ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 12663-12-17) קיבל ביום 24/11/2019 את תביעתו של א' ל' (להלן: המבוטח) וקבע שעל אף שלא היה רשום במוסד ביטוח לאומי (להלן: המל"ל) בעת שנפגע בעבודה, הוא עשה את כל הנדרש על מנת להירשם כעובד עצמאי, ולכן יש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.

רקע חוקי
סעיף 77 (א) לחוק הביטוח הלאומי שעוסק בענף נפגעי עבודה קובע לגבי עובד עצמאי, שתנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה "רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם".
תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג-1963 קובעות את התנאים שבהם מבוטח עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי: מילא טופס שקבע המל"ל (6101), או הגיש דין וחשבון שממנו נובע כי המבוטח עובד עצמאי, או שהמבוטח שילם את כל דמי הביטוח בצירוף פרטים רלוונטיים.

תמצית העובדות

• המבוטח עלה ארצה בחודש 10/2014 הקים עסק כמתקין ארונות פח, ונרשם כעוסק מורשה ביום 24/03/2017.

• לטענתו, ביום 11/05/2017 נפגע בעבודה ועבר ניתוח ביום 16/05/2017.

• ביום 14/05/2017 הגיש למל"ל תביעה לדמי פגיעה. המל"ל דחה את התביעה כי המבוטח לא היה רשום במל"ל כעובד עצמאי במועד הפגיעה, ולא עשה את המוטל עליו להירשם.

טענות המבוטח

• הוא עשה את המוטל עליו להירשם בכך, שניגש ליועץ מס דובר רוסית וביקש להירשם ולפתוח תיק עוסק מורשה. יועץ המס חיזק את טענות המבוטח.

• מדובר בעולה חדש שיש לו קשיי שפה, "אינו בקי ברזי הבירוקרטיה" ולכן פנה לאיש מקצוע דובר רוסית.

• לטענתו, נהג כדין ואם מוטל ספק, צריך הדבר לפעול לטובתו.

טענות המל"ל

• המבוטח לא נרשם ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי, טרם התאונה.

• אין די בפתיחת תיק במע"מ כדי לעמוד בתנאי סעיף 77 (א) לחוק.

• אין די בהצגת טופס שנחתם ביום 01/03/2017, שלא הוגש. אין בידי יועץ המס הוכחה כי שלח מסמכים לפתיחת תיק במל"ל.

• לא הוצגה אסמכתא למשלוח דו"ח רב שנתי ביום 23/03/2017 באמצעות פקס. לא יעלה על הדעת כי יועץ מס ישלח פקס ולא יוודא קבלתו.

• דו"ח רב שנתי לפתיחת התיק הוגש לראשונה רק ביום 22/05/2017 ועודכן במערכת כעובד עצמאי למפרע מחודש 03/2017.

• מהימנות המבוטח מוטלת בספק לעניין הבנתו את רזי החוק והן לעניין ידיעתו את השפה העברית.

דיון והחלטה
ביה"ד מתרשם כי המבוטח ביצע את כל הפעולות הנדרשות להירשם ברשויות כעובד עצמאי ומגיע למסקנה כי יש לקבל את התביעה מהטעמים הבאים:

• כעולה חדש, הגיע ליועץ מס דובר השפה הרוסית. המייצג הבטיח לו כי יעשה הכל.

• המבוטח חתם על הסכם שכר טרחה, על מסמכים לפתיחת תיק, כולל על טופס 6101 ועל ייפוי כוח למייצג, וסמך על יועץ המס שייעשה את עבודתו. הוצג הסכם שכ"ט ועפ"י כרטסת חייבים עולה כי המבוטח חויב במאות ₪, בתקופה הרלוונטית.

• ביה"ד מתרשם כי עדותו של המבוטח הייתה מהימנה ונתמכה בעדותו של יועץ המס.

• לטענת יועץ המס, הוא הניח את טופס פתיחת התיק במעטפות אל – תור וגם שלח את הטופס בפקס למל"ל.

• אף שלא הומצא תיעוד משלוח הפקס, לאור כמות פתיחת התיקים הגדולה לאורך השנים בידי היועץ, נתקבלה ההבהרה כי שרות משלוח הפקסים נעשה בידי קבלן משנה חיצוני.

• המבוטח חויב בדמי ביטוח ביום 19/06/2017 בעד החודשים 03-05/2017.

ביה"ד מסכם וקובע כי המבוטח עשה את כל הנדרש ממנו על מנת להירשם כעובד עצמאי במל"ל, ומציין כי על המל"ל היה לגלות אמפתיה, להאמין לגרסתו ולא להטיל בו דופי.
לבסוף, ביה"ד נשען על פס"ד בביה"ד הארצי בעניין טישלר: "בכל מקרה של ספק, יש לפרש את החוק לטובת המבוטח, ובוודאי עת עסקינן בעולה חדש שאינו בקיא ברזי הבירוקרטיה".

ביה"ד קיבל את התביעה בנסיבות החריגות.

בשולי הדברים
נקוט בידינו כי: "אין סומכין על הנס". על כן אנו חוזרים ומתריעים כי כדי להימנע מאי נעימויות במקרה של פגיעה בעבודה וכד' חלילה, יש לדאוג לרישום מסודר במל"ל ובזמן.
ככלל, על פי הפסיקה בביה"ד הארצי, שגיאות ו/או רשלנות של מייצגים, אינן עילה למתן גמלאות בידי מי שמעמדו וחובותיו לא הוסדרו במל"ל כנדרש בחוק.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.