ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 17755-01-19) דחה ביום 16/12/2019 את תביעתה של סימונה שימנסקי (להלן: המבוטחת) לתשלום קצבת אזרח ותיק /גמלת זקנה מיוחדת, זאת בעקבות ביטול תושבותה רטרואקטיבית, ושלילת הקצבה בהתאם.

תמצית עובדתית

• המבוטחת, ילידת 1949, עלתה ארצה בשנת 2011. בישראל מתגוררים בנה, נכדיה ואחותה.

• "מחודש 2/2011 החלה התובעת לקבל קצבת אזרח ותיק".

  (ככל הנראה מדובר בגמלת זקנה מיוחדת, ויתכן כי ביה"ד לא דקדק במילותיו).

  גמלת זקנה מיוחדת עשוי לקבל עולה חדש בגיל פרישה שעלה לארץ בגיל מבוגר, ולא היה יכול לצבור תקופת אכשרה מספיקה (לדוגמה : אישה שעלתה בגיל 62).

  קבלת הגמלה, מותנית במבחני הכנסה (לרבות הכנסות פטורות בארץ ובחו"ל).

  המימון לגמלה הינו מהאוצר ולא מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל).

• ביום 21/1/2013 המל"ל שלל את תושבותה אחורנית, החל מיום 1/10/2012 בטענה כי עזבה את ישראל ושוהה בחו"ל. כפועל יוצא מזה, ביום 29/1/2013 נשללה זכאותה לגמלת זקנה מיוחדת ואף נצמח לה חוב של כ- 10,000 ₪, שאותו שילמה.

• בשנת 2019 הגישה המבוטחת את התביעה דנן לביה"ד לעבודה, לביטול שלילת התושבות, ולהשבת הגמלאות שנשללו ממנה, כפועל יוצא של ביטול התושבות.

טיעוני המבוטחת

• המל"ל הגיש כתב הגנה באיחור, העלה טענת התיישנות ללא ביסוס, וטען טענה שקרית כי לא הגישה שאלון תושבות.

• הוצגו נתונים לפיהם שהתה מחוץ לישראל בשנים 2013-2019 בממוצע כ-45% מהזמן. כלומר, לטענתה היא שוהה מרבית הזמן בישראל.

• בשל בעיה רפואית מסובכת, נאסר עליה לשהות במקומות חמים ועל כן נאלצה לצאת לחו"ל כדי להימנע מחשיפה לשמש בישראל, ונזקקה לטיפול רפואי ומעקב.

• יציאותיה לחו"ל נבעו מהיעדר ביטוח רפואי בישראל עקב שלילת התושבות.

• יש לה חשבון בנק וכרטיס אשראי בישראל, ובחו"ל אין לה כספים אלא "נכס קטן וחסר ערך במוסקבה".

• בישראל היא מתגוררת בדירה השייכת לבנה שאף עוזר לה כלכלית, והיא נתמכת על ידי בני משפחתה.

טיעוני המל"ל

• תושבותה נשללה עוד בשנת 2012, וגמלת הזקנה המיוחדת נשללה בראשית שנת 2013.

• המבוטחת לא ערערה על ביטול התושבות כל השנים, והקביעה הפכה לחלוטה.

• עדותה לא הייתה מהימנה ומלאת סתירות.

• אין הוכחה למגורים קבועים בישראל, לא רכשה ריהוט, קניות מזון וכד'.

• לא השכירה את דירתה במוסקבה.

• אין חוזה שכירות בינה לבין בנה.

• מרכז חיי המבוטחת אינו בישראל.

דיון והחלטה
השאלה שעמדה להכרעה בפני ביה"ד: האם המבוטחת הייתה תושבת בתקופות בהן נשללה זכאותה לקצבת זקנה מיוחדת.
"הקביעה האם אדם הינו "תושב" ישראל אם לאו, נעשית לפי הזיקה היציבה שיש בין אותו אדם לבין המדינה, זיקה השוללת זמניות …"(הלכת חשימה עבד רדואן).
ביה"ד בחן בקפידה זיקתה של המבוטחת לישראל: מרכז חיים, מקום מגורים ועבודה.

• עוד בשנת 2013 המבוטחת ידעה כי נשללה גמלתה שכן לא הייתה זכאית לטיפול רפואי בישראל, אולם בחרה שלא להגיש תביעה כנגד ההחלטה.

• העובדה כי בנה ואחותה מתגוררים בארץ אינה יוצרת זיקה לישראל, וכך גם לא היותה עולה חדשה, שכן המל"ל הוכיח כי מירב הזיקות של המבוטחת אינן בישראל.

• באשר למקום מגוריה בארץ, הוצגו מספר גרסאות: פעם התגוררה עם אחותה ואח"כ עברה להתגורר עם בנה. היא לא ידעה לציין את כתובת מגורי בנה, והוכח כי בנה התגורר בשלב מאוחר יותר בעיר אחרת.

• נקבע כי למבוטחת אין מקום מגורים של קבע בישראל, אינה מנהלת בישראל אורח חיים, אלא שוהה אצל קרובים. זאת בעוד שבמוסקבה, היא מתגוררת בדירתה שלה, ואף לא התכוונה למוכרה.

• כמו כן הוכח שאין לה חשבון בנק פעיל בישראל, אין לה תנועות כספיות, לא ידעה לומר אם יש לה כרטיס אשראי, ואינה משלמת חשבונות חשמל, מים וגז.

• באשר לטענתה כי אינה יכולה לשהות בישראל בימות הקיץ, התברר כי המסמכים הרפואיים שהוצגו ניתנו רק לאחר שנשללה תושבותה, וגמלת הזקנה המיוחדת, זאת בעוד ש"הדבר לא מנע ממנה לנסוע לספרד, ארץ שטופת שמש".

  סוף דבר, התביעה נדחתה.

בשולי הדברים

• בחודש נובמבר 2019, פרסם המל"ל חוזר בעניין בחינת תושבות למקבלי גמלאות אזרח ותיק, כולל גמלת זקנה מיוחדת.

• החוזר מתמקד במקרים שבהם עולה חדש או תושב חוזר יוצא מגבולות הארץ בסמוך למועד עלייתו או בסמוך לכאורה לחזרתו לחיות בישראל כתושב חוזר, וקיים חשד כי מרכז חייו למעשה לא בישראל.

• ניתנה סמכות לפקיד הגביה לשלול תושבות גם אם זמן השהות הוא פחות משנה, לאחר ששוכנע כי מרכז חיי המבוטח אינו בישראל.

• שלילת התושבות תיעשה בדיעבד, גם אם המשמעות היא יצירת חובות בגמלה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.