ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 34322-10-18) דחה ביום 27 באוקטובר 2019 את ערעורו של חסאן בסטוני (להלן: המבוטח) וקבע כי דמי הפגיעה ישולמו לפי ההכנסה שלפיה נקבעו המקדמות טרם הפגיעה ולא על פי שומה סופית, שנקבעה בהסכם עם פקיד השומה, מאוחר מיום הפגיעה.

רקע חוקי

• בתקנה 11 לתקנות המקדמות נקבע עקרון לפיו במקרה של תאונת עבודה של עצמאי (דמי פגיעה של 90 יום לפחות, קצבת נכות מעבודה או מענק וגמלת תלויים), בסיס ההכנסה ששימש לתשלום המקדמות ברבעון שלפני הפגיעה, ישמש כשומה סופית הן לתשלום דמי ביטוח והן לתשלום הגמלה.   זהו עקרון הקרוי – "גמלה חוסמת".

• על פי פסיקות רבות, תתאפשר סטייה מתקנה 11 במקרה שבו מבוטח מסר למל"ל או למס הכנסה טרם קרות הפגיעה, דו"ח עדכני בנוגע להכנסותיו שמיטיב עם הגמלה (ראו מבזקים 765, 752, ו- 711).

עיקרי העובדות

• המבוטח, עו"ד במקצועו, הגיש בשלהי שנת 2012 דוח שנתי למס הכנסה לשנת 2011 ובו הכנסה חייבת של כ- 108 אלפי ₪.

• המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) קיבל את המידע ועדכן את המקדמות לשנת 2013.

• בשלהי שנת 2013 נפגע המבוטח בעבודה ודמי הפגיעה חושבו על פי ההכנסה הנגזרת מהמקדמות ששולמו ב- 2013.

• בשלהי שנת 2015 נערך הסכם בעניין שומות מס הכנסה ומע"מ לשנים 2010 – 2011, ובהתאם הוגדלה השומה הסופית לשנת 2011 בסכום של כ- 100,000 ₪.

• המבוטח פנה למל"ל וביקש לראות בשומה המוגדלת לשנת 2011 כבסיס לקביעת דמי הפגיעה בעבודה. הבקשה נדחתה.

• בביה"ד האזורי טען המבוטח, כי בנסיבות המקרה, יש לסטות מהוראות תקנה 11 ולקבוע את הבסיס לגמלה לפי ההכנסה החייבת בשומה הסופית לשנת 2011, כפי שנקבעה בהסכם.

דיון והחלטה

• ביה"ד הארצי דחה את הערעור וקבע כי במקרה דנן לא התקיימו הנסיבות המצדיקות סטייה מתקנה 11.

• המבוטח מבסס טענתו על "החלופה השנייה" ב"הלכת סדיק", אלא שביה"ד הארצי מעמיד אותו על טעותו ו"מזכיר" לו כך: "…אלא שבעניינו של מר סדיק ניתן פסק דין נוסף, בהמשך לפסק הדין האמור, ובו נקבע כי מקום בו המבוטח הגיע להסדר עם פקיד השומה על תיקון השומה (כפי שארע בעניינו של המערער כאן) אין לראות בו כמי שידו לא הייתה בקביעת השומה הסופית". אף בג"צ שהגיש בזמנו מר סדיק, לא הועיל לו.

• ביה"ד מציין, שאף אם היה מקום לסטות מתקנה 11 ולקבוע בסיס הגמלה לפי שומה סופית ולא לפי הגמלה החוסמת, הרי שהשנה הרלוונטית לקביעה הייתה שנת הפגיעה – שנת 2013, ואילו שנת 2011 כלל אינה רלוונטית.

לסיכום, מדגיש ביה"ד, שהמקרים שהוכרו בפסיקה המאפשרים סטייה מתקנה 11, נגעו בעיקרם למצב שבו מבוטח דיווח על תיקון ההכנסה טרם התאונה ומטעמים אלה או אחרים דיווח זה טרם הגיע למל"ל ערב התאונה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח – גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.