במסגרת רפורמת המס בארה"ב המכונה רפורמת טראמפ (The Tax Cuts and Jobs Act, בתוקף משנת 2018) נוספו הקלות רבות במס, כדוגמת הפחתה ניכרת בשיעור מס החברות, "פטור השתתפות" לחברות אמריקאיות בגין דיבידנד המתקבל מחברות זרות, הקלה במסי הכנסה ועוד. בד בבד, הוטלו גזירות על תושבים ואזרחים אמריקאים (US Persons) המחזיקים בחברות מחוץ לארה"ב. להרחבה ראה מבזקנו מס' 742.

בפרט, הוראות ה- GILTI הדרקוניות (Global Intangible Low-Taxed Income), חלות על כל "US Person" המחזיק בחברות תושבות ישראל: יחידים וחברות תושבי ארה"ב וכן יחידים תושבי ישראל שהם אזרחים אמריקאים או שמחזיקים ב- Green card. בהתאם להוראות ה- GILTI, יראו ב- "רווח המתואם" בשנת המס הנבחנת של החברה הישראלית כאילו חולק לבעל המניות האמריקאי כדיבידנד, בין אם הרווח חולק אליו בפועל ובין אם לאו. לא זו אף זו – הדיבידנד יתחייב במס בארה"ב בשיעור המס השולי של בעל המניות (עד כדי 37%) ולא בשיעור המס הנמוך (לא יותר מ- 20%) החל בד"כ על דיבידנד בארה"ב, לרבות דיבידנד המחולק מחברה תושבת ישראל ("Qualified dividend").
ככלל, הרווח המתואם לעניין זה הוא הרווח המחושב על פי דיני המס האמריקאים, בניכוי מס החברות ששילמה החברה במדינת מושבה, בניכוי הכנסות הכפופות להוראות החנ"ז האמריקאיות, בניכוי 10%
מעלותם המופחתת של נכסים מוחשיים מסוימים ובתוספת הוצאות ריבית מסוימות.
יודגש, הוראות ה- GILTI חלות רק לגבי חברות זרות המוחזקות בשיעור של למעלה מ- 50% ע"י US persons. עוד יודגש, שהוראות ה- GILTI חלות לגבי מגוון רחב של פעילויות – לרבות לגבי חברה תושבת ישראל הפועלת בתחום המסחר, הייעוץ וכד'.
כיצד מתמודדים עם הגזירה?
חריג ה- "High tax exclusion": על שולחנו של המחוקק האמריקאי מונחת זה זמן, הצעה לתיקון תקנות ה- GILTI, לפיה יוחרגו מההוראות חברות זרות הכפופות למס גבוה במדינת מושבן. קרי, מס חברות (או מס אחר הדומה במהותו למס החברות בארה"ב) שאינו נמוך מ- 90% ממס החברות האמריקאי (דהיינו, שאינו נמוך מ- 18.9%). זאת, בדומה להחרגה הקיימת לגבי הוראות אנטי תכנוניות אחרות בקוד האמריקאי.
המשמעות היא שחברה ישראלית המשלמת מס חברות "רגיל" בישראל לא תהיה כפופה להוראות ה- GILTI.
חברה ישראלית תהיה בכל זאת כפופה להוראות ה- GILTI בנסיבות שונות, למשל כאשר:

• ההתאמות לדיני המס האמריקאים הביאו לכך ששיעור המס האפקטיבי החל על החברה נמוך מ- 18.9%.

• החברה קיזזה מרווחיה בשנת המס הנבחנת הפסדים צבורים לצורכי מס בישראל, ולאור זאת שיעור המס האפקטיבי החל על החברה נמוך מ- 18.9%.

• החברה נהנית משיעור מס מוטב הנמוך מ- 18.9% מכוח חוקי העידוד בישראל.

  להבנתנו, קיימת סבירות גבוהה לכך שהתיקון האמור יעבור. עם זאת, לא ברור מתי יכנס התיקון לתוקף והאם יהא זה חוק מבהיר שיחול רטרואקטיבית משנת 2018, שנת 2019 או מועד מאוחר יותר.

  בחירה ב- "Section 962 election": כל עוד התיקון המוצע לא נכנס לתוקף, או ככל שחלות על החברה הישראלית הוראות ה- GILTI חרף חריג ה- "High tax exclusion", יכול יחיד שהוא בעל הזכויות בה לבחור להחיל על עצמו את סעיף 962 לקוד האמריקאי.

בבחירה כאמור, לעניין הוראות ה- GILTI ורק לעניין זה, יתחייב היחיד במס כאילו היה חברה אמריקאית יחולו עליו ההוראות המקלות החלות על חברה אמריקאית המחזיקה בחברה זרה, שהעיקריות שבהן:

• שיעור המס על הדיבידנד: בעוד שהכנסת הדיבידנד הרעיונית חייבת במס בידי יחיד בשיעור המס שולי (עד כדי 37%), הרי שהיא חייבת במס בידי חברה בשיעור מס החברות (21%).

• ניכוי של 50% מהרווח המתואם: המשמעות היא שהמס האפקטיבי שיחול על היחיד בגין רווחיה המתואמים של החברה הישראלית לא יעלה על 10.5% (מחצית ממס החברות האמריקאי – 21%). שיעור הניכוי צפוי לרדת לכדי 37.5% החל משנת 2026.

•  תחולת זיכוי עקיף: חברה אמריקאית זכאית לזיכוי עקיף, כך שמס החברות הישראלי ששילמה החברה הישראלית יינתן לה כזיכוי כנגד המס האמריקאי. כשמדובר בחברה ישראלית שמשלמת מס חברות "רגיל", היחיד לא יידרש לתוספת מס בארה"ב.

הוראות ה- GILTI והתיקון המוצע הם מסועפים ומורכבים, ונכון להיום, קיימות פרשנויות רבות וסותרות לגבי ההיבטים שונים הקשורים להוראות אלו.
משרדנו עובד עם מומחי מס אמריקאים ואנו ממליצים להיוועץ עמנו ועימם טרם נקיטת עמדה בנושא.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד גדי אלימי, ממשרדנו.