ביום 13 בנובמבר 2019 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 40183-04-17) את תביעתה של שרה חלק (להלן: המבוטחת) לדמי אבטלה, בנימוק שעל אף שלא הייתה לה שליטה ישירה בניהול החברה, הייתה לה שליטה עקיפה בניהולה. ביה"ד קובע כי יש לראותה כבעלת שליטה בפועל ב"חברת מעטים" ולפיכך אינה מבוטחת בביטוח אבטלה.

רקע חוקי
סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק)
הסעיף קובע כי ביטוח אבטלה אינו חל על בעל שליטה בחברת מעטים. יש בחוק הפניה להגדרות פקודת מס הכנסה.
חברת מעטים – עפ"י סעיף 76 לפקודה – הינה, ככלל, חברה שבשליטת 5 בני אדם לכל היותר, כמפורט בסעיף.
בעל שליטה – עפ"י סעיף 32 (9) לפקודה – מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, ב-10% לפחות מהון המניות, או בזכות להחזיק 10% מהמניות, או בזכות לקבל 10% מהרווחים, או בזכות למנות מנהל.

עיקר הרקע העובדתי הרלוונטי

• המבוטחת מנהלת חשבונות שכירה בחברה שמלוא מניותיה מוחזקות ע"י בעלה.

• היא פוטרה בתחילת שנת 2016, עקב צמצומים. גם עובדים אחרים בחברה פוטרו בזה אחר זה טרם פיטוריה, על אותו רקע.

• לאחר פיטוריה, הגישה תביעה לדמי אבטלה.

• המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) דחה תביעתה בטענה כי לא צברה תקופת אכשרה, וכי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בינה לבין החברה.

טענות הצדדים
טיעוני המבוטחת:

• נושא מעמדה כבעלת שליטה ישירה או עקיפה, או עובדת היותה מנהלת בחברה (טענה מאוחרת שהועלתה ע"י המל"ל והוסכם שתידון בבית הדין), לא נחקרו ולא הוכחו.

• בעבר הגישה תביעה לתשלום דמי לידה ושמירת הריון שנדחו ע"י המל"ל בהיעדר יחסי עובד ומעסיק. לאחר ניהול הליך משפטי קיבלו תביעתה, ועובדות העסקתה, נותרו מאז ללא שינוי.

  טיעוני המל"ל:

• על פי סעיף 32 (9) לפקודה היא בעלת שליטה.

• מאחר והבעל מחזיק 100% ממניות החברה, יש לראות במבוטחת שהיא אשתו, כבעלת שליטה.

• אין כל משמעות לקיום או היעדר יחסי עובד ומעסיק. די בעובדה שהמבוטחת היא בעלת שליטה, כדי לשלול זכאותה לגמלה.

• בהתאם לראיות והמידע שנמסרו לחוקר המל"ל, למבוטחת חלק לא זניח בניהול החברה, בהתאם להכשרתה: יחד העסיקו פקידות ומהנדס, הייתה לה זכות חתימה בחברה על צ'קים, מסמכי מע"מ, מס הכנסה, מנהל מקרקעי ישראל, ביטוח לאומי ובנקים ואף הגיעו להחלטה משותפת על הפסקת פעילות החברה, פיטורי עובדים, מדיניות כלכלית של העסק, יעצה לבעלה בענייני כספים והייתה שותפה להחלטות מהותיות בענייני ספקים.

  • זאת ועוד, גובה ותשלום בפועל של משכורתה ומשכורת בעלה הושפעו ממצבה הכלכלי של החברה, עובדה שמעידה כי נהגה בחברה כמנהג בעלים.

הסוגייה
אם המבוטחת היתה בעלת שליטה בחברה באופן ישיר או עקיף – תידחה תביעתה לדמי אבטלה.
ככל שהתשובה לשאלה הזו היא שלילית, ייבחנו יחסי עובד ומעסיק בין המבוטחת לחברה שבבעלות בעלה.

דיון והחלטה

• המבוטחת אינה בעלת שליטה במישרין לבד או ביחד עם בעלה, שכן אינה מחזיקה כלל במניות החברה. גם זכות למנות מנהל, לא הוכח כי הייתה לה.

• "יש לבחון האם לתובעת הייתה שליטה עקיפה בניהול החברה". זאת בשל הגדרתה כ"קרוב" לפי סעיף 76 לפקודה.

• כל סממני הניהול והתפעול, זכויות החתימה וכד' (שצויינו לעיל) – אינם מלמדים על היותה בעלת שליטה בחברה, באשר זהו מקצועה ועיסוקה, כמנהלת המשרד ומנהלת החשבונות בחברה.

• עם זאת, מה שהביא לפסיקה נגד התובעת היו תלושי השכר, שהצביעו על תנודות מהותיות, על הבדלים בין הצהרותיה לגבי שכר הנטו וימי העבודה החודשיים בחקירה לבין מה שהופיע בתלושים, אי קבלת הנטו בתקופות של קושי כלכלי בחברה, אי רישום ימי חופשה ומחלה שהוצהר עליהן בתלושים הרלוונטיים ועוד.

• ביה"ד מגיע למסקנה כי "המבוטחת קיבלה החלטות ביחד עם בעלה, הנוגעות לרישום סכומי ברוטו בתלושי השכר של התובעת, וזאת משיקולי כדאיות כלכלית ובהתאם למצבה של החברה, כאשר החלטות אלה עשויות להשפיע גם על מאזני רווח והפסד של החברה, שמהם נהנית גם התובעת כאשתו של בעל השליטה הרשמי של החברה. לכן יש לראות בתובעת כמי שהיא בעלת שליטה בפועל בחברת מעטים, וככזאת, אינה מבוטחת בביטוח אבטלה".

• התביעה נדחתה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.