ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 46493-09-16) דחה ביום 30 במרץ 2020 את תביעתו של גורי צוקר (להלן: המבוטח) וקבע כי אין לראות בתשלום הבונוס ששולם לו לאחר תאונת העבודה, כחלק משכרו הרגיל לצורך חישוב דמי הפגיעה וגמלת הנכות מעבודה.

רקע חוקי

הבסיס לחישוב גמלת פגיעה בעבודה יהא:

לעובד עצמאי – בדרך כלל לפי ההכנסה ששימשה בסיס למקדמות לפני הפגיעה בעבודה ("גמלה חוסמת").

לעובד שכיר – שכר העבודה הרגיל ברבע השנה שקדם ליום הפגיעה שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, מחולק ב- 90.

ככל שהיה בתקופה שלפני או אחרי הפגיעה "תשלום נוסף" [סכום "חריג" שסכומו  לפחות 25% משכר המינימום (1,325 ₪ 1/20)], הרי שסכום זה ייפרס ל-12, והחלקים הרלוונטיים שלו יצורפו לשכר הרגיל לעניין חישוב דמי ביטוח וחישוב ההכנסה לעניין גמלאות. תשלום נוסף שסכומו נמוך מהאמור – יצורף כולו לשכר החודשי הרגיל, לעניין החישוב האמור.

רקע עובדתי

• המבוטח, רואה חשבון, בעל שליטה יחיד בחברה (להלן: החברה) ומקבל ממנה שכר קבוע של 12,000 ₪ כל חודש.

• החברה הייתה שותפה בשותפות רואי חשבון (להלן: השותפות).

• ב-9.2011 היה לו אירוע מוחי, שהוכר כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שילם לו גמלה בהתאם לבסיס שכר של 36,000 ₪ ברבע השנה שקדם לפגיעה.

• ב-11.2011 שילמה לו החברה בונוס מיוחד בסך 140,000 ₪. המבוטח ביקש לפרוס סכום זה ולצרף 3/12 ממנו לבסיס השכר הרבעוני לעניין הגמלה.

• המל"ל סירב.

טיעוני הצדדים

 עיקר טיעוני המבוטח:

• הבונוס אינו מלאכותי. הוא "תשלום נוסף" ויש לפורסו ל-12 לפי הוראות החוק.

• בשונה מעצמאי לגביו מיושמת "גמלה חוסמת", (לא ניתן להגדיל ההכנסות לאחר הפגיעה, הרי לעניין שכיר אין הוראה כזו והבחינה היא שכר רגיל בצרוף פריסת "תשלום נוסף".

• הבונוס אינו מלאכותי ונובע מגידול רווחי החברה כתוצאה מגידול מרווחי השותפות בדיוק בעיתוי זה.

• לעניין פגיעה בעבודה, בעל שליטה הוא שכיר לכל דבר ועניין לרבות הוראות הפריסה, ואין להחיל את תקנות המקדמות (גמלה חוסמת) על בעל השליטה, כאילו היה עצמאי.

עיקר  טיעוני המל"ל:

• המבוטח הוא בעל השליטה היחידי והוא מחליט על תשלום מענקים או שכר לעצמו, ואינו שונה מעמדו ממעמד של עצמאי, לרבות הרציונאל של תקנה 11.

• אף שלאורך השנים היו בחברה רווחים עודפים, מעולם לא חולק למבוטח בונוס ושכרו היה קבוע ואחיד כל השנים, למעט עתה, סמוך מאוד לאחר הפגיעה. הדבר מצביע על "חוסר תום לב".

דיון והחלטה

• ביה"ד מזכיר פסיקה לפיה "גמלת נכות מעבודה הינה גמלה מחליפת שכר שתכליתה לשמור על רמת החיים אליה הורגל המבוטח בהתאם לשכר שדווח בזמן אמת בטרם קרות האירוע המזכה בגמלה".

• בגמלאות המבוססות על שכרו של המבוטח, יש חשיבות רבה לקביעה אמיתית של השכר. לחשיבות זאת מטרה כפולה:

הגמלה אמורה להחליף הכנסה שפסקה ולכן מתבססת על השכר שקיבל המבוטח למעשה, אך פקיד התביעות אמור לבדוק את נכונות השכר כדי למנוע ניצול לרעה של החוק.

• ביה"ד לא מקבל את הגישה לפיה בעל שליטה בחברה הינו כעצמאי לעניין חישוב השכר לצורך גמלת הפגיעה (לכן לא ניתן להחיל את תקנה 11 – גמלה חוסמת).

עם זאת קובע ביה"ד כי למל"ל קיים שיקול דעת לבחון אם התשלום מהווה חלק מהשכר. ומקובלת עליו עמדתו כי "תביעות בעלי שליטה בחברה נבדקות בקפידת יתר על מנת לחסום דיווח מלאכותי בדיעבד כתכלית תקנה 11, כך שאין המדובר בהחלת התקנה אלא בבחינה לפי תכליתה של התקנה גם במקרה של בעל שליטה בחברה".

• "בין אם התובע נבחן כשכיר ובין אם כעצמאי עדיין הייתה נבחנת סבירותו של בונוס/מקדמה שהיה/הייתה מדווח/ת".

עמדת ביה"ד היא כי אכן היה מקום להתעלם מן הבונוס האמור.

• ביה"ד מזכיר כי נושא זה נדון רבות בפסיקה בעניינן של מבוטחות שכירות שילדו: האם שכרן הועלה באופן מלאכותי לפני הלידה וכד', ובמיוחד נבחן הדבר במקרים בהם יש קרבה משפחתית בין המעסיק ליולדת.

כך גם בענייננו – ניתן לבחון את השכר ו/או הבונוס בקפידת יתר.

• "הוכח במסגרת ההליך כי ככלל משך התובע משכורות בגובה מסוים מהחברה מבלי להתייחס לרווחי החברה מהשותפות. רק לאחר האירוע בחר למשוך בונוס בהיקף גדול, כאשר לא הובהר מועדו וסכומו".

• "לא הוכח, בניגוד לטענת התובע, כי משיכת הסכום הנוסף כמשכורת מהחברה היא פעילות רגילה ומקובלת ללא קשר להתרחשות תאונת העבודה. ההיפך הוכח בפנינו. שכרו המדווח של התובע נותר קבוע לאורך כל התקופה, להוציא העלאת שכר אחת, מבלי להתחשב בסכום הרווחיםשחילקה השותפות לחברה".

  • "…לא מצאנו כי התובע הפריך את הנחת הנתבע לפיה מדובר בתוספת שכר פיקטיבית ולא סבירה".

  התביעה נדחתה.

  בשולי הדברים

  בית הדין פונה בשולי הפסק למוסד לביטוח לאומי וקובע שיש קושי בבחינת בעלי השליטה כעצמאים. גישה זו היא לכאורה ללא עיגון ברור בחקיקה, ועל המוסד לביטוח לאומי להידרש לקושי זה.

  אנו מצטרפים לבקשה זו של בית הדין, וקוראים למל"ל לדון עם נציגי המייצגים במטרה להוציא הבהרות ונהלים מוסכמים בעניין.

  לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.