ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 64018-11-16) דחה ביום 27/01/2020 את תביעתם של 50 מבוטחים בחברות משפחתיות (להלן: המבוטחים) וקבע כי בעלי מניות בחברות המשפחתיות (כל אחד לפי חלקו) חייבים בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח) על כל ההכנסה החייבת שיוחסה לנישום המייצג בשנת המס, מדי שנה, גם אם לא חולקו לו בפועל. זאת, מבלי לאבחן בין מקורות וסוגי ההכנסות בחברה, לרבות כאלו שלו היו מופקות ישירות על ידי המבוטחים, היו פטורות בידיהם מדמי ביטוח כליל.
רקע חוקי
- עד שנת 2007, הכנסות כגון ריבית, דיבידנד וכד' היו חייבות בדמי ביטוח כהכנסה פסיבית, כפוף למבחנים שונים, לרבות דיבידנד מחברה רגילה או משפחתית.
- משנת 2008 שונה החוק – נקבע פטור מדמי ביטוח למרבית ההכנסות בשוק ההון לרבות מדיבידנד, אך למעט דיבידנד על פי סעיף 373א לחוק. סעיף 373א לחוק קובע לעניין חברה משפחתית כי יראו הכנסה חייבת שהפיקה חברה משפחתית כמחולקת בסוף אותה שנת מס לבעלי מניותיה, כל אחד לפי חלקו (גם אם לא חולקה להם בפועל).
- משהחל המל"ל לשלוח הודעות חיוב בדמי ביטוח לבעלי מניות בחברות משפחתיות לגבי השנים שעד 2013, פנתה לשכת רואי חשבון למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל). לאחר מו"מ עם לשכת רו"ח נאות המל"ל לקבל את עמדת הלשכה החל משנת 2014 ואילך וקבע כי החיוב בדמי ביטוח, כאמור, לא יחול על הכנסות חברה משפחתית אשר אילו הופקו ע"י היחיד במישרין היו פטורות בידיו מדמי ביטוח.
- לגבי השנים שעד 2013, הוגשו התביעות דנן לבית הדין (ראה בהרחבה, גם על חזרת המל"ל מהסכמתו זו משנת 2018 ואילך, במבזקנו 807).
- עשרות התביעות לבתי הדין השונים בארץ, אוחדו לתיק אחד בביה"ד האזורי בת"א.
עיקרי קביעות ביה"ד
- לשון החוק אינה מאפשרת, אף לא במרומז, את פרשנות התובעים לפיה פרשנות הסייג לפטור מדמי ביטוח בסעיף 350(א)(6) לחוק "שאינה הכנסה לפי סעיף 373א" – אינו חל על הכנסות שביסודן פטורות מדמי ביטוח (רווח הון, שוק ההון, וכד'). הטלת החיוב בדמי ביטוח היא גורפת. סעיף 373א מדבר על "הכנסה" שמוגדרת בסעיף 1 לפקודה, כקשת רחבה של הכנסות. לו ביקש המחוקק לחייב בדמי ביטוח רק בגין הכנסות מסוימות, היה מציין זאת במפורש.
- ביה"ד "מוכיח" כי גם לפני שינוי החקיקה, דיבידנד מחברה משפחתית היה חייב בדמי ביטוח אך אפשר היה בדרכים שונות לא לשלם את דמי הביטוח. שינוי החקיקה נועד לאפשר את הגביה, בתום כל שנה. לדעת ביה"ד לא הייתה, וגם עתה אין, אבחנה בין סוגי ההכנסות השונות בחברה המשפחתית. נעיר כי לדעתנו ההשוואה שביצע ביה"ד והגזרה השווה שהוא גוזר, הינן שגויות שכן טרם שינוי החקיקה, כלל ההכנסות מדיבידנד היו חייבות בדמי ביטוח, בעוד שאחרי שינוי החקיקה, כל דיבידנד פטור מדמי ביטוח – פרט לדיבידנד מחברה משפחתית!
- נדחתה טענת המבוטחים לפיה העובדה כי ההכנסות המיוחסות לבעלי מניות החברה המשפחתית, אינן בסיס לגמלאות, משמיטה את הקרקע מהטענה שלא חל על הכנסות אלה הפטור. נקבע כבר בבג"ץ כי העניין אינו חד ערכי.
- נדחתה טענת המבוטחים לאפליה בין חיובו בדמי ביטוח של יחיד בעל מניות בחברה משפחתית, לבין יחיד בעל הכנסות "דומות" שאינו בעל מניות בחברה משפחתית. נקבע כי עניין החלת חברה משפחתית, הוא בחירתו של היחיד, ונעשתה מרצונו. לטענת ביה"ד יש לאותו יחיד הטבות שונות במיסוי לאור בחירתו זו. אי לכך לא ניתן לראות באי שוויון ביניהם בחבות בדמי ביטוח, כאפליה .
- גם טענות לשיהוי, כמו גם היסמכות על "הפטור" שנתן המל"ל עצמו משנת 2014 ואילך, להכנסות שסיווגן פטור כאמור, נדחו.
התביעות נדחו.
נקבע כי בדין הוטל חיוב בדמי ביטוח על בעלי מניות החברות המשפחתיות לגבי מלוא הכנסתן החייבת. המל"ל הבהיר לביה"ד כי לא יישלחו דרישות תשלום לשנים 2014 עד 2017.
בשולי הדברים
- כפי הנראה, מרבית המבוטחים, יגישו ערעור לביה"ד הארצי על פסיקה זו.
- כל עוד לא יתהפך הפסק או תשונה העמדה המקצועית, זה המצב המשפטי והפרקטי והמל"ל רשאי לגבות דמי ביטוח על כל רווחי החברה המשפחתית, לטענתו משנת 2018.
- לדעתנו ראוי הרבה יותר כי הטלת החיוב תחל משנת 2020 בלבד, שכן ההודעה על חרטת המל"ל מההסכמות של שנת 2014, פורסמה בציבור רק בנובמבר 2019.
- המל"ל מסר ללשכת רואי חשבון כי הליכי הגבייה של דמי הביטוח בגין חברות משפחתיות ימשיכו להיות מוקפאים עד לתום הזמן הקבוע בחוק להגשת הערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
- על אף המצב המשפטי החדש, לא אלמן ישראל וניתן לצמצם ולמזער את רוע הגזרה בבחינת זהות בעלי המניות בחברה המשפחתית ועוד.
ראוי להיערך לבאות כבר עתה, ואנו מזמינים אתכן להיוועץ בעניין.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.
