ביה"ד האזורי (ב"ל 61441-11-19) דחה ביום 18/2/2021 את תביעתה של פגית כץ (להלן: המבוטחת) לתשלום גמלת אזרח ותיק (זקנה) אחורנית, לשנתיים נוספות מעבר ל-12 החודשים שהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שילם, שזו התקופה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) לתשלום רטרואקטיבי במקרה זה. בד בבד, ביה"ד המליץ שהמל"ל ירחיב את המידע של ציבור המבוטחים באשר לזכויותיהם.

עיקרי החוק ונוהג המל"ל

• סעיף 296(א) לחוק קובע, שכל תביעה לגמלת כסף, תוגש למל"ל תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, ולא תשולם גמלה בעד תקופה שעולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, למעט חריגים.

• סעיף 296(ב) קובע, כי לעניין קצבת זקנה – ניתן לשלם אחורנית עד 48 חודש, ואולם לגבי תקופת זכאות לקצבת זקנה המותנית בגובה ההכנסה (תקופה שלפני גיל 70 לגברים בכל אופן, ולנשים שנולדו ב- 5/1950 ואילך. להלן: גיל הזכאות) – רק עד 12 חודשים אחורנית.

• המל"ל שולח למבוטחים שנמצאים בישראל, המתקרבים לגיל הפרישה, מכתב הכולל טופס תביעה והסברים, לרבות בעניין תקופת השיהוי. לאחר מכן המל"ל שולח תזכורת מדי שנה לאלה שטרם הגישו את התביעה.

• הזכאות לקצבת אזרח ותיק, לגבי נשים שנולדו לאחר שנת 1950: בגיל פרישה (גיל 62 עד גיל 70) יש מבחן הכנסות. בגיל הזכאות (גיל 70 ואילך) אין מבחן הכנסות.

תמצית עובדתית

• ב- 6/2016 הגיעה המבוטחת לגיל פרישה (גיל 62 לנשים) והמשיכה לעבוד כשכירה (ככל הנראה בסכום משכורת שאינו שולל קצבה).

• בסמוך ולפני תאריך זה, המל"ל שלח לתובעת מכתב בנוגע לבחינת זכאותה לקצבה וכלל במכתב מידע על הזכאות הרטרואקטיבית של 12 חודשים בלבד.

• ב- 7/2019 הגישה המבוטחת תביעה לתשלום קצבת זקנה וקיבלה תשובה מהמל"ל כי תביעתה אושרה מ- 7/2018 ולא מהמועד שבו מלאו לה 62 שנים.

טיעוני הצדדים

• לטענת המבוטחת, בסמוך לאחר הגעתה לגיל הפרישה פנתה למל"ל באמצעות המוקד הטלפוני לבירור זכאותה לקצבת זקנה, ונמסר לה כי בפניה דרך חלופית להגיש התביעה במועד מאוחר יותר, וזכאותה לקבלת קצבה, אחורנית מגיל הפרישה, לא תיפגע.

• לטענת המבוטחת היא הוטעתה ע"י המוקד הטלפוני של המל"ל, לרבות חוסר מידע באתר האינטרנט, וכי נגרם לה נזק כספי בסך כ- 77,000 ₪ (בחישוב של 3,502 ₪ לחודש לתקופה 8/2016 עד 6/2018).

• לטענת המל"ל אושר לה תשלום אחורנית כחוק, לתקופה של 12 חודשים בלבד. לא הייתה ולא הוכחה כל הטעיה מצד המל"ל.

דיון והחלטה

• ביה"ד מאזכר פס"ד שניתנו בביה"ד הארצי, לפיהם המל"ל, נדרש לממן קצבאות ע"י כספי המל"ל כך שאין לעודד מבוטחים להשתהות בהגשת תביעות לגמלה.

• הלכה פסוקה היא כי על מנת ליצור זכאות לקצבה, יש להגיש תביעה למל"ל. כפי שנקבע בהלכת גלעדי: "תנאי הכרחי להענקת גמלה לפי החוק הינה הגשת "תביעה" למוסד… בהיעדר הוראה חוקית, לא מוטלת על המוסד חובה לחפש אחר מבוטחים ולהעניק להם זכויות או כספים שלא תבעו…".

• המבוטחת אישרה בחקירתה שהכתובת הרשומה על המכתב שנשלח ע"י המל"ל היא כתובת מגוריה ולא הכחישה את קבלת המכתב מיום 5/6/2016. במכתב פורטו בין היתר זכויותיה לגמלת זקנה תוך ציון כי זו תשולם רטרואקטיבית עד 12 חודשים מיום הגשת תביעה. לאור המכתב היא הייתה אמורה לדעת בזמן אמת כי עליה להגיש תביעה למל"ל עם הגיעה לגיל הפרישה ואם לא תעשה כן, זכאותה תוגבל ל- 12 חודשים אחורנית מיום הגשת התביעה.

• ביה"ד קובע כי המבוטחת לא הצליחה להוכיח כי הוטעתה ע"י נציג מטעם המל"ל במוקד הטלפוני שכן שיחתה לא הוקלטה ולא הובאו ראיות לתימוכין.

• במשלוח מכתב כאמור יוצא המל"ל חובתו. אין להטיל על המל"ל חובה מוגברת להדריך כל מבוטח באופן אישי בדבר האפשרויות למיצוי זכויותיו.

התביעה נדחתה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.