בימים אלו ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"א 891/08,  אי די אר. איטום ובניה 1992 בע"מ נ' מנהל מע"מ פ"ת. פסק הדין עוסק בסוגיה שנדונה בפס"ד צביון (ע"א 1651/08) (ראו מבזק מס מס' 348).

עניינו של פס"ד בחברה, שעסקה בעבודות איטום בענף הבניה וביצעה, בין היתר, עבודות בפרויקט "חצרות יפו". שיווק הדירות ע"י הקבלן הראשי נכשל והוא נקלע לקשיים כספיים שבגינם התקשה בתשלום מלוא חובו למערערת. לפיכך, כחלק מתשלום החוב קיבלה, המערערת ממנו 3 דירות ו-2 חנויות בפרויקט,וזאת כנגד חשבונית מס. 2 דירות מתוך השלוש נרכשו מאוחר יותר, כפי הנראה, כשהיה כבר ברור למערערת שלא ניתן למכור את הדירות על נקלה. הדירות שימשו להשכרה למגורים, עסקה הפטורה ממע"מ מכוח סעיף 31(א) לחוק.

המערערת דרשה את ניכוי מע"מ התשומות ברכישת הדירות וטענה כי רכשה את הדירות מתוך כוונה למוכרן (עסקה חייבת במע"מ), דרישה שנדחתה ע"י המשיב מכוח סעיף 41 לחוק מע"מ.

המחלוקת המשפטית הינה ביחס לרמת הסבירות הנדרשת לקיומה העתידי של עסקה החייבת במע"מ, על מנת שניתן יהיה לקזז כבר כיום את מס התשומות.

טענותיה של המערערת נדחו בביהמ"ש המחוזי, שקבע כי שמערערת לא נשאה בנטל השכנוע, כי במועד רכישת הדירות התקיימה סבירות ברמה הנדרשת, שהדירות תשמשנה לצורך עסקה חייבת.

הסיבות היו:

• יזמי הפרויקט עצמם לא הצליחו בשיווק מירב הדירות בפרויקט, כיצד ציפתה המערערת למכור דירותיה?
• בין רכישת הדירה הראשונה והשתיים האחרות חלפו מס' חודשים ומנהלי המערערת היו מודעים לקשיים במכירת הדירות.
• לא הוצגו כל ראיות על פעולות בהן נקטה המערערת לצורך מכירת הדירות.

ביהמ"ש העליון, בהסתמך על הקביעות העובדתיות של ביהמ"ש המחוזי, קובע כדלקמן:

• עוסק המבקש לנכות מס בגין תשומות אשר ישמשו בעתיד בעסקה חייבת, עליו להראות כי קיימת הסתברות גבוהה לקיומה בעתיד של עסקה חייבת.
• בחינת ההסתברות הינה בחינה אובייקטיבית.
• יש להראות אינדיקציות ברורות לכך שהעסקה עתידה להתרחש בפועל.

 ביהמ"ש מונה מספר סממנים איכותיים לבחינת התממשותה של עסקה עתידית ב"הסתברות גבוהה":

• קיום תוכנית עסקית סבירה לביצוע העסקה החייבת.
• בחינת מכלול הנסיבות של העוסק והעסקה, לרבות – טיב התשומות, מצב השוק, תחום העיסוק, בקיאות, בחינת ההתנהלות וההתפתחות בפועל.

גם בפס"ד זה, כמו בפרשת צביון, בנסיבות המקרה הנדון, המערערת לא שכנעה את ביהמ"ש אף לקיום סיכוי סביר להתקיימות העסקה החייבת, לא כל שכן, להסתברות גבוהה. לפיכך לא נדרש ביהמ"ש לבחינת הנסיבות בהן יראה בהסתברות-הסתברות גבוהה המאפשרת את ניכוי התשומות.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר או לרו"ח ענת דואני ממשרדינו.