רכישה עצמית של מניות (להלן: "הרכישה") היא פעולה כלכלית במסגרתה חברה רוכשת מניות שהיא עצמה הנפיקה, פעולה שהותרה בישראל מאז חקיקת חוק החברות משנת 1999. סיווג הרכישה לעניין דיני המס האם כעסקת דיבידנדים או כעסקת רווח הון עברה אבולוציה החל מחוזר 10/2001 בעניין "השפעת חוק החברות החדש על דיני המס", שקבע כי כלל יש לסווג את העסקה כמכירת מניות החייבת במס רווח הון (בידי המוכר) ובמקרה בו נעשתה רכישה עצמית מכל בעלי המניות באופן שווה (פרו רטה), יש לסווג את הרכישה כחלוקת דיבידנד.

בפס"ד דן ברונבסקי (עמ"ה 21268-06-11) (להרחבה ראה מבזק 530) נקבע כי יש לראות לעניין מס ראשית, בכל סכום הרכישה כחלוקת דיבידנד לכל בעלי המניות (הנותרים והמוכר), ובשלב שני רווח הון (רכישת המניות ע"י בעלי המניות הנותרים מהמוכר) (להרחבה ראה להלן גישה 1).

בפסק דין בר ניר תמר (ע"מ 1100-06) נקבע כי יש לראות בכל סכום הרכישה כחלוקת דיבידנד לנותרים בלבד, ובמקביל כרכישת מניות המוכר (רווח הון בידו) ע"י הנותרים (להרחבה ראה להלן גישה 2).

יצוין כי בשני פסקי הדין הנסיבות היו חריגות ביותר.

ביום 11.1.2018 הוציאה רשות המיסים חוזר 2/2018 (להל: "החוזר") בעניין "רכישה עצמית של מניות בהתאם לחוק החברות" ולמעשה החליף בכל הקשור לעניין רכישה עצמית את האמור בחוזר 10/2001. להלן עיקרי החוזר בדבר סיווג הרכישה לצורכי מס:

• במקרה בו נעשתה רכישה עצמית מכל בעלי המניות באופן שווה (פרו רטה), יש לסווג את הרכישה כחלוקת דיבידנד לבעלי המניות.

• במקרה שבו הרכישה העצמית לא נעשתה באופן שווה (פרו רטה) יראו את העסקה בכל מקרה (למעט חריג שיצוין בהמשך) כדיבידנד ורווח הון כך:

גישה 1 – סכום הרכישה יסווג כדיבידנד בידי כל בעלי המניות (הנותרים והמוכר), וסכום הדיבידנד (ברוטו) שחויב בידי הנותרים בלבד יהווה את התמורה בעסקת רווח ההון אצל המוכר.

 (כלומר, חלק מהסכום שהתקבל אצל המוכר יסווג כדיבידנד וחלק נוסף יסווג כרווח הון).

גישה 2 – סכום הרכישה יסווג כדיבידנד בידי בעלי המניות הנותרים בלבד, וסכום הדיבידנד (ברוטו) שחויב בידי הנותרים יהווה את התמורה בעסקת רווח הון אצל המוכר.

(כלומר למוכר עסקת רווח הון בלבד).

יצוין כי החוזר מציין כי הנטייה לסיווג כגישה הראשונה תהא כשבעל המניות המוכר – מכר רק חלק ממניותיו, בעוד שאילו מכר את כלל מניותיו נטיית רשות המיסים תהא לסיווג לפי הגישה השנייה.

למען שלמות התמונה, החוזר קובע כחריג כי מקום שמדובר בחברה ציבורית המבצעת רכישה עצמית (בשיעור שאינו מהותי) יראו בעסקה כולה כרווח הון בלבד אצל המוכר ולא יחול אירוע מס בידי הנותרים.

להלן נקודות למחשבה בין סיווג כעסקת רווח הון לבין סיווג כדיבידנד ובין הגישות השונות:

• מס חברות – ככל והחברה הרוכשת הינה תושבת ישראל ובעלי המניות בה חברות תושבי ישראל:

בעוד שאצל המוכר תועדף הגישה 1, שהרי חלק מהסכום יסווג כדיבידנד פטור (ס'126(ב)) ורק על חלק מהעסקה ישולם מס רווחי הון;

 הרי שאצל הנותרים – העדיפות לגישה 2 (דיבידנד גדול יותר מאשר גישה 1), שהרי מצד אחד הדיבידנד יהיה פטור ומצד שני יינתן בגינו עלות למניות. (בהתאם לחוזר יש לראות בסכום ההכנסה שחויבה כדיבידנד בידי הנותרים כמחיר מקורי של המניות הנרכשות).

• קיזוז הפסדי הון – חלק הרכישה העצמית שיסווג כרווח הון בידי בעל המניות היוצא יוכל להתקזז מהפסדי הון שיש לו (שוטפים או מועברים).

• חלק התמורה כאמור שתסווג כדיבידנד בידיו יוכל להתקזז מול הפסדי הון שוטפים שנצמחו לו באותה שנה ככל שאינו בעל מניות מהותי בחברה זו, או שהפסד ההון נצמח לו מהחברה עצמה.

• מס שולי עד המועד הקובע (למוכר) – כידוע יחיד שרכש את מניותיו לפני 1.1.2003 שיעור המס בגין

החלק הלינארי עד המועד הקובע יחויב במס שולי (עד 50%), בהנחה כי אין ליחיד רר"ל עד המועד הקובע, יעדיף המוכר את הגישה 1, שהרי חלק מהעסקה תחויב בשיעור על דיבידנד 25%/30% במקום שחלק ממנו באופן לינארי יחויב ב- 50%.

• המוכר תושב חוץ – סיווג כדיבידנד יחייב את המוכר ככלל בשיעור של 30%/25%, או בשיעור נמוך יותר ככל שמדובר במדינת אמנה.

לעומת זאת, בסיווג כרווח הון עשוי להינתן פטור מלא ככל ומתקיימים הוראות סעיף 97(ב2) או 97(ב3), ובמדינת אמנה – הפטור רחב בדר"כ הרבה יותר. בהקשר זה ניתן לציין כי בנסיבות מסוימות, חלק מהתמורה ברכישה העצמית המסווג כדיבידנד על פי הוראות הדין הפנימי, יסווג כרווח הון עפ"י הוראות האמנה.

• עולה חדש, תושב חוזר ותיק ותושב חוזר – בחברה תושבת חוץ, הללו ייהנו מפטור ממס על דיבידנד לתקופה של 5 או 10 שנים בהתאם למעמדם, בעוד שלגבי רווח הון הפטור הוא 10 שנים, ולתקופה שלאחר מכן יינתן פטור יחסי.

כדאיות הסיווג תקבע בהתאם לזמן ביצוע הרכישה העצמית ביחס לתום תקופת ההטבות כדלעייל.

נזכיר כי מכירה מלאה או חלקית של מניות המוכר עשויה להכריע את אופן סיווג העסקה לדעת רשות המיסים, כך שככל שניתן, ראוי להקביל את הסיווג שתקבע רשות המיסים, לכדאיות למוכר ו/או לקונים, כפי שהוצגה לעייל.

על אלה ועוד נרחיב במבזקים נוספים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) בועז כהן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.