למידע נוסף ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.
בעדותה בביה"ד העידה המבוטחת דברים שונים מאלו שנמסר לכאורה לחוקר הבל'. לטענתה, לא הצליחה להבין כתב ידו של חוקר הבל' וחתמה על הודעתה בהסתמך על דבריו ברישום הדברים שאמרה. ניתנה לה שהות נוספת להשלים ראיותיה ביחס לטענה כי מדובר בגרם מדרגות משותף.
רקע חוקי:
סעיף 79 לחוק קובע שתאונת עבודה לעובד שכיר הינה "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".
סעיף 80(1) לחוק קובע ש- "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו".
בפס"ד יוסף דוידיאן, נקבע כי תאונה שאירעה שלא ברשות הרבים אלא ברשות הפרט של המבוטח, בו מקום בו עליו לשאת באחריות בנטרול סיכוני הדרך, לא תוכר כתאונת עבודה.
בהלכת רונן, נקבע כי מקום בו אירעה התאונה מחוץ לדלת מעונו של המבוטח, על המוסד לביטוח לאומי להוכיח שלמבוטח הייתה שליטה מלאה על סיכוני הדרך העשויים להיווצר באותם חדרים.
דיון והחלטה:
ביה"ד בחן האם הבל' הוכיח כי מדובר אכן במדרגות שיש לראותן כאילו היו בתוך שטח ביתה של המבוטחת, כלומר מדרגות המשמשות אותה באופן בלעדי ולכן יש לראות בה האחראית לסיכונים הטמונים בה.
טענת הבל' התבססה כולה על ההודעה לחוקר הבל'.
הבל' בחר לוותר על חקירותיהם של אותם עדים, כך שבפני ביה"ד 3 עדויות שלא נסתרו! הנתמכות בצילום מהשטח, כל אלה מנוגדים לרישום בהודעה שנמסרה לחוקר.
למידע נוסף ניתן לפנות
למר חיים חיטמן, ממשרדנו.