תביעה לדמי אבטלה של בעל שליטה שמכר את מניותיו בחברה נדחתה בהיעדר יחסי עובד-מעסיק
ביום 13 במרץ 2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה בת"א-יפו (ב"ל 60451-12-14) את תביעתו לדמי אבטלה של אסף מקס בירנצוייג (להלן: "המבוטח") בהיותו בעל השליטה בחברת מעטים, אף על פי שהעביר את מרבית מניותיו לחברה אחרת.
רישום פורמאלי של בעל מניות ברשם החברות מחייב לעניין גמלאות
ביום 3 בפברואר 2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 26658-09-15) את תביעתו לדמי אבטלה של אמיר שוורץ (להלן: "המבוטח" או "העובד", לפי העניין) בטענה כי שלילת זכאותו לדמי אבטלה מעוגנת בחוק הביטוח הלאומי (להלן: "החוק") ובפסיקה בהיותו בעל שליטה בחברת מעטים.
שיהוי בהגשת תביעה לאבטלה לאור עימות משפטי בין העובד למעסיקו לשעבר, הביא לדחיית תביעה לדמי אבטלה
ביום 14 בדצמבר 2016 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 48604-07-15) את תביעתו של יניב קורן (להלן: "המבוטח") לקבלת דמי אבטלה לאור שיהוי בהגשת התביעה. השיהוי נגרם עקב ניהול הליך משפטי של המבוטח כנגד מעסיקו בטענה להתפטרות מתוך "הרעת תנאים", הליך שהסתיים לאחר שחלפו כשנתיים מסיום ההעסקה.
אשת בעל שליטה הוכרה כעובדת לענין דמי אבטלה
ביום 17 בנובמבר 2016 קבע ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל - 43732-11-14) כי ספטני מריה מימון (להלן: "המבוטחת") שעבדה כשכירה בחברה בה בעלה היה בעל שליטה, אינה נחשבת כבעלת שליטה בחברה, ולכן היא זכאית לדמי אבטלה.
למרות שדווח כעובד החברה נקבע כי הינו בעל שליטה בעקיפין ואינו זכאי לדמי אבטלה (הלכת וג'ימה)
ביום 29 בדצמבר 2015 דחה ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 45410-02-15) את תביעתו של אפרים וג'ימה (להלן: "המבוטח") לתשלום דמי אבטלה, מן הטעם כי היה בעל שליטה בעקיפין בחברה שבה עבד, ולא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין החברה לצורך ביטוח אבטלה.