במבזק מס מספר 197 תארנו את האחריות החלה על המעסיק לשלם שכר מינימום ולדווח עליו בהתאם לחוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987 (להלן: חוק שכר מינימום), וכן את ההשלכות הפליליות בגין אי עמידה בדרישות החוק.

סעיף 3 לחוק שכר מינימום מפרט את רכיבי השכר הקבועים שמובאים בחשבון לעניין חוק שכר מינימום וקובע מהם הרכיבים, שאינם נכללים בהגדרת שכר המינימום. שכר מינימום אינו כולל למשל: משכורת 13, מענקים על בסיס שנתי, והחזר הוצאות, אש"ל ונסיעות שמשלם המעביד.

מעסיק המחוייב לשלם לפי הסכם תוספת כלשהי, שאינה כלולה בין רכיבי השכר שבשכר המינימום, אינו רשאי לכלול תשלומים אלו בחישוב שכר המינימום. המעסיק חייב  לשלם לעובדו השכיר את שכר המינימום, ועליו להוסיף את התשלומים הנוספים.

הבסיס לתשלומי גמלאות בחוק הביטוח הלאומי הוא שכר המינימום במשק. במצב, שבו משלם מעסיק שכר נמוך משכר מינימום ומוסיף שעות נוספות, למשל, שמשלימות את ההפרש לשכר המינימום או יותר, המוסד לביטוח לאומי אינו יודע על ההשלמה שמבצע המעסיק בפועל, ולכן לא תשולם לעובד גמלה על פי השלמה זו. הגמלה משולמת לפי המשכורת ברוטו, המופיעה בתלוש השכר.

יוצא מכך, שעובד, שמעסיקו  מפר את חוק שכר המינימום, אינו מקבל את המשכורת המגיעה לו לפי החוק, והעובד אינו מקבל גמלה ראויה בעת הצורך, אלא אם כן יתלונן.

 חוק שכר המינימום וחוק הביטוח הלאומי הם חוקים שלובים. עבירה על חוק שכר המינימום גוררת השלכות חמורות על תשלום דמי הביטוח, ועל זכויות העובדים לגמלאות מן המוסד לביטוח לאומי.

פרטים נוספים בנושאי הביטוח הלאומי ניתן לפנות לרואת החשבון אורנה צח (גלרט), בפקס שמספרו 03-6005452.