ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 62017-02-18) קיבל ביום 8 בדצמבר 2019 את תביעתה של יעל חי (להלן: המבוטחת) לתשלום דמי לידה, מטעמי צדק. נקבע כי אף על פי שתשלום דמי הביטוח נעשה באופן רטרואקטיבי לאחר מועד הלידה, נבצר מהמבוטחת לשלם את דמי הביטוח בשל נסיבות אובייקטיביות טרם מועד הלידה.

עיקרי החוק

• סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תנאי לזכאות לדמי הלידה לעובדת עצמאית הוא כי המבוטחת צברה תקופת אכשרה ושילמה את דמי הביטוח טרם הלידה.

• סעיף 387 לחוק קובע שלמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) זכות להעניק למבוטחת דמי לידה מטעמי צדק במקרה של פיגור בתשלום דמי ביטוח ששלל מהמבוטחת זכאות לדמי לידה, בהתאם למבחנים, כללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

• תקנה 3 לתקנות קובעת כי תבוצע הענקה, בין השאר, ככל שנבצר ממבוטח להירשם או לשלם דמי ביטוח, ועל כן נוצר לו חוב באחד המקרים שפורטו בה, "בנסיבות שלא היו תלויות במבקש ההענקה", והמל"ל שוכנע כי מטעמי צדק יש ליתן הענקה.

תמצית עובדתית

• המבוטחת עובדת כשכירה. החלה לעבוד גם כעצמאית בשנת 2013 ופתחה תיק במל"ל בשנת 2014. המל"ל הודיע לה כי לאור הנתונים שמסרה, היא אינה עונה להגדרת עובד עצמאי, אינה מבוטחת לענפים נפגעי עבודה ודמי לידה, ועליה להודיע ללא דיחוי על שינוי בהכנסה או בהיקף העבודה כדי שתהיה מבוטחת.

• בעת הכנת הדוח השנתי לשנת 2016, התברר כי הכנסותיה גדלו. ביום 1/6/2017 חתמה על טופס דין וחשבון רב שנתי ובו גידול בהכנסותיה לשנת 2016. הטופס שוגר בפקס אותו יום למל"ל.

• ביום 18/6/2017 ילדה. תביעה שהגישה לדמי לידה כעצמאית נדחתה בשל "פיגור בתשלום דמי ביטוח במועד". אף בקשה חוזרת שלה להענקה מן הצדק נדחתה בטענת אי קיום התנאים לכך.

תמצית טענות המבוטחת
בעת חישוב הכנסותיה לשנת 2016, מצא יועץ המס שלה כי הכנסותיה עלו. יועץ המס התעכב בשליחת המסמכים, ועקב אי שיוך למקום מגורים, נעשה משלוח חוזר של המסמכים. המל"ל שלח דרישת תשלום לאחר זמן רב. דרישת התשלום הגיעה למבוטחת שבוע וחצי לאחר הלידה שהקדימה.
כל האחור בתשלום לא היה מסיבות התלויות בה אלא "בטעויות בירוקרטיות מטעם יועץ המס והמוסד".

תמצית טענות המל"ל
המבוטחת אינה זכאית לגמלה בהיעדר תקופת אכשרה, ואינה זכאית להענקה מטעמי צדק משום שאינה עונה על אף אחת מהעילות הקבועות בתקנות.
דיון בביה"ד

• הסוגיה היחידה שנדונה היא דחיית ההענקה מטעמי צדק ואם נבצר מהמבוטחת לשלם את דמי הביטוח מנסיבות אובייקטיביות.

• המל"ל רשאי לשלם גמלה רק על פי החוק. על פי החוק והלכת אסתר רחמים – יש דרישה שדמי הביטוח ישולמו טרם קרות האירוע המזכה בדמי לידה. לא כך היה כאן.

• תנאי הכרחי להענקה מן הצדק הוא כי אי התשלום במועד היה בשל העובדה כי "נבצר" מהמבוטחת להירשם או לשלם, במועד.

• "נבצר" – על פי הפסיקה: נמנע מסיבות אובייקטיביות. לא סיבות סובייקטיביות, כגון: אי ידיעה, טעות, שכחה או מחדל של המבוטחת או מי מטעמה.

• אין חולק כי המבוטחת דיווחה למל"ל על שינוי בשעות עבודתה והכנסותיה לפני חופשת הלידה.

מסקנת ביה"ד והחלטה
לדעת ביה"ד אכן נבצר מהמבוטחת לשלם את דמי הביטוח טרם הלידה, מהטעמים הבאים:

• המבוטחת לא הייתה יכולה למלא דוח רב שנתי (שינוי סוג) עבור 2016 לפני אפריל 2017, בהיותה מועסקת גם כשכירה והצורך להמציא טופס 106, שלא מונפק בתחילת השנה.

• המבוטחת חתמה על דוח רב שנתי ביום 1/6/2017, ששוגר באמצעות פקס למל"ל באותו היום. דרישת התשלום הגיעה אליה לאחר הלידה.

• יועץ המס העיד כי "מועד הלידה היה מוקדם מהצפוי".

ביה"ד מצביע על קשיים מסוימים בעובדות ובטענות המבוטחת אך בוחר שלא לתת להם משקל משמעותי:

• המבוטחת העידה כי אינה יודעת את חוקי המל"ל, כי היא נסמכה על יועץ המס, וכי דיווחה לו (במועד?) על גידול בהכנסותיה. כל הללו עלולים להצביע על נבצרות סובייקטיבית, שאינה מזכה בהענקה מן הצדק.

• ביה"ד התעלם מטענת המל"ל כי יועץ המס או המבוטחת יכלו לבצע את תשלומי דמי הביטוח המתבקשים באופן מקוון או בטלפון עוד לפני הלידה, ולא להמתין לקבלת שובר תשלום, מכיוון שטענה זו לא עלתה כסדרה במהלך הדיון והמבוטחת לא נחקרה עליה.

קובעת השופטת כי: "אני סבורה שהתובעת פעלה בתום לב ועשתה כל שלאל ידה על מנת להשלים את התשלום למוסד לביטוח לאומי טרם מועד הלידה…" ולא התאפשר לה הדבר. זוהי סיבה אובייקטיבית, העומדת בהוראת תקנה 3, ועל כן יש ליתן הענקה מטעמי צדק.
התביעה התקבלה.

בשולי הדברים
אין הפרט מעיד על הכלל, ומקרים דומים אחרים שיגיעו לשיפוט בהחלט עלולים להידחות.
מקרים דומים שהגיעו לשיפוט ונדחו מפורטים במבזקי מס קודמים 588, 719 ו-781.
יש להקפיד מאוד על דיווח ותשלום בזמן עוד טרם קרות אירוע מזכה בגמלה, שאם לא כן – עלולה הגמלה להישלל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.