ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 18-04-52060) דחה ביום 22.10.2019 את תביעתו של עיסא פראג' (להלן: המבוטח) לתשלום דמי לידה, וקבע שתנאי להכרה בזכאות של עובד שאשתו ילדה, לחופשת לידה, הוא שאשתו תעבוד בפועל בזמן זכאותו לגמלה, ואין די בקיום יחסי עובד ומעסיק ללא ביצוע עבודה כלשהי עת האישה נשארת בביתה, יחד עם בעלה.

עיקרי החוק

• סעיף 49(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:

 …(4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן  שבעדו משולמים דמי לידה לפי סעיף 50(א) ובטרם סיומו, ובת הזוג חזרה לעבוד לפי הוראות סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת                  נשים".

• חופשת הלידה המינימלית לאב היא שבעה ימים רצופים (בתוקף ללידות מ- 4.2017).

• נוסף על האמור לעיל, (בתוקף ללידות מ- 2017), אב יכול לצאת לחופשת לידה לתקופה של שבעה ימים עם בת זוגו, על חשבון שבעה ימי הזכאות האחרונים של חופשת הלידה בתשלום של בת הזוג.

  התנאים לחופשה המשותפת הם: האב צבר תקופת אכשרה מלאה, שניהם מצהירים שהסיבה להפסקת העבודה היא הטיפול בתינוק, האם זכאית לדמי לידה לתקופה מלאה או חלקית וחישוב הבסיס לדמי הלידה יהיה לפי היום הקובע של בן הזוג.

• סעיף 6(ח)(1) לחוק עבודת נשים קובע: עובד שאשתו ילדה, ייתן לו המעסיק תקופת לידה והורות חלקית בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה. בתנאי:

  א. אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות בתקופה שנותרה מתום ששת       השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה. לעניין עובדת עצמאית – היא זכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי והיא                     הסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה האמורה.

  ב. "אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א)" (ההדגשה אינה במקור).

תמצית עובדתית

• המבוטח, עו"ד עצמאי במקצועו ואשתו מורה למדעים. בתאריך 22.05.2017 נולדה בתם.

• האישה הגישה תביעה לדמי לידה מיום הלידה, בחודשים יולי – אוגוסט 2017 (חופשת הקיץ) ולאחר מכן בחופשת החגים, היא לא עבדה בפועל, אך קיבלה משכורת.

• המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) אישר את התביעה לדמי לידה של האישה מיום 22.5.2017 עד 3.9.2017.

• המבוטח הגיש תביעה לדמי לידה מטעמו, מיום 26.07.2017 עד סיום התקופה.

• המבוטח שהה בבית יחד עם אשתו בקיץ ובחגים. אין חולק כי הגבר לא ביצע עבודה כלשהי בתקופה שלגביה הוא תבע את דמי הלידה במקום אשתו, וכן כי המשיכו להתקיים יחסי עובד ומעסיק בין האישה למעסיקה, בתקופת חופשת הקיץ.

• במכתבו ציין המל"ל כי לא אושרה לבעל חופשת לידה מלבד שבעה ימים, מאחר ואשתו לא חזרה לעבודה מיד לאחר צאתו לחופשת הלידה.

גדר המחלוקת

האם על מנת שתינתן זכאות לדמי לידה לאב שאשתו ילדה, נדרש כי אשתו תעבוד בפועל, או האם די בקיום יחסי עובד ומעסיק ללא ביצוע עבודה, עת האישה נשארת בבית עם הבעל.

דיון והחלטה

ביה"ד סקר את התפתחות סעיף 6(ח)(1) לחוק עבודת נשים וציין כי המחוקק לא הסתפק בעצם המשך קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין האם לבין מקום עבודתה, ודרישת חזרתה של האישה לעבודה בפועל היא דרישתו המפורשת של החוק, שלא הייתה מטרתו –  שהיית שני בני הזוג בבית, וקבלת דמי לידה דווקא לפי השתכרותו של הגבר.

ביה"ד נסמך על האמור בהלכת הורוביץ שם נקבע כי: "…אם בת הזוג לא שבה לעבודה לאחר ששת השבועות מיום הלידה – אין בן זוגה רשאי לקבל במקומה חופשת לידה ואין היא רשאית לוותר על חופשת הלידה לטובתו."

כמו כן מאזכר בית הדין את פסק הדין האזורי בעניין צדוק הדומה למקרה דנן, ושם נקבע כי אין די בקיום יחסי עובד ומעסיק של האישה ללא ביצוע עבודה, ולאור לשון ותכלית חוק עבודת נשים, על מנת שתקום זכאות למבוטח היה על האישה לשוב לעבודה בפועל.

תביעת האב לקבלת דמי הלידה כפי שביקש – נדחתה.

באמרת אגב מוסיף ביה"ד כי מצב בו שני בני הזוג נמצאים יחדיו בבית בחודשי הקיץ, כאשר האם מקבלת תמורת חופשה והאב מקבל דמי לידה, אינם מסוג המצבים אליהם כיוון המחוקק.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.