ביום 05/07/2020 פורסם ברשומות החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 261), התשפ"ב- 2022. במסגרת התיקון בוצעו שינויים בסעיף 85א לפקודת מס הכנסה וכן נוספו שני סעיפים: 85ב ו-85ג.

בסעיף 85א נוספו ההגדרות "ישות" (חבר בני אדם, לרבות יחידה עסקית של חבר בני אדם שלגביה נערכים דוחות כספיים נפרדים) ו"קבוצה רב לאומית", וכן נוסף סעיף (ה1) העוסק בעסקה חד פעמית/ עסקה בהיקף קטן ובפטור אפשרי לגביהן.

סעיף 85ב דן בחובת התיעוד לעניין קבוצה רב לאומית. עיקר הדרישות באות לידי ביטוי בתקנות, אשר פורסמו ממש לאחרונה ביום 22/09/2022, ואשר עליהן נרחיב בהמשך.

סעיף 85ג דן בדיווח ישות-אם בקבוצה רב לאומית (חבר בני אדם המחזיק במישרין או בעקיפין ברוב אמצעי השליטה בישויות אחרות בקבוצה הרב לאומית…). הסעיף מרחיב לגבי דרישות כלפי קבוצה רב לאומית שמחזור עסקאותיה בשנה שקדמה לשנת הדיווח עולה על 3.4 מיליארד ₪. כאמור, ביום 22/09/2022 פורסמו התקנות עצמן:

החרגת עסקאות בין לאומיות מסויימות:

בוטלה תקנה 4- עסקה בין לאומית חד פעמית, שאושרה בידי פקיד השומה- דיווח כאילו לא קיימים יחסים מיוחדים (תקנות 2 ו- 3 לא יחולו). נראה כי הסמכות לאשר עסקה חד פעמית נובעת כעת מכוח החוק ולא מכוח התקנות, כפי שהיה בעבר. אכן, סעיף 85א(ה1) החדש, מעניק למנהל סמכות להתקין תקנות הפוטרות את הנישום מהחלת הוראות מחירי העברה, כולן או חלקן, אם מדובר בעסקה חד פעמית או בעסקה בהיקף קטן, ובתנאי ש"החשש לקביעת מחיר העסקה שלא בתנאי שוק בנסיבות האמורות אינו מצדיק את תחולת ההוראות".              

התקנות שאושרו לא כוללות הקלות לגבי עסקאות כאמור. אנו תקווה שהסמכות לקבוע כללים מקילים באשר לעסקאות בעלות היקף נמוך ולעסקאות חד פעמיות, תופעל בהקדם.

חובת הגשת חקר מחירי העברה על פי דרישת פקיד השומה:

הגשת דוחות לפי דרישת פקיד שומה תוך 30 יום במקום 60 יום.      

כזכור, קיימת חובה לפעול על פי מחירי שוק בעסקאות רב לאומיות, אך נכון להיום, לא קיימת חובה לערוך חקר מחירי העברה מבעוד מועד.

ככלל, ובפרט לאור קיצור התקופה כאמור, אנו ממליצים להצטייד מראש בחקר מחירי העברה ולפחות במזכר מחירי העברה, כדי לוודא עמידה בתנאי שוק בזמן אמת ו"לשדרגו" לעבודת חקר עם דרישת פקיד השומה.

זו ההזדמנות להזכיר שבפעילות רב לאומית מתמשכת, יש צורך לעדכן את מחיר השוק \ את עבודת החקר מדי תקופה (כשלוש שנים), וכן בקרות שינויים מהותיים באופי העסקאות או בשוק בו מתבצעות אותן עסקאות, כדי שאלו ימשיכו לשקף את תנאי השוק כנדרש.

בהקשר זה נציין שלטעמנו, במציאות שבה הריבית מזנקת ברחבי העולם ובישראל בכלל, עליית שיעורי הריבית לא אמורה להשפיע על עסקת אשראי שניתנה בעבר; כך, אם הריבית קבועה ואינה משתנה ותקופת ההלוואה טרם הסתיימה, לא אמור להשפיע; עליית הריבית רלבנטית כמובן לעסקאות אשראי בעלות תנאים משתנים ולעסקאות אשראי חדשות (גם עם אותם צדדים קשורים).

חובות תיעוד ודיווח:

כיום, חובת הדיווח על עסקאות בינלאומיות מתבצעת על גבי טופס ייעודי – ט' 1385. ראו לעניין זה מבזקנו מס' 791.

חובות התיעוד והדיווח הותאמו להמלצות ה- OECD במסגרת תכנית ה- BEPS ובפרט – תכנית פעולה מס' 13 (Action 13). בין השאר, נקבעה חובה לצרף את המבנה הארגוני של הנישום, הכולל חלוקה לתחומי פעילות מהותיים בקשר למבנה הארגוני, והסבר מפורט לגבי בעלי התפקיד בקבוצה הרב לאומית שאליהם כפוף הנישום, לרבות פירוט תפקידם והמיקום הגיאוגרפי של משרדם. כמו כן, נדרש הנישום לצרף רשימת מתחרים עיקריים, אם קיימים.
לישות בקבוצה רב לאומית שמחזור העסקאות שלה, בשנה הקודמת לשנת הדיווח, עולה על 150 מיליון ₪, יצורפו מסמכים כמפורט בתקנות, ובפרט: פירוט הסכמים עיקריים למתן שירותים (למעט שירותי מו"פ) בין ישויות הקבוצה; מדיניות קביעת מחירי העברה בעסקאות בין ישויות הקבוצה; תיאור התרומות העיקריות של כל ישות בקבוצה ליצירת ערך בקבוצה; תיאור שינויים עיקריים במבנה הבעלות והשליטה בנישום ובמבנה הבעלות והשליטה של הנישום בישויות אחרות; מידע לגבי נכסים בלתי מוחשיים של הקבוצה הרב לאומית (כולל את רשימת הנכסים והישויות המחזיקות בהם וכן תיאור של כל העברה מהותית של נכס בלתי מוחשי בין ישויות בקבוצה); מידע לגבי פעילות המימון בקבוצה; פירוט מדיניות הקבוצה הרב לאומית בהתאם לכללי המס והחשבונאות שחלים עליה (כולל צירוף דוחות כספיים מאוחדים ופירוט תמציתי של החלטות מיסוי שניתנו בישראל או בחו"ל).

קיימת התייחסות לחובות נוספות עבור קבוצת חברות שמחזורן מעל 3.4 מיליארד ₪, עליהן לא נרחיב במבזק זה.

כפי שניתן לראות הרשות פועלת במרץ על מנת להסדיר את נושא מחירי ההעברה תוך התאמת

הסטנדרט לזה של ה-OECD, וכן ליצור אחידות בתוכן עבודת מחירי העברה על ידי תיקון החוק והתקנת התקנות.

למידע נוסף ניתן לפנות לרו"ח נדב ליבנה ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.