אי חבות במס שבח ומס רכישה בעסקאות מכר של דירות בשכונות יוקרה בירושלים ?!
כולנו קראנו ושמענו על הסוגיה המרעישה בעניין דייריהן של מאות או אלפי דירות בשכונות יוקרה ירושלמיות, אשר גילו "יום אחד" כי הקרקע נשמטת תחת רגליהם, ובעתיד הלא כל כך רחוק - יצטרכו לשלם הון עבור המשך הישארותם בדירות, או חלילה יאלצו לפנותן ללא כל תמורה.
2018 כבר באופק, ואפשר להתחיל להיערך לשינויים בהחזקת דירות המגורים
כזכור - הרפורמה הגדולה שבוצעה במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין, ביטלה את הפטור הידוע והאהוב, של מכירת דירת מגורים כלשהי, אחת לארבע שנים, ללא כל התחשבות בכמות הדירות המוחזקות או בשווי הדירה.
לאור השינוי הדרמטי בחקיקה, החל מיום 1.1.2014 - התחיל עידן חדש: אין יותר פטור של אחת ארבע שנים, והוחל חישוב המס הליניארי.
זכות באגוד מקרקעין שהועברה ליחיד בפרוק איגוד לפי סעיף 71, תתחייב במס רכישה?!
ביום 15.5.2017 ניתן פס"ד בוועדת ערר בעניינה של מרגוט אולמן (ו"ע 55435-02-15)
בשיא התמצית נתאר כך:
הגברת תושבת חוץ, בעלת מניות בחברה זרה שהחזיקה בחברה תושבת ישראל, שהחזיקה בנכס מקרקעין בישראל עוד לפני 27.7.1983. שתי החברות נחשבו "איגוד מקרקעין".
לא ניתן להאריך מועד (סעיף 107) לביצוע תיקון שומה, בחלוף הזמן שנקבע לכך (סעיף 85) - הלכת בר גיורא
סעיף 85 לחוק קובע כי ניתן בהתקיים תנאים מסויימים לבצע בתוך 4 שנים מיום שהוצאה שומה תיקון בה.
סעיף 107 לחוק קובע כך: "המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה".
על פניו הסמכות הסעיף הינה בלתי מוגבלת.
"אופציה יחודית", היתה או לא היתה? זו השאלה (הלכת ד.ד. ליה)
בפסק דין שיצא מבית המשפט העליון ביום 9.3.2017, נדונה סוגיה של פרשנות שיפוטית ללשונו של חוזה מורכב, שכותרתו היתה הסכם אופציה.
לאחר לבטים רבים של כל אחד מן השופטים והערותיהם של מרביתם לגבי חבריהם להרכב, תוך שדעתם נוטה לכאן ולכאן, הוכרע לבסוף כי אין מדובר בהסכם אופציה כי אם ב"זכרון דברים" שהינו כדין חוזה מכר מלא.