בינואר 2020 פורסמה החלטת מיסוי מספר 2697/20 שאינה בהסכם, בנושא יצוא עקיף של רכיב במוצר אחר. נקבע בה כי מכירות המבקשת לא יחשבו כיצוא, לעניין החוק לעידוד השקעות הון.

תמצית העובדות בהחלטה
חברה תושבת ישראל העוסקת בפיתוח וייצור של רכיב המשולב במערכת ביטחונית. המערכת מיוצרת על ידי חברה אחרת בישראל (להלן: "חברה 2"), אשר מייצאת את המערכת ללקוחות הקצה מחוץ לישראל.
בהסכם ההתקשרות של החברה עם הלקוח (חברה 2) מופיע כי: יצור הרכיב נעשה על פי הזמנה של חברה 2, ההתקנה נעשית אצל חברה 2, אחריות החברה הינה מול חברה 2, תכניות הרכיב מופקדות אצל חברה 2.
החברה אינה צד להסכמים, למשא ומתן ולתמחור המערכת מול לקוח הקצה וכל ההתקשרות של החברה נעשית רק מול חברה 2. במרבית המקרים החברה אינה יודעת את זהות לקוח הקצה.
מחיר המערכת הביטחונית אינו מופרד לרכיביה השונים, לרבות הרכיב הספציפי שמיוצר על ידי החברה. החברה מקבלת הכנסותיה מחברה 2 בש"ח ואינה מתומחרת במטבע זר לפי ההסכם מול לקוח הקצה בחו"ל.

הבקשה
החברה ביקשה כי יראו את המכירות המבוצעות באמצעות חברה 2 כמבוצעות במישרין ללקוח הקצה על ידי החברה, לצורך עמידה בתנאי מפעל בר תחרות הקבוע בסעיף 18א לחוק עידוד השקעות הון, כך שיראו בה למעשה כיצואן ישיר.

החלטת המיסוי
בנסיבות אשר תוארו לעיל, נקבע כי אין מדובר ביצואן ישיר, משום שכל הסיכונים והסיכויים החלים על הייצור והייצוא חלים על חברה 2 ולא על החברה.
יחד עם זאת נקבע כי ניתן לראות בחברה כיצואן עקיף, המוכר רכיב במוצר אחר, או אז תצטרך החברה לעמוד בתנאים הקבועים בחוק ובתקנות, לרבות מכירות בשוק מסוים בשיעור של 50% או יותר וסכום מכירות שלא יפחת מ- 15 מיליון ₪.

משמעויות ההחלטה ותובנות
שוב קיים מתח בין יצואן ישיר לבין יצואן עקיף.
חברות מעוניינות להיות יצואן ישיר כדי לא לעמוד ברף מבחנים גבוה כגון מחזור מכירות ושיעור מכירות לשוק מסוים, רף שאינן מגיעות אליו, שאלמלא כן היו טוענות ליצוא עקיף. ראה בנדון גם מבזק מס 799.
רשות המסים מחדדת שוב ושוב בהחלטות מיסוי כי כדי להיות יצואן ישיר יש לשאת במלוא הסיכונים והסיכויים מול לקוח הקצה בחו"ל.

חברה, אשר ברי שהקשר המסחרי והחוזי שלה הינו אך ורק מול היצואן הישראלי הישיר, ואינה מכירה את לקוח הקצה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לטעון לגביה ליצוא ישיר.

על מנת ליהנות מהטבות המיסוי של יצואן ישיר מבלי להיות מוגבלים במבחנים המחמירים של יצואן עקיף, רצוי שהחברה תהיה חלק ממערך ההסכמים הכולל, ותוודא עמידה במבחנים נוספים (לרבות מט"ח, עלויות ועוד) אשר יסייעו למעמד הנכסף של יצואן ישיר.
הקפדה כזו לרוב ישימה ואכן מצדיקה את המאמץ הכרוך ביישומה.
יחד עם זאת, כיון שמדובר בחישוב מחדש של תהליך עסקי, הכרוך בעלויות לא מועטות – יש לעשות הליך זה עוד מראשיתו בליווי אנשי מקצוע כדי שהיעד של הטבת המס יושג.
למשרדנו ניסיון רב בליווי יצואנים ישירים ועקיפים מתחילת התהליך ועד סופו, כולל החלטה לגבי אזור הפיתוח הרלוונטי.
משום שלכל חברה יש "לתפור חליפה ייחודית" נשמח לסייע ולקדם חברה רלוונטית, אל היעד הנכסף.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני ולרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, המלווה חברות בחוק עידוד הממוקמות באזור הצפון, ממשרדנו.