כהיערכות לתום שנת המס, חשוב להזכיר כי ביום 11 בנובמבר 2009 פרסמה רשות המיסים חוזר מקצועי (3/2009), ,העוסק בהליכי שומה ומפרט את התיקונים שבוצעו במסגרת תיקון 134 לפקודה בסעיפים 145, 150, 152 ו-167.
יודגש כי התיקונים הינם בתחולה לגבי דוחות 2002 ואילך.
במסגרת תיקון 134 ניתנה, במקרים מיוחדים, סמכות לפקיד השומה, באישור המנהל, להאריך בשנה נוספת את התקופה לטיפול בדוח, כמפורט להלן:
שומה שלב א' (סעיף 145(א)(2))- 4 שנים מתום שנת המס בה הוגש הדו"ח (במקום 3 שנים).
שומה שלב ב' (סעיף 152(ג)) – 4 שנים מתום שנת המס בה הוגש הדוח (במקום 3 שנים), או שנה מהיום בו הוגשה ההשגה, כמאוחר מביניהם.
שומה בשלב ב' לאחר שיצאה שומה בהעדר דוח (סעיף 152(ג))-5 שנים מתום שנת המס בה הוגש הדוח (במקום 4 שנים), וכן בשומת ניכויים- שנה אחת נוספת.
כמדומנו, לאור מקרים בהם נחזה היה כי ידם של פקידי השומה "קלה על ההדק" בעניין הארכת תקופת השומה, הוצא החוזר – כ"אמצעי ממתן".
מודגש בחוזר כי "הארכת תקופת השומה הינה החריג ולא הכלל, השימוש בסמכות זו תיעשה במשורה. לפיכך פניה להארכת תקופת השומה תעשה במקרים מיוחדים בלבד, תוך התחשבות בעיקרון סופיות השומה. פניה להארכת תקופת השומה תעשה זמן סביר לפני תום תקופת ההתיישנות הרגילה..".
בחוזר מפורטים המקרים בהם רואה הרשות כמקרים בהם יש לשקול הארכת התקופה לטיפול פקיד השומה כגון:
קושי אובייקטיבי באיסוף מידע המעכב את הליך השומה.
התגלו עובדות חדשות המשפיעות באופן מהותי על השומה ומצריכות בירור עובדתי נוסף.
ביקורת בקב' חברות בהן הטיפול השומתי מושפע מהליכי השומה בחברות הקבוצה.
מתקיימת חקירה בתיק או כאשר נדרשת התערבות פ"ש חקירות ולפיכך מתארך הטיפול השומתי.
במהלך הביקורת נדרש פקיד השומה לקבלת מידע מחיצוניים כגון משטרה, הרשות להלבנת הון, שלטונות מס זרים ומתעכב הטיפול השומתי.
בשומה שלב ב' – קיים צורך בבדיקות נוספות,לשם ביסוס עובדתי לקראת הוצאת צו.
נשבח את הרשות על הנחייתה לצימצום ישום נוהל הארכת המועד, אף כי נעיר שהנקודה האחרונה שהוזכרה בעניין שומה בשלב ב'- הינה בגדר פתח שנותר לישום הנוהל, באופן "בלתי מבוקר וסתמי". בחוזר נקבע מפורשות כי בשל סופיות השומה, לא רק שעל פקיד השומה לפנות לנציבות להארכת תקופת השומה זמן סביר לפני מועד ההתיישנות, אלא אף אישור המנהל ייעשה בטרם התיישנה השומה. עם זאת הושאר הפתח לאישור הארכת תקופת השומה לאחר שזו התיישנה.
לטעמנו, אין בסיס לקביעה זו וכי שומה שהתיישנה ע"פ תקופות ההתיישנות הרגילות, לא ניתן להאריך את תקופת הטיפול בה לאחר שזו התיישנה (ראו לעניין זה, מבזק מס 277 מיום 13.11.2008). יודגש כי שומה שהתיישנה כשומה ע"פ הצהרה (שומה עצמית – 00), אין סמכות למנהל כלל לפתוח אותה בהתאם להוראות סעיף 147 אלא אם הורשע הנישום בפלילים, על אחת כמה וכמה אין לדעתנו לפקיד השומה הסמכות להאריך הטיפול בה.
כמו כן , ומשום שלא הודגש הדבר דיו בחוזר, נציין שבהתאם להלכת סמי/אקאפוד (ע"א 5954/04 ו-1857/05,ראה מבזק מס מס' 202– סבורנו, כי גם הודעת הארכת תקופת השומה חייבת להגיע לידי הנישום טרם הגיע מועד תקופת ההתישנות הרגילה!!
לדעתנו הדרישה בחוק, לקבל את אישור המנהל להארכת התקופה, מלמדת כי המחוקק התכוון שהסמכות ליישומה תופעל רק בשיקול דעת, במידתיות ותוך התחשבות בעקרון ההסתמכות של הנישום.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר , רו"ח ומשפטן ישי חיבה, או לעו"ד שלומי לוי ממשרדנו.
