עוסקים, הרי אין בכל למנוע החזר מס תשומות שנוכה ע"י האיחוד או מי מחבריו, בעבר.

• אין לבחון מי מחברי האיחוד נהנה מקיזוז התשומות, ודי בכך שהעוסקים נחשבו כאישיות משפטית אחת לעניין חוק מע"מ.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח רונית בר ממשרדנו.