לאור משבר הקורנה וכצעד חשוב למלחמה בנגיף הקורונה ממשלות רבות ואף ממשלת ישראל הורו לאוכלוסייה להימנע ככל שניתן ממגע פיזי בין-אישי ואף מקרבה פיזית לבני אדם אחרים שבסביבתם.

לכן הורו הללו למעסיקים לצמצם את נוכחות כוח האדם במקומות העבודה.

השוק הפרטי בישראל התבקש שהחל מיום ה- 17.3.2020, יצמצם את הנוכחות של העובדים במקומות העבודה בשיעור של 70% !!!

לאור האמור, פירמות ועסקים רבים פועלים בימים אלו תחת תקנות שעת חרום, עפ"י הנחיות משרד הבריאות בפרט והנחיות משרדי הממשלה בכלל, במטרה לדלל את אוכלוסיית העובדים המצויים במשרדי העסק, ולהורות להם להישאר ולעבוד מביתם הפרטי. ברור לכל, כי צמצום מסיבי כאמור במשאב האנושי של כל עסק ועסק הינו צעד חריג אשר מסכן את הפעילות העסקית עד כדי עצירתה וגרימה חו"ח לקריסת העסק.

לפיכך, על מנת  למזער את הנזקים הקשים כאמור לעיל ולשמור על הפעילות הקיימת, בפגיעה מינימלית. עסקים אלו נדרשים להיערך, ובין השאר לרכוש עבור עובדיהם מחשבים נייחים ומחשבים ניידים עליהם מתקינים תוכנות ואפליקציות בטכנולוגיות מתקדמות להעברת קול ווידאו (למשל, לשיחת בין אישיות בין עובדי העסק ו/או בין העובדים לספקים ו/או לקוחותיהם, חדרים וירטואליים ל"פגישות" עם לקוחות, שיחות וידאו קונפרנס ועוד), וכן מדפסות. בנוסף משקיעים עסקים אלו במערכי אבטחה לכל המידע המצוי במחשבים הנ"ל. כל זאת על מנת לשמר את המשך הפעילות העסקית עד כמה שניתן, ולספק את דרישת לקוחותיהם.

הוצאות אלו יגיעו לעשרות אלפי שקלים ואף יותר, ככל שמדובר בעסק עם מספר עובדים רב.

הכללים החשבונאים המקובלים, הוראות פקודת מס הכנסה והפסיקה בנושא התרת הוצאות קובעים כי למשל, רכישת מחשבים ותוכנות כאמור הינם "רכוש קבוע" או "נכס הוני" אשר העסק ייהנה מהיתרונות הכלכליים שלו למשך מספר שנים. דהיינו, ברכישתם יוצרים לעסק יתרון מתמיד, לפיכך לא ניתן לנכות את עלות רכישתם כהוצאה שוטפת אלא בסכום נמוך יותר משמעותית, למשל לפי גובה הוצאות הפחת השנתי המותרות עפ"י הוראות הפקודה ותקנותיה. יישום האמור, מביא להתרת כלל ההוצאה לרכישת הנכסים הקבועים בפריסה על פני מספר שנים.

עפ"י תקנות הפחת (1941), פחת בגין ציוד קבוע מסוג מחשבים ניידים/נייחים, לרבות ציוד נלווה – 33.3% לכל שנה, ואילו מחשבים אחרים – 25% פחת לכל שנה.

עם זאת, סעיף 17(6) לפקודה קובע כי הוצאות הוניות כאמור לעיל יותרו בכל זאת בניכוי כהוצאה שוטפת בתנאי שמדובר ב: "הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף קרקע ונגד שטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו".

אנו רואים כי המחוקק מאפשר ואף מעודד עסק שנקלע למצב חרום ונדרש, באופן טבעי, לנקוט בצעדים מידיים על מנת לשמור על המשך קיומו של עסקו, ולדרוש הוצאות אלה בניכוי שוטף מההכנסה החייבת. אין ספק כי מדובר בתכלית חקיקה נכונה וראויה.

האם נגיף הקורונה נחשב לפגע טבע?

לדעתנו, ומבלי להידרש לאבחונים ביולוגיים ורפואיים, השכל הישר והמצב ששורר כיום בשווקים בעולם כולו, מביא אותנו למסקנה ברורה כי נגיף (וירוס) מיקרוסקופי שהגיע מעולם החי ועובר מאדם לאדם ופוגע במשאב החשוב והעיקרי של העסק, ההון האנושי, שבעקבותיו נדרש העסק לבצע שינויים דרסטיים בדפוסי העבודה ע"מ לקיים את הפעילות השוטפת של העסק ולשמור על הקיים, ייחשב לפגע שמקורו מן הטבע.

נציין כי לפני פרסום עמדות החייבות בדיווח לשנת 2019 ביקשה רשות המיסים לפרסם עמדה בעניין האמור בזו הלשון:

"עמדה מס' 68/2019 ניכוי בגין נזקי טבע

ניכויים בגין נקיטת אמצעים למניעת סחף קרקע ונגד שטפונות ופגעי טבע אחרים בהתאם להוראות סעיף 17(6) לפקודה, יותרו רק כנגד הכנסה שמקורה בפעילות חקלאית."

 אולם, לאור תגובת לשכת רו"ח לטיוטא העמדות שהופצה לתגובות, ואולי מתוך ראיית הנולד, עמדה זו לא פורסמה, וטוב שכך.

לעמדתנו, אין ספק כי כל ההוצאות ההוניות הכרוכות בהתאמת הסביבה העסקית לעבודה במתווה חרום שאנו חווים כיום, ובין היתר רכישת מחשבים ותוכנות לעובדים לעבודה מהבית כמפורט לעיל, מהווים הוצאה שוטפת המוכרת בניכוי במלואה עפ"י הוראות ותכלית סעיף 17(6) לפקודה.

כמו-כן, ולעניות דעתנו, על רשות המיסים בעת הזו להוציא הנחייה כבר כעת לציבור הנישומים כי הוצאות כמפורט לעיל ודומיהן יותרו לעסק כהוצאות שוטפות עפ"י סעיף זה ,או לחילופין שייקבעו כי התפשטות משבר הקורונה (שהוכר כבר כמגיפה עולמית) ייחשב כפגע טבע עפ"י סעיף 17(6) לפקודה, כאמור לעיל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח בועז כהן, ולרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.